עם האגו בצד: מי העיר את ההיפ הופ הישראלי?

אחרי שנים של התעלמות והתנשאות, חוזר ההיפ הופ הישראלי למיינסטרים ולפלייליסטים בכל הכוח. האם השינוי צמח מהשטח או שהכל היה בידיים של מקבלי ההחלטות? ראיון עם שלושה ראפרים ומפיק ששופכים אור על הז'אנר הכי שחור בארץ

אילונה אברמסון, עכבר העיר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אילונה אברמסון, עכבר העיר

מה לא אמרו עליו? שהוא ילדותי, שהוא בוטה, שהוא חיקוי זול של חו"ל ושמי שלא גדל בסלאמס או התחנך על ברכיו של טופאק, לא באמת יכול לעשות את זה אותנטי. אבל ההיפ הופ הישראלי, גבירותיי ורבותיי, חזר ב-2015 עם ארסנל תותחים כבדים שבאים להפריך את כל מה שחשבתם עליו, שחשבתם שאתם יודעים עליו וגם, מה שלא תמיד נעים לדעת. משהו שבעבע שנים רבות מתחת לפני השטח, התחיל סוף סוף לבעור. כנראה שכשהבארבי מתמלא באלף איש שמראפרפים את המילים בלהט, פשוט אי אפשר להמשיך ולהתעלם מזה שמשהו גדול קורה. נצ'י נצ'  היה מהראשונים לנפץ את תקרת הזכוכית, ועם מעל ל-3 מיליון צפיות בערוץ היוטיוב, הצליח להתברג גם אל לב המיינסטרים ולפסגות המצעדים. לאחרונה אף הוציא את האלבום השלישי שלו, "ברוכים הבאים לפתח תקווה", שהספיק גם הוא כבר לעורר גלים ולשגר סינגל היישר לתוך הפלייליסט. גם אמנים כמו טונה, קפה שחור חזק, אליעד ואיזי, יושבים חזק ברמקולים של כל קיוסק, מונית או אייפון בארץ ופותחים קופות. "אני מרגיש שקרעתי ת'תחת בשנים האחרונות" מספר נצ'י, "בבארבי הראשון שעשיתי, הגיעו 800 איש להופעה ושרו את המילים. זה היה היסטרי ולא יאומן. לא חוויתי משהו קרוב לזה לפני".» טונה: הראפר הנוסטלגי שריגש את הישראלים» נצ'י נצ' מציג: ברוכים הבאים לפתח תקווה» מורשת ההיפ הופ של הראפר שנפל בלבנוןמי שעובד קשה - שורד. נצ'י נצ' (צילום: תמוז רחמן)מה לדעתך קרה בסצנה דווקא עכשיו, שהתחילה התעוררות מחודשת?"אני לא מאמין בטרנדים ולא מאמין בהתעוררויות. אין פה מקריות, יש רק עבודה קשה ועקביות, או במילים אחרות - אנשים פה עושים מוזיקה טובה, מוציאים אלבומים טובים ומופיעים. אז הביקוש גדל".

אתה מאוד פוליטקלי קורקט, אבל העובדה היא שרק לאחרונה ההיפ הופ התחיל להתנגן בגלגלצ. יכול להיות שפעם לא עבדו מספיק קשה?"אין לי מושג. אני מכיר את הנפשות הפועלות ואת רוב מי שעשה פה היפ הופ. מי שעבד קשה – הצליח, נשאר, שרד. עם זאת, יש מקרים שבהם החיים חזקים יותר מהקריירה. אם הייתי בסיטואציה שיש לי אישה וילדים, סביר להניח שהייתי הולך לעבוד ולפרנס את הבית". "החיים של ראפר בארץ הקודש, סרט טורקי". נצ'י נצ' מדבר על התהילההנפילה שגרמה להיפ הופ לתפוס צורה

מי שאכן פנה יותר לכיוון המשפחה והפרנסה, היה הראפר קאשי, שפועל כבר שנים ארוכות בסצנה המקומית ולפני שנים כבר זכה לככב בפלייליסטים ואפילו לארח את נצ'י נצ' ב-2009 במיקסטייפ שלו. "ראיתי פשוט אמן רעב", מספר קאשי על נצ'י נצ', "ב-2009 אירחתי אותו במיקסטייפ שלי וראיתי אמן שרוצה להראות את עצמו, לעשות משהו, להיות שם. בסופו של דבר זה הוכיח את עצמו וזה פשוט מדהים לראות את מה שקורה איתו היום".

גם קאשי בעצמו היה בדרך הנכונה לפני עשור, אלא שאז הגיעה דעיכה, שנוצרה לטענתו בגלל ריבוי אמנים שהוביל לזילות ושם רע לז'אנר. מהדיבור על הנפילה הוא ממש לא מתרגש ומסביר שזה היה ה'קיו' של כולם לצאת לחיפוש. "את רואה אמנים שבכלל לא חשבו במובן של 'רדיו' ופשוט עבדו", מסביר קאשי, "ומשם נוצרו 'תתי סצנות': סצנה של היפ הופ 'ערסים', היפ הופ אלטרנטיבי ואפילו נונסנס היפ הופ וכך התגבשה הסצנה האמיתית. זו מוזיקה שפשוט נדבקת, אי אפשר שנוער לא יתחבר לדבר הזה. זה היה ברור שמתישהו זה יקרה, שיבוא האמן הנכון ויעשה את זה".  אז על מה אתה עובד היום בעצם?"בשנים האחרונות אני מאוד עסוק במשפחה ובעבודה עם נוער בסיכון, שיש להם הרבה חיבור להיפ הופ. חשוב לי להביא להם משהו שונה ממה שהם מקבלים בדרך כלל ממערכת החינוך הממוסגרת, שעובדת על פי יעדים והצלחות. ללמד אותם על כתיבה, שעוזרת להם לתעד מסע שהם עוברים בחיים, ודרך זה להסביר להם שזה לא בשמיים לעשות אמנות. לא מזמן הפקנו ביחד שיר, ובהתחלה הם כתבו כל מיני בתים מיופייפים כאלה, אבל היה לי חשוב שהם יביעו את עצמם בצורה הכי אמיתית. בסופו של דבר הם הפכו ליוצרים בפני עצמם והמשיכו להוציא שירים משלהם". אתה חושב שאתה כאמן, עשית טעויות בדרך?"הייתי רוצה להוציא יותר מוזיקה. אני נורא קפדן ומלא ביקורת עצמית כלפי מה שאני עושה וזה דבר שמסבך אמן. מצד שני, קשה להצטער כי זו הדרך לפעול. לא חושב שעשיתי טעויות. אני מתחיל להבין בניגוד למה שחשבתי בעבר, שיכול להיות שלשחרר חומרים זה לא הדבר הכי חשוב. יכול להיות שזה שאני כותב ושהיצירה היא חלק מהחיים הפרטיים שלי זה מספיק. אני לא מאמין ב'עשיתי אלבום, עכשיו אני צריך להביא את האלבום הבא'. יש בזה משהו מאוד מאולץ, מסרס, תובעני ואני מנסה להתנתק מזה ולבוא מהכיוון השני". "לכם זה לא מספיק? בשבילי זה עשר". קאשי - "בתוך הבלאגן" התהילה שייכת למי שעובד בשבילה   אבל כנראה שגם בררנות וזיקוק יתר היא תכונה פרובלמטית עבור ראפר שרוצה שישמעו אותו. לטענת אורי שוחט, DJ, איש סאונד ומפיק מוזיקלי שאחראי על רבים מהדברים שאתם שומעים היום ברדיו, לאמן היפ הופ אין מקום להפסקות ומסעות פנימיים. "מי שמתמיד זוכה להכרה", הוא אומר, "ומבלי לנקוב בשמות - מי שמוציא אלבום פעם בשבע שנים, ישן על האף, אז שלא יתפלא שהוא לא מתקדם".בתור מי שידו כמעט בכל, מה דעתך על העובדה שאנשים מסוימים מנכסים לעצמם את התחייה המחודשת של ההיפ הופ, כמו סאבלימינל למשל?"סאבלימינל תמיד ניכס לעצמו את ההצלחה של ההיפ הופ, רק שפעם, הוא היה כמעט היחיד שבאמת בלט, אז אנשים האמינו לו. כיום זה לא המצב, אז האמירה הזו, שלא הייתה מדויקת מעולם, פחות הגיונית לאוזן הציבור. לדעתי הוא אומר את זה כי הוא איש עסקים ובעסקים מלמדים שאם יש משבצת חדשה (ההיפ הופ במקרה הזה), אז איש עסקים טוב צריך מיד להשתלט עליה לחלוטין כדי שכולם ידעו שהיא רק שלו. זה לא באמת עובד ככה".לא מפרגן לאלו שישנים על האף. אורי שוחט (צילום: בן פלחוב)

מי שדווקא לא מנסה לקחת בעלות על ההיפ הופ, אבל כבר שנים עובד מתחת לרדאר, הוא רועי אדרי, שזכור לכם בעיקר מהריאליטי "דה ווייס" עם הביצוע המשגע שלו ל-'Crazy'. הזמר 'הדוס' שהצליח לעצבן את אביב גפן, למעשה סוחב על גבו היסטוריה ארוכת שנים בסצנה, שכללה בין השאר הגשת תכנית היפ הופ בימיו הטובים של ערוץ 24, בה אירח אמנים מכל קצוות הז'אנר ודחף לקידום הסצנה בארץ. אז, הוא עוד היה רק "רוי", אבל שינויים שקרו בחייו הובילו אותו לחפש את התשובה שלו דווקא במקום רוחני יותר ולהתחזק. "לקח לי זמן להסתגל לסביבה של קהילות דתיות ולהופיע מולן", הוא משתף, "כי הסגנון שלי הוא מאוד 'שחור' ומושפע מהיפ הופ ומרגאיי וזה משהו שלא כל-כך קיים אצלם. מה שמגניב זה שברגע שאתה אמיתי עם עצמך, לא משנה מי שומע אותך - הוא מתחבר לזה. אין חלוקה בין אדם דתי לבין אדם לא דתי. אי אפשר לשקר. מה שיוצא מהלב, חודר אל הלב". דחף את ההיפ הופ כבר לפני עשור. רועי אדרי מארח ב"דיבור צפוף"

אתה עובד כבר המון שנים והתרומה שלך לז'אנר היא בלתי מבוטלת. עם זאת, ההכרה הרחבה הגיעה רק בדה וויס. איך זה הרגיש? "התכנית דה וויס עשתה את הפרסום והחשיפה קלים יותר. אני חושב שאני לא אמן שאי פעם נלחם על הכבוד וההכרה, תמיד הייתי יוצר ובזה זה נגמר, אבל לא משנה איזו מוזיקה הייתי עושה, לא הייתי זוכה לכזו חשיפה כמו בדה וויס. ברור שזה מבאס".

אתה עובד בימים אלו על אלבום חדש. לאן אתה חושב שהוא יקח אותך?"פעם ראשונה בחיים שלי שאני לא יודע. את יודעת, כל יוצר מקווה שהמוזיקה שלו תגיע לכמה שיותר אנשים. זה שקר להגיד שהוא לא רוצה שישמעו את זה, אבל אני לא מכוון לשום דבר. עכשיו גם יצא לי קטע מדהים שפנתה אליי הבמאית רמה בורשטיין, שעשתה את "למלא את החלל". היא עובדת עכשיו על סרט שנקרא "לעבור את הקיר" עם עמוס תמם ועוז זהבי, והלחנתי בשבילו כמה שירים באהבה ובכיף גדול. במקביל אני עובד על האלבום שלי, שהקונספט שלו הוא נשמה יהודית שעוברת טלטלות בעולם הזה כמו כל אחד, ורוצה לשמוח, לאהוב, לבכות ושכבר יהיה שלום ואחדות, שלא יהיו בלאגנים, שכל העולם ירגע. מה שיהיה, יהיה. אני מקווה ומאמין שיהיה טוב".

כבר לא משחקים אותה גאנגסטרים. קפה שחור חזק, נצ'י נצ' וטונה (צילום: משה נחומוביץ', תמוז רחמן ונאור סוקי)ומה עם האגו? בתום שנים ארוכות, בהן הסצנה הישראלית התקיימה בעיקר ביוטיוב ובפייסבוק של ה"מבינים", מישהו מקברניטי הרדיו הפופולרי במדינה החליט שהגיע הזמן לפזר את הערפל. יש שינכסו את השינוי החיובי שהתחולל בגלגל"צ לתחלופת כוח האדם ולמנכ"ל החדש, נדב רביד, שידוע בחיבתו לז'אנר, אבל זו כבר שאלה של מה הגיע קודם - הבשלות של הז'אנר או הפתיחות המחודשת כלפיו. בשנים האחרונות, ההיפ הופ בארץ שינה כיוון, והתפנית הזו הגיעה ממקום כואב והבנה עמוקה שמשהו בדרך הישנה שלו פשוט לא עבד. יותר מהכל, ניכר המהפך בתדמית שלו. אם פעם, ראפרים היו עסוקים בלהציג את עצמם קשוחים ומגניבים, עם בגדים שגדולים עליהם בכמה מידות וליריקה שלא אומרת כלום, אז היום הם פשוט הם - עם הג'ינס והטי-שירט, לא מתביישים להודות שהם גרים אצל ההורים ולא מתאמצים לשחק אותה גאנגסטרים. השינוי החיצוני גלש גם לעומק הדברים, כשהמסרים הפוליטיים פינו מקום לתובנות כואבות על המציאות היומיומית, שירי האגו האגרסיביים התחלפו בוורסים שלא מפחדים להודות בטעויות ולצד הבאנגרים של המסיבות, נולדו שירי אהבה יפים שנוגעים בנקודות הרגישות. הראפ הישראלי התבגר, הפסיק לעגל פינות והתחיל לשייף את הסאונד, ויתר על לשרוף זמן על סקיצות גנוזות וחזר להזיע על הבמות ולצעוק את האמת שלו, לא מתנצלת ורגישה ככל שתהיה, כדי שאף אחד יותר לא יוכל לחזור להתעלם. אז האם הוא פה כדי להישאר? הפעם זה נראה ומרגיש שכן. 

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ