לירון עמרם מציג: תימנית עכשווית מבית אבא

אבא שלו כתב לעופרה חזה, הוא מדבר על פוליטיקה דרך המוזיקה והוא לא רוצה להגדיר את היצירה שלו - לירון עמרם, אחד השמות החמים בסצנת האינדי המקומית, הוא זמר ששווה להקשיב לו, ולא רק בגלל שהוא שר בתימנית

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל

השוליים השוקקים של המוזיקה המזרחית בארץ, שבהיעדר הגדרה קונקרטית יכולים גם להקרא פשוט "אינדי מזרחי", קיבלו בשנים האחרונות שחקן חיזוק משמעותי: לירון עמרם. המוזיקאי בן ה-27, שיופיע ב-9 ביולי במועדון הקונטיינר בנמל יפו, פועל כבר זמן רב בלב הסצנה הייחודית הזו שכוללת אמנים כמו שי צברי, האחיות A-WA, ויקטוריה חנה, נטע אלקיים ועוד. למרות שמרביתם עסוקים ביצירה מוזיקלית כבר שנים נדמה שבתקופה האחרונה חלה התחממות של ממש בגזרה, והתוצאה? לוהטת.» לירון עמרם והפנתרים - לוח הופעות» הופעות הקיץ המקומיות הגדולות » פלורנס וולש עושה כבוד לפו פייטרס» עולה לי: כל הופעות החו"ל שמחכות לנועמרם מגיע עם קבלות שטבועות בדי.אנ.איי שלו: אביו, אהרן עמרם, הוא אחד הזמרים והיוצרים הבולטים ביותר בעדה התימנית, ומפעל חייו כולל כתיבה עבור עפרה חזה ז"ל, והוא עוסק בפעילות ענפה של החייאת מסורת יהודי תימן באמצעות קריאה והקלטת התורה, פיוטים, תפילות ומגילות בנוסח יהודי-תימני. בעוד כחודשיים ישיק הבן לירון את אי.פי הבכורה שלו, מתוכו כבר שחרר ארבעה סינגלים בצמדים. המתכונת ברורה: כל צמד מכיל שיר אחד מקורי בעברית ("השחר", "בין מציאות לסרט"), וחידוש אחד ליצירה קלאסית תימנית של אביו ("סאפרת", "א-ליל"). למעשה רוב החומרים מהאי.פי כבר שוחררו כסינגלים. "חשבתי אולי לקרוא לו 'אוסף שירי אהבה'", מגלה עמרם, "מצד אחד אלה באמת שירי אהבה שנכתבו בזמנים שונים, ומצד שני זוהי קצת הסתלבטות על כל מי שהוציאו שני אלבומים ועכשיו מוציאים אוסף כדי להגדיל את המכירות". נותן ביטוי בעברית ליצירה העצמאית שלו. לירון עמרם עם "השחר":לעמרם עוד ארבעה אחים ואחות, ולדבריו פגש את המוזיקה בגיל צעיר מאוד, ובנקודות שונות לאורך החיים. "החיבור שלי למוזיקה היה שם במהלך כל החיים", הוא מספר, "מגיל מאוד צעיר זה הפאשן שלי, זה מה שאני אוהב לעשות, זה מה שאני נושם וחי. אני זוכר את עצמי עם המוזיקה מגיל ארבע בערך. זה בא מכל מיני כיוונים: מבית הכנסת, מהבית, מהדיסקים של אבא, מהסביבה של האחים שלי. יש לי שני אחים שגם עוסקים במוזיקה, הם הקליטו שיר עם אורפנד לנד באלבום האחרון שלהם".איך אתה מגדיר את היצירה שלך?"קשה לי לכמת את הכל לתוך משפט כי העשייה היא די מורכבת ומגוונת. כל הנסיונות האלה להתיישב על איזו משבצת זה משהו שתמיד היה לי לא נוח איתו. כשהתחלתי ליצור לא מצאתי את המשבצת שלי, אז הייתי צריך לצייר אחת חדשה כדי שאוכל למצוא לעצמי איזה מקום בנוף המוזיקלי".מי שכן מתאמצים לחפש הגדרות בתוך הבליל יוכלו למצוא ברזומה של עמרם בעיקר מוזיקה תימנית (על אף שהיא מושרת בעברית לפעמים), מעוטרת בז'אנרים שונים החל מ-Fאנק ורוקנרול, דרך מוזיקה שחורה על סגנונותיה וכלה בנגיעות אלקטרוניות.השורשים בסוף הכריעו את הכף. לירון עמרם בהופעה (צילום: יובל אראל)המורכבות של היצירה מעידה על השפעות ממקורות שונים."בוודאי. אני אוהב מוזיקה אלקטרונית, אני שומע גם טכנו וגם האוס. ספגתי הרבה מוזיקה שחורה, זה היה חלק קבוע מהתפריט שלי. ככה בשלוף, יש את הברור מאליו שזה פרינס, ריי צ'רלס ומיילס דייויס - האמנים הראשונים של הרוקנרול. גם ולווט אנדרגראונד, לו ריד, טום ווייטס וקצת בק נהגתי לשמוע. היום אני מאזין להמון מוזיקה ערבית, חאליג'י, מוזיקה צפון אפריקאית וכשאני מוצא טראק שמשלב את כל הסגנונות יחד אני הכי מבסוט". ובגזרה המקומית? את החברים לסצנה אתה מכיר?"אני מאוד אוהב את ברי סחרוף, דודו טסה והמוזיקה המזרחית של שנות ה-80 וגם היום יש דברים טובים. באופן טבעי תמיד מקשרים ביני לבין שי צברי או האחיות A-WA, ובאמת אנחנו נמצאים גם בקשרים אישיים טובים. אבל אין פה שום דבר מתוכנן, פשוט יצא שכל האמנים האלה פרחו באותו זמן ופחות או יותר באותו מקום. באמת יש להתעוררות הזו תהודה וזה נחמד שזה מגיע במין קולקטיב ולא כאמנים בודדים. זה בהחלט מביא ניחוח אחר למפה המוזיקלית הישראלית".ערבית בדיאלקט מיוחד

עמרם נמצא על קו פתח-תקווה-תל-אביב ("האמת, יותר יפו"), והשורשים שלו נטועים עמוק בראש-העין. השורשים האלה הם שהכריעו לבסוף את הכף בכל מה שקשור ביצירה הפרטית שלו. "לא ממש ידעתי לאן אני הולך לפני שבע-שמונה שנים", הוא מסביר. "בעבר, שרתי, כתבתי והפקתי בעיקר בשפה האנגלית ביטים של סול והיפ-הופ, ואלה דברים שאפשר לשמוע עד היום ביצירה שלי. המוזיקה התימנית תמיד היתה חלק ממני אבל גם היו בי הרבה חלקים אחרים שנלחמו על המרכז ועל התפקיד הראשי. כל אחד משך לכיוון שלו ובסוף הרגשתי הכי כן ואמיתי עם עצמי ללכת עם הדברים שאני הכי מחובר אליהם והם הכי שלי".עוד קומה בבניין היצירה שאביו ייסד. לירון עמרם (צילום: אלון לופט)איך באמת עובדים על שיר תימני?"זה תהליך של חקר ולמידה. זו לא שפת אם שלי אבל זו שפה שאני מכיר ויש לי מערכת יחסים איתה. לפני שאני מבצע כל שיר אני בודק עם אבא שלי, עובר על השיר בשמיעה כמה עשרות פעמים עד שהוא נכנס פנימה ורק אז אני יכול להוציא אותו החוצה. אלה דברים שגדלתי עליהם מגיל אפס. מצד אחד הם לא זרים לי, מצד שני יש להם מעמד שונה ביצירה שלי כי זו שפה שלא מדברים בה באזור שלנו בכלל. זו ערבית בדיאלקט מיוחד. זו שפה נשכחת במחוזותינו, יש לה קצב פנימי מיוחד וזה מה שמשך אותי אליה מלכתחילה".מה אבא שלך חושב על החידושים שאתה עושה?"הוא מאוד מבסוט. בחרתי גם שירים שהוא כתב לאחרים וגם שירים שהוא ביצע ולקחתי אותם לכיוון שלי. אני מרגיש והוא מאשר את זה - שזו בעצם עוד קומה בבניין שהוא ייסד. הוא מרגיש כאילו אני לוקח את היצירה שלו למקום ולזמן שלנו והוא שמח על זה, יש לי את ברכת הדרך שלו ואת התמיכה שלו. זה בכלל לא מובן מאליו, זה כיף".תהליך חקר ולמידה של שפה נשכחת. לירון עמרם עם "אליל":הבחירה לשיר בעברית קשורה ליכולת החיבור של הקהל הישראלי?"זה בהחלט אחד השיקולים, אבל זה בעיקר כי אני לא כותב בערבית. כל השירים בערבית הם שירים שאבא שלי כתב ב-50 השנה האחרונות, אז כשאני רוצה לתת ביטוי ליצירה העצמאית שלי זה יכול לקרות רק בעברית. זה גם באמת אפיק היצירה המרכזי. בכתיבה ובהלחנה בעברית יש הרבה מרחב בשבילי לעשות דברים שלא עשו לפני כן, כמו למשל מקצב של שבע שמיניות, ששרים אותו רק בערבית. חשבתי שיהיה נחמד לכתוב עליו מילים בעברית. מבחינתי, השירים בעברית ובערבית הם חלק מאותו מכלול של מוזיקה תימנית ומזרחית".כמה שעות לאחר הריאיון, נערך יום המודעות לחטופי תימן, המזרח והבלקן, יוזמה עצמאית ואלטרנטיבית כחלק מעוררות השיח המזרחי בארץ בשנים האחרונות. אבל עמרם מעדיף להשאיר את הדיון הזה בידי מי שכשירים לכך יותר ממנו. "יש לי דעות מוצקות וברורות בנושא", הוא אומר, "אבל פחות חשוב לי להשמיע אותן כרגע. השפה הפוליטית שלי תמיד היתה מוזיקה, השינוי הפוליטי שאני רוצה לעשות הוא מוזיקלי, תרבותי. ספציפית לעניין חטופי תימן – זה פצע פתוח בעדה ובחברה שאני גדלתי בה, זה מבורך שיש יום מודעות לדברים כאלה. באופן כללי, אני בעד שיעברו מסרים גם במוזיקה. אם היא מגובה במסר חברתי זה תמיד משדרג את הרלוונטיות שלה. זה שאני לא שר מסר פוליטי מפורש, והטרמינולוגיה היא של שיר פופ – לא אומר שהמוזיקה שלי פחות פוליטית. ברגע שתהיה פה תזוזה מוזיקלית ממקומות מסויימים למקומות אחרים, והמוזיקה התימנית והמזרחית תתפוס מקום של כבוד ברפרטואר הישראלי – זו מבחינתי המהפכה".לירון עמרם יופיע ב-9 ביולי במועדון הקונטיינר בנמל יפו.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ