הגיטריסט שהלך נגד הזרם והפך לאגדה

אחרי שעזב את הרד הוט צ'ילי פפרס, הוציא ג'ון פרושיאנטה שלושה אלבומים מקוריים וחריגים, וכעת הצהיר כי הוא אינו מעוניין עוד לשחרר את יצירתו בצורה פומבית. רז ישראלי מסביר למה מדובר באחד המוזיקאים החשובים של ימינו

רז ישראלי, עכבר העיר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
רז ישראלי, עכבר העיר

שש שנים חלפו מאז שנפרד מהרד הוט צ'ילי פפרס, בפעם השנייה ולתמיד, וארבע מאז יציאת האלבום "I'm With You" של הלהקה בלעדיו. כעת, משהתרגלנו גם לשלושת אלבומי הסולו המוזרים שהוציא עצמאית מאז 2012, שהמשיכו מסורת של חיפוש עצמי במקומות שאיש לא ביקר מעולם, אפשר לקבוע בוודאות שעדיף לנו ג'ון פרושיאנטה בקריירת סולו. בגיל 45 הפך הגיטריסט המחונן, הסינגר-סונגרייטר והמדען המוזיקלי לאגדה עוד בחייו. לאחר שש שנים של עשייה בלתי פוסקת בנפרד מהפפרס, הודיע לאחרונה המוזיקאי כי הוא מחליט לפרוש מהחיים הציבוריים ולהתמקד בצורה בלתי מתפשרת במוזיקה וביצירה, ללא הסחות דעת. החלטה דרמטית לנוכח הרפרטואר המפואר שיצר בזמן קצר, המעידה באופן סימבולי על סגירת מעגל רצינית בקריירה שלו. » ג'ון פרושיאנטה פורש מעולם המוזיקה» פרימוורה, הפסטיבל הכי טוב על הפלנטה» רוקנרול: פטי סמית' חגגה 40 ל-"Horses"» כך תשרדו פסטיבל מוזיקה בחו"לרוצה לעוף סולו. ג'ון פרושיאנטה עם רד הוט צ'ילי פפרס (צילום: AP)לאדם הנאיבי בכלל ולמעריצי הפלפלים בפרט, ההחלטה לעזוב את אחת הלהקות המצליחות בעולם ללא ריב מתוקשר או חילוקי דעות רצחניים, נראתה ודאי תמוהה, במיוחד לאור החופש האמנותי שהיה לפרושיאנטה במסגרת ההרכב. אך מי שעקב אחריו ב-25 השנים האחרונות הבין שמדובר בהחלטה מתבקשת של אמן שצריך ליצור לבד. כמו צייר או פסל מיוסר, יצירותיו הטובות ביותר הן עבודה של איש אחד.מכונס בעצמו וביישן, פרושיאנטה מעולם לא היה שלם עם ההצלחה של הלהקה, למרות שהיה לו חלק גדול בה. ב-1988, כשהיה בן 18, החליף את הלל סלובק שמסר נפשו לאלוהי ההרואין, ומילא את עמדת הגיטריסט. במשך ארבע שנים בהן היה חבר מן המניין, הפכה רד הוט מלהקת מועדונים צנועה למפלצת עטורת תהילה. בן לילה, ממעריץ של להקת Pאנק קליפורנית שהרגיש שלהיות באופן קבוע בקהל המצומצם שלה זה כמו לקחת חלק בלהקה עצמה, הפך פרושיאנטה לרוקסטאר בזרם המרכזי - חותמת שעל פי תפיסתו מובילה בהכרח לבינוניות. חוסר השקט, הלחץ והאימה שנלוו להצלחה העצומה הביאו אותו לפרוש בפעם הראשונה, אכול סמים, מיד לאחר הפריצה האדירה של "Blood Sugar Sex Magic" שמכר למעלה מ-15 מיליון עותקים.ביזארי אך בעל צליל מובחן. "Uprane" של ג'ון פרושיאנטה:"Niandra Lades and Usually Just a T-Shirt", אלבום הסולו הראשון שלו, נכתב בחלקו במהלך העבודה על "Blood Sugar", והוקלט לאחר הפרישה מהלהקה על גבי ארבעה ערוצים בביתו, בעודו מורעל ומכור לאבקות הלבנות. מהמקום הנמוך בחייו נחשף הקהל לראשונה לנפש רגישה, עדינה ודכאונית, לקשת רגשות מטלטלת של אמן מיוסר, שלה ולמוזיקה פופולרית מעט מאוד במשותף. גם לאחר הגמילה והחזרה לשורות הפלפלים ב-99', כל אלבום נוסף בקריירת הסולו של פרושיאנטה הרחיב את יריעת מסתרי נשמתו של הגיטריסט, שלעד העדיף מלודיה חכמה ועומק פואטי על פני שיר קליט או גרוב מגניב. כך, לעומת ההפקות המוקפדות והצלילים הנוצצים ככדור מראות של רד הוט, שמלהקת Pאנק גסה הפכה למעצמת להיטים, פרושיאנטה השמיע את כל הג'יפה. המוזיקה שלו באה מהבטן, מהחורים בורידים, מלב מכוסח ושותת דמעות, מסטירות שקיבל והיה חלש מכדי להשיב, מדברים שחווה וקרא ולא הרפו אחיזתם מקליפת המוח, שלו כמו של המאזין.החל מהקלטות הסולו המוקדמות שלו ו-"To Record Only Water for Ten Days" המופתי מ-2001, דרך שיתופי הפעולה עם ג'וש קלינגהופר וג'ו לאלי מפוגזי תחת השם Ataxia, כל ששת האלבומים המבריקים שהקליט ושחרר במשך שישה חודשים ב-2004 ועד פרישתו הסופית מהלהקה, והקלטת יצירי הכלאיים של הסאונד והסגנונות ששחרר בשנים האחרונות, פרושיאנטה הקפיד על סאונד מובחן וקונספט מוזיקלי איתן לכל אלבום תוך הפגנת ורסטיליות ווקאלית מרשימה. בן 42 בלבד ועם קריירת סולו מפוארת של 12 אלבומים בנוסף לאין ספור שיתופי פעולה מרתקים, המלודיות המדודות והקולעות של פרושיאנטה נותרו כחוט מקשר יחיד כמעט המאפיין את עבודתו.עומק פואטי שמגיע מהבטן. "Scratch" של ג'ון פרושיאנטה:רד הוט ימשיכו לשחרר להיטים עם פרושיאנטה או בלעדיו. אבל עם כל הכבוד לפלי הבסיסט הגאון ולאנתוני קידיס הסולן המוכשר, ובלי לזלזל לשניה בפלפלים החריפים שכבודם במקומם מונח - באופן רשמי בהיכל התהילה של הרוק, מי שהאדיר את עוצמת הלהקה וגרם לה להשמע מצוינת הוא פרושיאנטה. הן כשדייב נאברו החליף אותו לאחר פרישתו הראשונה באלבום "One Hot Minute" (שהתקבל על ידי הקהל והמבקרים באופן פושר ונחשב לנפילה מסחרית), והן באלבום האחרון של הלהקה שהוקלט עם הגיטריסט הצעיר ג'וש קלינגהופר. כשפרושיאנטה הלך הוא לקח איתו את ההרמוניות הווקאליות המאתגרות, הסולואים הגאוניים ואת הריסון האימתני - היכולת להחזיק את המתח שלפני האורגזמה במשך דקות ארוכות. מאז שעזב את הפלפלים הספיק פרושיאנטה לתרום מכשרונו לרוק המתקדם של מרס וולטה ולהקליט שני אלבומים עם עומר רודריגז-לופז, מנהיג הלהקה, שיתף פעולה באלבומים רבים מספור, ביניהם של Swahili Blonde (פרויקט אקספרימנטלי של אשתו, ניקול טורלי), Black Knights, ו-Speed Dealer Moms, והוציא שלושה אלבומי סולו מבריקים שחדשנות וחשיבה מחוץ לקופסה הן מילות המפתח לעשייתם.מערכת יחסים בלתי מתפשרת עם המוזיקה. ג'ון פרושיאנטה (צילום: עמוד הפייסבוק הרשמי)אם יש משהו שמקשר בין כל אגדות הרוק הגדולות, היא דווקא ייחודיות אמיתית וכובשת הנובעת מאותנטיות בלתי מתפשרת. לא פעם התלהבות המעריצים להגיע להופעה של פרושיאנטה, הפכה לאכזבה מרה כשהאמן החליט לנגן מחרוזות מאולתרות וקטעים מוזרים של אפקטים מושהים, כפועל יוצא של התמסרות מלאה לתחושותיו. מתוך רחמים על הקהל הוא כלל שיר מוכר אחד בהדרן, אך גם אותו ביצע בחוסר חשק מופגן. מצד שני, פרושיאנטה הוא מהראשונים ששחררו אלבום חינמי באינטרנט, כשאפילו את שם האלבום הוא נתן למעריצים לבחור. אם אגדות רוק מאופיינות גם בהליכה נגד המוסכמות, פרושיאנטה הוא דוגמה ברורה לאחד שהולך נגד הזרם, בין אם בניסיוניות של אלבומיו האחרונים ובין אם בתחרות שלו עם עצמו ב-2004: כמה שירים טובים אפשר להקליט בחצי שנה באמצעים אנלוגיים בלבד? (התשובה: 49).גם אם אף שיר של פרושיאנטה לא נכנס לפלייליסטים הפופולריים ולמרות שייתכן מאוד שאת ההזדמנות היחידה שלו להכנס להיכל התהילה הוא פספס, על פי כל הפרמטרים המקובלים בהיסטוריה של הרוק, ג'ון פרושיאנטה הוא אגדה חיה. התמכרות לסמים קשים – יש, מכירות של עשרות מיליוני עותקים – יש, התברגות במקום גבוה ברשימת הגיטריסטים הטובים בעולם – יש, חתירה לרקיחת סגנון חדש וצלילים שלא נשמע כדוגמתם – יש ובקצב הזה סביר להניח שעד עתה נחשפנו רק לקצה הקרחון של האוורסט המוזיקלי הזה, שהרבה יותר חריף לבד.הכתבה פורסמה לראשונה ב-14 בדצמבר 2012.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ