פרימוורה 2015: פסטיבל שנשאר איתך הרבה אחרי שהוא נגמר

הלהקות הכי חמות, ההופעות הכי טובות ואהבת מוזיקה אמיתית של המארגנים: עידו שחם מסכם שלושה ימים של חוויות, בירות וחיבוקים עם המוזיקאים הנערצים עליו

עידו שחם, עכבר העיר | צילום: עידו שחם
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
עידו שחם, עכבר העיר | צילום: עידו שחם

לחלוף בנונשלנטיות ליד הופעה של טורי איימוס, להתעטף בניחוחות מריחואנה, לראות את השקיעה יורדת בין בניינים מרהיבים, לחפש אנשים עם תלבושות אקזוטיות, לאכול בורגר טבעוני עם כמה אנגלים שבדיוק הכרתי, לגלות שאני אוהב את פטי סמית', להתאהב בסולן של Fucked Up, לרקוד בטירוף עם חבורת הולנדים שיכורים בהופעה של Caribou, להצטלם עם המוזיקאים האהובים עליי בעולם - ברוכים הבאים לפסטיבל פרימוורה 2015 בברצלונה.ה-FOMO, או הפחד להחמיץ, שחטפתי ביום הראשון של הפסטיבל התמוסס ביום השני עם הבנה שאני לא מחמיץ כלום - אני רק מרוויח. אם הייתה לי מכונת זמן, הייתי חוזר אחורה וחווה את אותו הפסטיבל אחרת לגמרי. אך עם ההווה הנתון התענגתי על ההופעות שהלכתי אליהן ושכחתי מהאחרות כאילו לא קרו בכלל. Shellac, Underworld, Younghusband, Flyying Colours, OMD, The Church, Panda Bear, Childhood, Battles, Hookworms ועוד כמה להקות: נתראה בפעם אחרת.» איך היו אירועי הפתיחה של פסטיבל פרימוורה?» פאקינג רוקנרול: פטי סמית' חגגה 40 ל-"Horses"» כך תשרדו פסטיבל מוזיקה בחו"ל» וואן ריפבליק בישראל: מוזיקה לדור החדש» שלום חנוך בפסטיבל ישראל: פוליטיקה אאוט, רוקנרול איןמלך הפסטיבל. דמיאן אברהם, סולן להקת Fucked Upסט אקלקטי ברמה גבוהה. להקת Diiv בהופעה (ששייכת למסלול ההיפסטרים לפי כתבנו)אין ספק שפטי סמית' היא מלכת פרימוורה 2015. כבר הרעפתי עליה כמה מאות מילים, אז בואו נסכם שהיא האמא הרוחנית של כל אלה שעלו לבמה עם גיטרה ובאו להגיד משהו. לצידה, סולן הרכב ההארדקור-אינדי Fucked Up, מר דמיאן אברהם, תפס את הכס של מלך הפסטיבל. אברהם נראה כמו נהג משאית מזוקן עם קרחת וצמיגי בטן, רחוק מאוד מסולן להקה טיפוסי מהסוג השדוף שלובש סקיני עם תספורת עדכנית. אבל אל תתנו למראה שלו להטעות אתכם. לא רק שהוא יודע לתת הכל על הבמה (הוא צעק בעוצמה כל כך גבוהה שהמיקרופון מת לו בידיים), הוא גם אח. כך בילה חצי מההופעה על הגדר שהפרידה בין הקהל לבמה בנתינת כיפים, חבישת כובעים שונים שנתנו לו, והכוונת מיקרופונים לגרונות של מעריצים שצעקו את הליריקה בקולי קולות. הוא סיפר שהפחית במשקל כי הוא התחיל לעשן וויד וביקש שיארגנו אותו אחרי המופע, אך כשירד שוב לקהל, בחור ספרדי עם שיער אחור ומשקפי שמש רץ קדימה עם שקית קטנה וירקרקה, ושם אותה בידיו של המוזיקאי שהחזיר לו חיבוק ענק ונשיקה על הלחי. אגב, חיבוקים מדמיאן אברהם היו בשפע למי שנשאר אחרי ההופעה, כולל נשיקה בפה לבחור אחד שקעקע את שם הלהקה על האצבעות שלו.לטענת האחמ"שית בעמדת המודיעין, הגיעו השנה סך הכל כ-150 אלף איש לפסטיבל. היא הרגישה שהיה צפוף יותר בשנה שעברה, ואם ההערכה שלה נכונה אפשר להבין למה: ב-2014 ביקרו שם כ-190 אלף איש. כך או כך, הכל תקתק: ההופעות התחילו בזמן, היו שירותים בשפע, והשומרים היו מצוידים בסמארטפונים לסריקה מידית של הצמידים. ובכל זאת, יש שפע של פסטיבלים באירופה. מה כל כך מיוחד בפרימוורה? מדוע הגיעו לשם אנשים כל הדרך מסין, מקסיקו וארצות הברית, וגם מבריטניה, גרמניה והולנד? לכל אדם שדיברתי איתו היו סיבות משלו: החל ממקומיים שפשוט באו לכייף, דרך אנשים שבאו בשביל הרכבים מסוימים, וכלה ב-"כי ככה". במקרה של הישראלים זה די ברור: מזג האוויר נוח, הספרדים קרובים אלינו במנטליות ובמראה (המקומיים פנו אלי בספרדית והזרים שאלו אם אני מפה), שפע סמים, וטיסה ולינה במחירים סבירים יחסית לאירופה. הייתי צריך להזכיר לעצמי מדי פעם שאני כבר לא בתל אביב. גיטריסט אינטרפול דניאל קסלר הסביר זאת היטב, באתר האינטרנט של הפסטיבל: "פרימוורה הוא אחד מהאירועים האלה שכל המוזיקאים מצפים לנגן בו. זה לא רק עוד פסטיבל. זו חוויה שממשיכה איתך הלאה, גם בשביל קהל הפסטיבל וגם בשביל המבצע. זה מיוחד בגלל סיבות רבות, אבל זה מתחיל מתשומת הלב שמתכנני הפסטיבל משקיעים כדי לבנות את האירוע בכללותו".אנשים טובים, שקיעה יפה והולנדים שמשחקים בחרבות גומי. פרימוורה 2015כל המוזיקאים מצפים להכלל ברשימה הזאת. ליינאפ חלקי של פסטיבל פרימוורהמה שמעניין, זה שלמרות האקלקטיות המרשימה של הפסטיבל, יש תחושה של יד מכוונת ורף איכות מאוד גבוה. פסטיבל פרימוורה מורכב, בגדול, ממסלולים: מסלול הדליינרים (The Strokes, Mac Demarco, ו-The Black Keys), מסלול היפסטרים (DIIV, Ex Hex, ו-Panda Bear), מסלול אלטרנטיב (Hookworms, Swans, ו-Shellac), מסלול ותיקים (Ride, Tori Amos, ו-Einsturzende Neubauten), מסלול מסיבות (Caribou, Ratatat ו-Dan Deacon) ומסלול הרכבים אנונימיים. הם בנויים לכל מי שבאמת אוהב מוזיקה, כשמומלץ לעבור נתיב מדי פעם כפי שעשיתי פעמים רבות - והתנועה בכל הנתיבים זרמה היטב. התחלתי את היום הראשון בצד הרוקיסטי עם הופעות חזקות של The Replacements, Viet Cong ו-Cheatahs, אותם זכיתי אף לראיין מאחורי הקלעים. הם סיפרו לי שהפסיקו לזמן מה את הופעות הפסטיבל שהתקיימו בתוך העיר כי הבאסים שחררו נחיל דבורים, והיה צריך להביא מומחה כדי לטפל בהן. ביום השני של הפסטיבל הבנות שלטו. להקת Ex Hex, שלישיה נשית מוושינגטון, הציגה רוקנרול הדוק עם סולואי גיטרה ממיסים והמון סטייל. מישהו שנראה בול כמו צביקה פיק חלף על פניי אחרי ההופעה, אך הייתי בשוק גדול מדי מכדי להגיב להזייה הזו (נשבע שהייתי סחי לגמרי באותו הרגע). Sleater Kinney, הרכב הריוט גירל שהתאחד בשנה שעברה, זכה להופעת הדליין בבמה הגדולה. בהתחשב בכך שהלהקה מעולם לא חצתה למיינסטרים, מדובר בחתיכת ניצחון ל-Pאנק. סליטר קיני הראו מה זו אג'נדה פמיניסטית במוזיקה, כשעלו על הבמה בשמלות ועקבים וקרעו אותן לגזרים. משום מה, בקהל היתה דווקא נוכחות נשית דלה (הפסד שלכן). וכמובן, פטי סמית' אחת, למקרה שפספסתם.בכל מקום קורה משהו, וכדאי להחליף נתיבים מדי פעם. במת הפיצ'פורק של הפסטיבלזה רק אני והוויד הזה. מאק דמרקו, דמיאן אברהם מחבק ספרדי ואווירת חגיגה כללית שדרנית רדיו מפורטוגל בשם ורה שפגשתי שם הצטרפה אליי להופעת האיחוד החגיגית של הרכב השוגייז Ride. הסולן של רייד מארק גרדנר, הופיע סולו בבארבי לא מזמן והיה לא רע בכלל, אבל אין מה להשוות למה שקורה כשהוא מנגן יחד עם חבריו מהלהקה. מוזיקה מלאכית. ההרמוניות הווקאליות עדיין שמימיות, הגיטרות עדיין מחורעות והשירים עדיין יפים. האנשים סביבי איבדו את זה לגמרי ונכנסו לחוויה פסיכדלית. בהופעה של צמד הרוק Death From Above 1979 לא נכחתי, אך חברי הטוב דוויד מאייר חזר מיוזע ממעגלי הפוגו ודיווח שהם פתחו את ההופעה עם ההצהרה "Hi, we're Death From Above and we're here to destroy the stage!" שאכן מומשה. יסלחו לי היפסטרי העיר והכפר, אבל אני לא מבין כל כך את ההתלהבות מ-Alt J. שמעתי אותם ברקע כשנחתי בצד, וזה היה, איך אומרים, "נחמד". עם זאת ברור לי שאני במיעוט, כי הם עשו הופעת הדליין שהתמלאה עד סופה בקהל נלהב. רק בחור פיני אחד, שדווקא אהב את ההרכב, הסכים איתי וחשב שההופעה לא טובה.היום השלישי התחיל במסיבת עיתונאים עם מאק דמרקו, שישב על ספסל בנינוחות והרבה להתבדח. נשמע שהוא לא השתנה למרות ההייפ - עדיין חי בזול ומקליט אלבומי לואו-פיי. הוא סיפר שהתבאס על הביטול לישראל בקיץ שעבר, "ילדים ממש התעצבנו שלא באנו. קיבלתי כל מיני מיילים שאמרו: 'וואט דה פאק מאן? מאוד רציתי לראות את ההופעה שלך!'". תהיתי אם ניסו לגרום לו לבטל את ההופעה שתתקיים אוטוטו, אבל הוא אמר כי "בשבילי זה פשוט ללכת למקום הזה, אין לי אג'נדה. הילדים האלה רוצים לראות פאקינג הופעת רוק, ואנגן להם הופעת רוק! אז אם אנשים רוצים להגיד לי ללכת להזדיין, הם יכולים להיות אלה שילכו להזדיין!" אגב, מתברר שהוא אוהב ללכת לבלות עם מקומיים אחרי ההופעה - לתשומת לבכם, ילדים. בהמשך נתקלתי בחבורה של סטודנטים הולנדים ששיחקו סייף עם בלונים בצורה מעניינת. "בפסטיבל הזה אפשר לנפנף בחרבות בצורת בולבול", סיפר לי אחד מהם על תענוגות הפסטיבל, אם כי בפרימוורה חזיתי בהרבה פחות טירוף לעומת פסטיבלים אחרים שנכחתי בהם. "צריך להתמודד עם להיות בברצלונה", אותו בחור אמר, "אם תלבש טוגה לפסטיבל תראה כמו אידיוט ברגע שתצא החוצה". המסיבה האחרונה בשכונה הגדולה שנקראת פרימוורה. קאריבו סוגרים את הפסטיבלליד במה צידית בתוך קראוון של Ray-Ban, הצטופפתי עם מאה איש כדי לראות הופעת בזק של צמד ההיפ-הופ הקרימינלי Sleaford Mods - שני ערסים צפון אנגליים, שירקו אש לתוך המיקרופון מעל ביטים עצבניים. באותו היום הופיעו גם Fucked Up, עליהם השתפכתי מספיק, אבל המנה העיקרית היתה להקת Interpol. לבושים בחליפות המסורתיות, אינטרפול דפקו הופעת הדליין קלאסית עם סט ליסט מאוזן מכל האלבומים והמון גיטרות מנצנצות. פחדתי שסולן הלהקה, פול בנקס, יזייף כפי ששמעתי מקטעי הופעות ביוטיוב, אך הוא שר בקול מדויק ומלא רגש ואף דיבר לקהל בספרדית שוטפת. במהלך הפסטיבל הבחנתי שקשה לגרום לספרדים למחוא כפיים לפי הקצב, ודווקא אינטרפול הצליחו. על ה-Strokes, שהופיעו גב לגב עם חבריהם הניו יורקים - ויתרתי. קפצתי לנתיב הקלאברי כששמעתי מרחוק את צלילי הסינתיסייזרים של Dan Deacon שהרים שם חתיכת מסיבה.על Underworld נאלצתי לוותר, וגם על Shellac שלטענת דוויד היתה ה-הופעה של שנות האלפיים, ובמקומם הלכתי להופעה של Health שניגנו את המוזיקה של כל מסיבות המחר, ברייב רועש כולל בסיסט שנפנף את שיערו הארוך במעגלים. את מסיבת הסיום קיבלתי תודות להרכב האינדיטרוניקה Caribou, כשנדחפתי לשורות הראשונות שם פגשתי שוב את ההולנדים ומאותו רגע לא הפסקתי לזוז יחד עם אלפי הדלוקים שהיו שם. ביציאה מהמתחם שלט ה-"PRIMAVERA SOUND" דלק בכניסה, חוץ מהאות "U". גם היא נגמרה משלושה ימים אינטרגלקטיים של מסיבות ורוקנרול.היו שלום, נתראה בשנה הבאה. שלט הכניסה שנפח את נשימתוטיפ למתקדמים: לפסטיבל פרימוורה יש אח קטן בפורטוגל בעיר פורטו עם ליינאפ מצומצם אך דומה. אז אם פספסתם השנה את פרימוורה והצטערתם, נסו לקפוץ לשם ב-4-6 ביוני.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ