דניאלה ספקטור: "הלידה שינתה לי את הקול"

טיטולים, גיטרות, צורך עז בשינה ושירים שמפתיעים באמצע הלילה. כך נראים החיים של המוזיקאית דניאלה ספקטור, מודל 2015

דניאל שירין, עכבר העיר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
דניאל שירין, עכבר העיר

לפני כשנה וחצי המוזיקאית דניאלה ספקטור ילדה את בתה הראשונה לה ולבן זוגה בן ספקטור. רגע אחרי ששאלתי כיצד האימהות משתלבת ביצירה שלה, זוהר הקטנה התעוררה והבהירה בדיוק כיצד מתבצעת ההשתלבות הזו. העניין הנ"ל אגב, חזר על עצמו לא פחות משלוש פעמים. "אין לי הרבה זמן ליצירה חדשה", היא מודה. "פעם יכולתי לשבת יום שלם ולעוף עם הגיטרה. היום כבר אין לי את זה, אולי שעתיים גג. אבל האמת? אני לא בטוחה שזה פחות אפקטיבי. אני יושבת עם עצמי ואומרת: 'עכשיו זה זמן יצירה', וזה מוציא ממני דברים טובים בטווח זמן קצר יותר".» דניאלה ספקטור - לוח הופעות» דניאלה ספקטור בהופעה: קרן שמש בין העננים» השמיים אוהבים את אליוט סמית'» במות בלבן: כל הפסטיבלים בשבועותביום שני הקרוב (ה-18 במאי) ספקטור תפנה קצת יותר זמן למוזיקה לטובת הופעה מיוחדת שתיערך בזאפה תל אביב, במסגרתה תארח את רונה קינן ("לקח לי כמה שנים טובות לאזור אומץ להזמין אותה") ותשיר איתה ארבעה שירים.הזאפה הוא סוג-של מעוז מיינסטרים עם קונספט מסוים. מרגישה שזו הופעה שונה מבחינתך?"אני חווה משהו כזה, כן. יש את העניין של להתקבל לחוג אמנים מסוים. אבל מצד שני גם שלמה ארצי וגם האנג'לסי מופיעים שם, כך שזה מקום שיש בו קהל באמת מגוון. המכנה המשותף בין כולם הוא שהם אמנים ברמה שאני שואפת אליה. זאפה מציבים סטנדרט נורא גבוה, כך שמבחינתי זה מכריח אותי להביא כוחות חזקים יותר. החלום הבא שלי אגב, הוא שוני. הייתי שם לפני כשנתיים בהופעה של אביתר בנאי ופשוט ירדו לי דמעות, הרגשתי שאני שייכת לשם".ובכל זאת, למה החלטת להופיע בזאפה דווקא עכשיו?"ברמה האישית נדרשתי להוציא שלושה אלבומים כדי לומר לעצמי 'אני יכולה להופיע במקום כמו זאפה או בארבי', לקבל את הביטחון ואת הבשלות שצריך להופעה כזו. אהיה כנה - האלבום הראשון שלי התקבל נורא יפה, באלבום השני היא את הלהיט עם בן (בן זוגה), אבל בשלישי זה התחיל להרגיש כמו דרך לגיטימית ולא כמו משחק הימורים – גם אנשים כבר מבינים שאני כאן כדי להישאר".אגב האלבום השלישי – חזרת לשיר בו בעברית, לאחר שהקודם היה כולו באנגלית. מדוע בעצם? ומהי השפה המוזיקלית שלך?"השפה המוזיקלית שלי היא עברית. אני אוהבת את המילים המדויקות שלה, זו שפה כל כך רחבת ידיים ומבחינתי כיוצרת זה פשוט אוצר. כשכתבתי באנגלית דווקא נהניתי מהמגבלה הזו, היה משהו נורא גולמי ביצירה וזה עזר לי לומר את הדברים הפשוטים. אני לא שוללת חזרה לאנגלית, אבל אין ספק שעברית זו שפת אמי וממנה אני ניזונה".חווים ביחד את הקשיים. דניאלה ספקטור עם בן הזוג, בן (צילום: ערן היללי)את האלבום הקודם הפיק בן זוגך, בן. מה היה תפקידו באלבום הנוכחי?"את האלבום הזה אני הפקתי, אבל בן היה שותף מלא. באתי עם חזון ועיבוד שלי והוא נתן את דעתו, עזר לי להבין יותר טוב את השירים ולחדד את ההפקה. כשאנחנו עובדים על אלבום יחד העבודה בינינו היא הכי צפופה שאפשר ולמעשה אין הפרדה כמעט וזה חלק מהכיף. אני חווה גם הרבה מאוד קשיים שלי בתהליך ההפקה ומן הסתם בן חולק איתי גם את הרגעים האלו. זה לא קל, במיוחד שזה ממשיך גם הביתה, אבל עם השנים אנחנו מכירים את הבורות האלה יותר טוב ולומדים לעבור את זה בפחות דרמה. כמו בכל זוגיות, אני מניחה"."אני יותר מתמסרת" כאמור, ספקטור מג'נגלת בימים אלה בין הגיטרה לטיטולים, ולמרות שהשיחה שלנו נערכת בשעת לילה מאוחרת, היא מלאת חיוניות ולא נשמע שהיא סובלת במיוחד. "זוהר פשוט הורסת", היא מתמוגגת, "ואני יודעת שאני לא הבן-אדם הכי אובייקטיבי בעולם. היום היינו בגינה ושיחקנו ים-יבשה עם מלא ילדים. פשוט שיחקתי ים-יבשה. מתי כבר יצא לי לעשות את זה לפני שהיא הגיעה?".אז איך למעשה האימהות שינתה את היצירה המוזיקלית שלך? "יש משהו באימהות וההורות שמכניע אותך, גורם לך להבין ולהשלים עם מה שקורה. בבית יש מהפכה ואני יושבת ומנגנת – אין מה לעשות. אני גם מוקירה מאוד את השינה בתקופה הזו, אבל כבר קרה ששכבתי במיטה ופתאום נכנס לי איזה שיר לראש ופשוט הכרחתי את עצמי לקום, לשבת מול הפסנתר ולתת לזה לצאת, כי אחרת זה יעלם".על הכנעה והשלמה. דניאלה ספקטור (צילום: זוהר ראלט)בהקשר הזה ובכלל - מאיפה את שואבת השראה ליצירה?"ההיריון והלידה שינו אותי ברמה עמוקה מאוד. האימהות היא כבר שלב אחר בחיים, אחרי המטאמורפוזה הזו אני נמצאת במקום אחר מכל כך הרבה בחינות ביחס למי שהייתי לפני כן. היצירה שלי כמובן משתנה איתי. היום אני מרגישה את זה בעיקר באופן שבו אני מגיעה לבמה - יש שם איזו מן הסכמה והתמסרות למה שמתרחש, באופן שלא היה בי קודם. גם הקול שלי השתנה ומה שאני רוצה להגיד השתנה. אני חווה את הקול כבנוי משערים שערים, כל פעם אני מצליחה להכנס בעוד שער. כשאני שרה, ההסכמה להיות בנוכחות והתמסרות מלאה פותחת שערים בקול ומשנה אותו, הקול כמו מהדהד ומעמיק. אני בטוחה שגם כשאשב לכתוב שיר זה יהיה מחובר למקום שבו אני נמצאת היום, והאמהות היא חלק אדיר מזה".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ