בלעדי: דידה מספרת על שני שירים חדשים

לקראת מופע ההשקה של אלבומה החדש "Modern Love Songs", דידה משתפת שני שירים בהשמעת בכורה ומספרת את הסיפורים מעוררי ההשראה שמאחוריהם

עלמא אליוט הופמן, עכבר העיר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
עלמא אליוט הופמן, עכבר העיר

רובכם וודאי לא שמעתם מעולם את השם Dida, וכנראה שאם לא תחקרו מעט, גם לא תשמעו. הגיטריסטית המהפנטת בעלת הקול הרך שמקום מושבה בניו יורק, עוד לא פרצה מחוץ לעולם הג'אז הסגור וחבל שכך. על אף שהיא פורחת לצד נגנים בינלאומיים, כובשת את הסצנה הניו יורקית, מופיעה באירופה וזוכה לתארים מרשימים במגזיני הג'אז בעולם, היוצרת הישראלית עדיין לא עשתה זאת בארץ.» דידה - לוח הופעות» להלחין את יונה וולך ודוד אבידן» חמי רודנר לא אוהב נוסטלגיה» המוזיקאי הכי מעניין שלא הכרתםאין אלא להודות שההפסד כולו שלנו. לדידה פלד יש יכולת מופלאה לשאוב את המאזין לעולם עשיר של ציורים ותמונות מלאים בשפה של אהבה, משחק והומור. היא גם לא פעם משתעשעת עם סיפורי קונדסות ומעשיות אהבהבים חצופות כמיטב המסורת של הז'אנר. קולה החם מהלך קסם בקלות ובטבעיות, ומדי פעם, גם אם היא לא מתכוונת, מציץ לו פתאום רגע מוזיקלי מלא חסד ששייך לקלאסיקות הנוסטלגיות של שנות ה-50. דידה לא נמנעת מלמתוח את עצמה קצת אל מחוזות הבלוז והפולק, והיא עושה זאת לא מעט באלבומה החדש "Modern Love Songs". את יציאתו השבוע אנחנו חוגגים עם השמעה בלעדית של שני שירים חדשים והסיפורים מאחוריהם, במילותיה של דידה.» דידה תקיים מופע השקה חגיגי מחר (חמישי ה-29) במועדון האזור בתל אביב, ותארח את ימי ויסלר, ערן ויץ ויובל כהן.תמצית עכשווית של ג'אז קלאסי, בלוז ופולק. דידה (צילום: יח"צ)"Spring Time Slumber" "זה שיר שאת הבסיס שלו הביא טל רונן (הבסיסט שמנגן איתי ושותפי ליצירה) שהשמיע לי אותו לראשונה בהופעה שניגנו בליל הסדר במסעדה של ישראלים בניו יורק. זה היה בזמן תחילת האביב בעיר, אחרי חורף מקפיא ומושלג במיוחד, כשהכל בחוץ מלבלב ואנשים סוף סוף יוצאים החוצה לבלות, מבסוטים ויפים אחרי הקור הניו יורקי הבלתי נגמר. באותו זמן טל ואני, כל אחד מסיבותיו שלו, הרגשנו שלמרות הבשורה הטובה של האביב ומצב הרוח המרומם שפקד אנשים מסביבנו, אנחנו תקועים קצת מאחור. העולם מסביבנו זז קדימה אבל אנחנו עוד לא התעוררנו מתרדמת חורף. השיר משקף הרגשה של שעון פנימי לא מסונכרן, מנותק מעט מהסביבה". ברגע שלפני הפריחה. דידה עם "Spring Time Slumber":"I Get Along Without You Very Well" "שיר שנכנס לחיי בערב אחד כשהלכתי לבקר חברים שניגנו ב"ארתורוז" - מסעדה איטלקית מיתולוגית שבכל ערב מנגנת בה להקת ג'אז מהערב עד אחת בלילה. זה מקום עם אווירה מאד מיוחדת של ניו יורק הישנה, כמו בסרטים של וודי אלן או סקורסזה. ניו יורק שלפני כל הרשתות והבנקים וחנויות הבוטיק בכל פינה. ניו יורק של משפחות עובדות ואמנים עניים שיושבים על הבר כל היום, של מעמד ביניים פשוט הליכות ומחירים זולים. עיר עם הרגשה שהכל יכול לקרות. בכל ערב אפשר למצוא בלהקת הבית כמה מנגני הג'אז הכי טובים בעולם, מנגנים שעות בשביל פרוטות בג'ינס וטי שרט, כי כיף להם. האווירה המשפחתית ונטולת היומרה יוצרת מקום שמרגיש כמו בית ותמיד כיף ללכת אליו, כי אף פעם לא תדע עם איזה השראה תצא משם"."דוגמה טובה  היא הסיפור סביב השיר הזה. בימי חמישי בערב מצטרף ללהקת הבית זמר - מלצר בשנות ה-50 לחייו שבשאר ימי השבוע מגיש פיצות במסעדה. שמו הוא ג'ימי לטאגנו, איטלקי אמריקאי קלאסי, שלפתע מניח את מגשי הפיצה ותופס מיקרופון. איש צנוע בתלבושת מלצר. כשראיתי אותו בפעם הראשונה לא יכולתי לדעת שמולי עומד אחד הזמרים המרגשים ביותר שאזכה לראות. הוא מכיר כמעט את כל השירים שנכתבו ויש לו יכולת לגרום למסעדה שלמה בסוהו בניו יורק (של סועדים שוקקים ונוטים לשוכרה) להשתתק ולהקשיב כשהוא שר בלדה מתוך ספר השירים האמריקאי, כאילו הוא שר לך את השיר באופן אישי. כך, כשהוא שר את "I Get Along Without You Very Well", חזרתי הביתה ומצאתי עוד כמה ביצועים מדהימים. האהובים עליי ביותר הם של נינה סימון ובילי הולידיי. אני ממליצה לכל מי שמבקר בניו יורק ללכת לשמוע את ג'ימי ביום חמישי בערב ב'ארתורוז'".רגעים מלאי השראה. דידה עם "I Get Along Without You Very Well":

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ