אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אוף מוזר: הלהקה בעלת אלף הפרצופים

שניה לפני שהם נוחתים כאן שוב, ניסה המוזיקאי איתי נירנבלט לפצח את סודה של אוף מונטריאול, הלהקה בעלת אלף הפרצופים, שמצליחה להמציא את עצמה מחדש בכל עשור

תגובות

"דסטין הופמן זקוק לאמבטיה”. מבחינה מסויימת, כך מתחילה הקריירה של קווין ברנס, הסולן, ולעיתים החבר היחיד בלהקת אוף מונטריאול האמריקאית. כן, אמריקאית. השם מתייחס בכלל למערכת יחסים לא מוצלחת שהייתה לבארנס עם מישהי ממונטריאול וכל קשר לקנדה מסתיים שם. ב-2001 (4 שנים אחרי שיצא אלבום הבכורה של אוף מונטריאול), הוציא ברנס אוסף הקלטות מוקדמות שהקליט בחדר השינה שלו על 4 טראק, כלומר הקלטות שהן מלפני זמנה של הלהקה. כל שיר באוסף הזה קיבל שם שקשור להרגלי ההיגיינה של דסטין הופמן. אך ההתחלה הזו רחוקה שנות אור מלהצליח להבין את המהות החמקמקה והתמיד מתפתחת של הלהקה.» אוף מונטריאול בישראל - כל הפרטים

אוף מונטריאול היא בראש ובראשונה הפרוייקט של קווין ברנס, שמגיע מאתנס, גו'רג'יה. הוא הפיק והקליט לבדו חלק ניכר מהאלבומים בבית שלו, ממש כמו אותן סקיצות שהוקדשו לשחקן ההוליוודי. אם לגעת רגע ובזהירות במסע המוזיקלי הלא ייאמן שעשה ברנס לאורך הקריירה שלו ושל אוף מונטראול, אפשר לתאר אותו בשלבים: גלגול ראשון – הביטלס, הביץ' בויז והזומביז, פתחו ביחד מפעל לייצור ממתקים צבעוניים שגורמים להזיות. דמיינו את השירים היותר ממזריים מהאלבום הלבן של הביטלס, כמו רוקי רקון, או-בלה-די או-בלה-דה, והסיפור המתמשך של בנגלו ביל. גלגול שני – פיתוח פרסונה א-לה דיוויד בואי בשם ג'ורג'י פרוט, ושילוב מעורר השתאות של ווידויים קורעי לב עם גרובים חלקלקים ומפתים לא רבב. גלגול שלישי – התמסרות טוטלית לפרסונה החדשה ג'ורג'י פרוט – וכמוה התמסרות טוטלית לאחד האמנים האהובים על ברנס בעשור האחרון – פרינס. גלגול רביעי – שכל אותם ברי מזל שיגיעו לבארבי בשני הקרוב יזכו להתחכך בו מקרוב – ברנס קיבץ סביבו להקה אמיתית, ובחר בספונטניות ובאנרגטיות של הרכב חי, על פני הפרפקציוניזם של מפיק פופ סוליסט. נחזור להתחלה. כבר מהאלבומים הראשונים  ניכר כי ברנס הוא כותב בחסד. הוא כותב כמות מופלאה של שירים רומנטיים, מתקתקים, ממכרים, מצחיקים ומרוממי רוח. פופ פסיכדלי צבעוני מולחן לעילא, הרמוניות קוליות עשירות והכל באווירת לואו-פיי על טהרת הגיטרה האקוסטית והפסנתר שמגיח פה ושם. באלבום The Gay Parade, שיצא ב-1999, שיכלל והשחיז ברנס את יכולות הכתיבה וההפקה של האלבומים הראשונים, והוציא את אחד אלבומי האינדי היפים של הניינטיז. באתר "All Music" הגדירו את האלבום כסרג'נט פפר של האינדי פופ, לא פחות.האזינו לאלבום המלא של אוף מונטריאול "The Gay Parade":

קווין ברנס בארץ הצלילים בהמשך הדרך החל ברנס לפלרטט עם אלקטרוניקה, ונעשה מודע יותר ויותר לשידוך המשמח מאוד של המלודיות הקליטות שלו עם גרובים מושלמים, תפקידי בס מהממים, ונגיעות אלקטרוניות שלקחו את כל העסק למחוזות מרגשים ומלהיבים בהרבה. השידוך הגיע למימוש מלא בזוג האלבומים שיצאו ב-2004 וב-2005, Satanic Panic In The Attic, וThe Sunlandic Twins, בהתאמה.

שורה של משברים שפקדה את ברנס וכללה את התפוררות נישואיו, הביאה אותו להיכנס לטריטוריות חדשות, אפלות, עמוקות ומוזרות, לשמחתנו ובייחוד לשמחתי, שכן מדובר באלבום האהוב עליי של אוף מונטריאול. Hissing Fauna, Are You The Destroyer?, שיצא ב-2007, ונגע כאמור בטריטוריות חדשות שאולי הרתיעו חלק מהמעריצים האדוקים ביותר. ברנס עשה את זה בגדול באלבום יוצא הדופן הזה. בשיר אחד של 12 דקות, שמגיע ממש באמצע האלבום, ברנס מצליח להעלות על הכתב את כל הסתירות שהנפש החרדתית, המדוכאת והמיואשת שלו מאלצת אותו להתמודד איתן. תחת אש של ריף גיטרה בלתי פוסק, מהפנט, הוא נוגע בקצוות הרגישים והחשופים ביותר של נפשו, הכאב מהפרידה, הרצון שלו להתגבר, כל הרצונות הפרדוקסליים שלו, הרצון לאהבה ממישהי, והרצון הבלתי אפשרי שהיא תבין שהוא בעצם גם לא ממש רוצה להיות איתה ואוהב להיות לבד. אבל כן רוצה. הבנתם? אל תנסו להבין אותו. קווין ברנס (צילום: צילום מסך)מטאור ושמו ג'ורג' פרוט באלבום הזה ברנס במקביל מזקק את כל מה שאוף מונטריאול עשו בשנים שלפני, ומרחיב את המנעד הרגשי של המוזיקה שלהם למימדים אוניברסליים. האלבום כולו מרגיש כמו קתרזיס אחד ארוך ומתמשך, עם כמה מהשירים המסעירים והמרגשים ביותר של העשור הקודם. יותר מכך, נראה שהישועה באלבום הזה הגיעה אל ברנס עם לא פחות מאשר אלטר אגו חדש, נוסח זיגי סטארדאסט, בשם ג'ורג'י פרוט. פרוט הוא כולו בענייני הגרוב, האלקטרוניקה, החלקלקות והמיניות. מכאן, אם כבר הבנתם את המהלך הקבוע של ברנס, מתחיל גלגול חדש.

פרוט כיכב באלבומים שיצאו ללהקה בחמש השנים האחרונות, ואיתו הגיעו השפעות של פאנק, סול, גרוב, דיסקו ובעיקר פרינס. מסיבה. אם זה לא מספיק, בשנה שעברה יצא lousy with sylvianbriar. בשמיעה ראשונה תפסתי את עצמי תוהה האם מדובר באותו קווין ברנס, או שעבדו עלינו והחליפו את הזמר. אז לא, ברנס נולד (שוב) מחדש, ובין אם הוא מזכיר לי את מיק ג'אגר, או את בוב דילן, ברנס ממשיך להפתיע אותי לטובה עם כל פיתול. אותה גברת בשינוי אדרת. האזינו ל "lousy with sylvianbriar":

האנרגיות שמקורן בלהקה החדשה והעיבודים הנאמנים לביצוע הלייב פחות או יותר, נותנים מצע חדש לקול של ברנס, שמגיע למקומות שבחיים לא הייתי מעלה על דעתי שאשמע מאוף מונטריאול והאמת, שזה מרגיש כמו התחלה של גלגול מפואר לא פחות מקודמיו. מאז הדאגה להגיינה של מר הופמן, ברנס עבר הרבה מאוד. יום שני הקרוב הוא הזדמנות נדירה לחזות באחת הלהקות האמריקאיות המרתקות והפוריות של תקופתנו.

כתבות שאולי פספסתם

*#