בעיות שמיעה: Ok Go שוברים את יוטיוב

שיר חדש ומצוין ל-The Dead Weather, קליפ ראשון מהאלבום החדש של הפו פייטרס, אלבום יפהפה למאלוקס המקומיים ותגלית קטנה בשם יוני ליבנה

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל

מהדורה עשירית של בעיות שמיעה יוצאת לדרך: טור שמביא את כל המוזיקה החדשה והמומלצת מסצינות השוליים בארץ ובחו"ל (וקצת מיינסטרים כי גם שם לפעמים יש דברים טובים), אלבומים, אמנים ולהקות אינדי מרחבי הרשת.» לכל הטורים של בעיות שמיעה» מהפנט: על הסדרה החדשה של דייב גרוהל» לקראת הופעתם של אלה לאס בישראלהרוק שלהם כאן להשאר מה קורה כשלוקחים את ג'ק ווייט, הסולנית של The Kills, הקלידן של Queens Of The Stone Age, והבסיסט של The Raconteurs? נוצרת סופרגרופ היסטרית ובועטת של רוקנרול אלטרנטיבי, שמצליח לא רק להיות סקסי ואפלולי, אלא גם לגעת בבלוז, פסיכדליה, הארד רוק ואפילו גרוב. מרגע הקמתם היה ברור ש-The Dead Weather יכבשו את המשבצת של הלהקה הכי מגניבה ביקום תוך שיר או שניים. בלי לוותר על הקשיחות הגברית, ועם טוויסט נשי שמוסיפה הפרונטוומן המהפנטת אליסון מוסהרט (שנקראת גם "Baby Ruthless"), הרביעייה המדוברת הספיקה להוציא שני אלבומים מופתיים, בזה אחר זה ("Horehound" ב-2009, ו-"Sea of Cowards" ב-2010), ולצבור קהל קנאי, וכמעט אובססיבי. עכשיו, אחרי הסינגל "(Open Up (That's Enough" שיצא ב-2013 וגרר חרושת שמועות על אלבום שלישי, יוצא "(Buzzkill(er" המצוין שמאשש את האפשרות. בין אם יגיע אלבום חדש ובין אם לא, עצם העובדה שהמוזיקאים המוכשרים והמאוד עסוקים האלה הוציאו שיר חדש (ומעולה) במקביל לקריירות העמוסות והמצליחות שלהם, מספיקה בעצמה בכדי להבין שיש בהחלט למה לחכות. עולים באש. The Dead Weather עם "(Buzzkill(er":

אותה גברת בשינוי אדרת?  אף פעם לא הערכתי במיוחד את Ok Go. אולי זה בגלל שלא מצאתי בלהקה היצירתית הזו מספיק עניין מוזיקלי. נהניתי מאוד לצפות בקליפים שלהם בתחילה, במיוחד ההוא עם הכלבים החמודים, אבל השטיקים שלהם עייפו אותי באיזשהו שלב והפסקתי לעקוב אחריהם. הייחוד של החבורה הזו תמיד התמקד בקליפים המושקעים שהם מצלמים, בהם בדרך כלל יש שוט ארוך שעוקב אחרי תנועה של עצמים בחלל מסוים, עם כוריאוגרפיה סימטרית מאוד. בדרך כלל הם הצליחו גם להשחיל איזה חוק פיזיקלי על הדרך, ולהדהים את הצופה עם רעיונות ששייכים לתכניות מדע נסייניות כאלה ואחרות. לפני כמה ימים הלהקה העליזה משיקגו הוציאה קליפ חדש וכמעט אפי, שגרם אפילו לי להוריד את הכובע. השיר כמובן נחמד ופופי, ומלא בחזרות מרגיזות שבוודאי יתחבבו על תחנות רדיו מסוימות, אבל הקליפ? הו! פשוט נהדר. Ok Go מתעלים על כל מה שהם אי פעם עשו, ומרימים הפקה גדולה מהחיים (שלא ברור כמה מתוכה נתמך בעבודת מחשב), ובעזרת הרבה מטריות צבעוניות ונערות יפניות בלבוש אחיד, מייצרים קסם ויזואלי שעושה שמח בלב. עובד כל פעם מחדש. Ok Go עם "I Won't Let You Down":

כובשים כל חלקה אפשרית אם לחודשים בשנה היו שמות של אנשים, כנראה שנובמבר הנוכחי היה נקרא "חודש דייב גרוהל". עם סדרה תיעודית שעלתה ב-17 באוקטובר השנה, אלבום חדש של הפו פייטרס שצפוי לצאת ב-10 בנובמבר, הופעות מרשימות בתכניות אירוח, ואפילו כתבה מחמיאה בתכנית התחקירים הנחשבת "60 דקות", הבחור הכי נחמד ברוק העולמי כובש כל נחלה אפשרית. הוא לא רק מוזיקאי, זמר וכותב שירים; בשנים האחרונות, גרוהל הפך לאספן והיסטוריון שחוקר את שורשי המוזיקה האמריקאית. במסעו המרתק אל מקורות הבלוז, הקאנטרי, הרוק והפולק, תר עם הפו פייטרס שמונה ערים מרכזיות בארצות הברית, בהן ראיין מוזיקאים מקומיים, וחקר את מקורות היצירה שלהם. בכל אחת מהערים הללו ההרכב הופיע, ובכל אחת מהן גרוהל כתב שיר שמנקז את רוח הסצינה המקומית לקפסולת זמן מוזיקלית.» הולך בדרכו: סיפור ההצלחה של דייב גרוהלהקליפ הראשון "Something From Nothing" (שנכתב בשיקגו והוקלט על ידי סטיב אלביני) יצא לפני כמה ימים ובישר את הקו של האלבום: מלודי, רוקיסטי ואפילו אינטרוספקטיבי במידת מה. פו פייטרס מציירים תמונת מראה חדשה של עצמם עם מנגינה בוגרת ובעלת עומק, שבונה נרטיב שסופו התפוצצות של רוק משובח, ואם כל האלבום הוא כזה, אין בכלל ספק לגבי טיבו (בינתיים פו פייטרס הוציאו עוד שני סינגלים שמאשרים כי אכן מדובר בכיוון הנכון).מגלים מחדש את אמריקה. Foo Fighters עם "Something From Nothing":

סקסופון נינוח ומלא בקסם

שאריות החול מהאינדינגב כבר נוקו מהנעליים, וגם קהילת האינדי (ההולכת וגדלה) לאט לאט מתאוששת וחוזרת לשגרה. מזל גדול הוא, שהרכבים מופלאים שהתארחו באדמת המדבר, שומרים על נוכחות גם במרחב הוירטואלי. אחד מהם הוא מאלוקס, דואו של הסקסופוניסט המוכשר אייל תלמודי, והמתופף רועי חן, שהשיקו בסוף השבוע הקודם את אלבומם השני "Saved My Eyes From Tears" בהפקתו של אמן הביטים ריג'וייסר. בניגוד לחומרים קודמים שלהם (שהיו אינסטרומנטליים ברובם), הפעם השניים מתמקדים בגרוב ג'אזי ומלודי, בעל אלמנטים פסיכדליים, ומארחים בתפקידי סולנים בין השאר את שי צברי, קרן דוניץ ומיס רד. התוצאה היא צלילה נעימה לתוך אוקיינוס של סמפולי מחשב עשירים, מקצבים ממכרים, וסקסופון אחד שמנצח על כל אלה. בין אם כשהוא בתפקיד הראשי, ובין אם כמתווה דרך המופיע ברקע, תלמודי מהלך קסם בעזרת הכלי העתיק והמסקרן הזה, תוך שהוא מדלג בקלות בין ז'אנרים באופן נינוח ורגוע.גרוב בלתי נגמר. Malox עם האלבום "Saved My Eyes From Tears":<a href="http://timegrove.bandcamp.com/album/saved-my-eyes-from-tears">Saved My Eyes From Tears by Eyal Talmudi + Roy Chen</a>

יהלום קטן חצוב באבן לפני קצת יותר משבוע יצא לאוויר העולם אלבום מחווה למוזיקאי המורבידי והמוערך אליוט סמית', שנוצר מתוך שיתוף פעולה בין מגזין "Andy Was Wrong" ומכללת BPM, במלאות 20 שנה לאלבום הבכורה הנצחי שלו "Roman Candle". מוזיקאים ישראלים רבים לקחו חלק באוסף "See You In Heaven", שלא תמיד שומר על רמה אחידה, אך מלא כוונה ואהבה למוזיקה של סמית'. אחד הביצועים היותר מעניינים באלבום שייכים למוזיקאי אנונימי יחסית בשם יוני ליבנה, שהוציא אלבום בכורה בעברית בשם "בחזרה אל מכרות הסוכר" לפני כשנה. באלבומו, משחיל ליבנה את המילים העבריות, החדות והקרות לעתים, בתוך מוזיקה אלקטרונית חמה, דבר היוצר משחק מסקרן בתוך עולם התוכן של שיריו. את המתח הזה הוא מתחזק גם בקאבר היפהפה והמדויק שעשה ל-"Miss Misery", אחד משיריו המוכרים יותר של סמית', בלי לגרוע ולו לרגע מהעולם הרגשי של המקור. הרצועה הזו היא כנראה אחת הבולטות באלבום הזה, שעל אף כמה ביצועים חוטאים, שווה בהחלט להקדיש לו האזנה. שומר על כוונת המשורר. יוני ליבנה בשיר "Miss Misery" של אליוט סמית':<a href="http://andywaswrong.bandcamp.com/album/see-you-in-heaven-an-elliott-smith-tribute">See You In Heaven - An Elliott Smith Tribute by Yoni Livneh</a>

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ