יהודים עם גרוב: הכירו את הכלייזמטיקס

פרנק לונדון, ממייסדי "הכלייזמטיקס" מאושר להגיע להופעה בישראל ויש לו גם עצות למנהיגים הפוליטים: "כל מה שצריך לעשות זה להקשיב"

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל

כשחושבים על מוזיקה יידישאית, מזרח אירופאית מסורתית, ההקשר המיידי הוא של גפילטע מעוטר בעיגול גזר כתמתם אצל סבתא, "כנר על הגג" או אפילו בית הכנסת. אבל מה קורה כשלוקחים את המוזיקה הזו ומוסיפים לה גרוב, פאנק ומקצבים בלקניים? תזרקו לתערובת הזו מסרים פוליטיים וגוספל שמגיע הישר מניו אורלינס ותקבלו את הכלייזמטיקס, אחד מהרכבי הכלייזמר הותיקים והמצליחים בעולם. » פסטיבל מקודשת - כל הפרטיםההרכב הספיק לשחרר כבר עשרה אלבומים, לזכות בפרסים רבים, בהם פרס הגראמי הנחשק, ולערוך מאות הופעות ברחבי העולם. ב-9 וב-10 לספטמבר אפשר יהיה לראות את ההרכב בישראל, במסגרת פסטיבל ירושלים למוזיקה מקודשת. הכלייזמטיקס יגיעו לכאן במופע משותף עם ג'ושוע נלסון, זמר גוספל ופנסתרן המשתייך לתנועה היהודית השחורה ששורשיה בהארלם. המפגש בין הכלייזמטיקס לנלסון הוליד את המופע "Brother Moses Smote the Water" שיוצג לראשונה בישראל. היהודי הכי מגניב בניו יורק פרנק לונדון, חצוצרן ממייסדי הכלייזמטיקס, מספר שההחלטה לקיים את הפסטיבל על אף המנצב הבטחוני משמחת אותו במיוחד: "כולנו נורא מודעים למצב, ואנחנו כנראה מבולבלים כמו כולם. אבל אנחנו שמחים שהפסטיבל מתקיים, שישראל מנסה להמשיך את המוזיקה למרות הכל, ואנחנו שמחים לבוא. זה מרגש אותנו באופן שקשה לי אפילו להסביר במילים".

מה אתה עושה בארץ מלבד החזרות לפסטיבל בימים אלה?"ממש כיף לי כי אני מלמד כיתת אמן בצפת. איזו חוויה ישראלית צפתית מדהימה היתה לי אתמול בלילה: אחרי יום ארוך של לימודים עשינו ג'אם סשן עם מורים וסטודנטים בלובי. פשוט התאספנו ביחד פתאום, והבטתי מסביב, וראיתי מוזיקאים מקייב, ממוסקבה, מאנגליה, מאמריקה, פלסטינים, ישראלים, יהודים, נוצרים, וערבים, וכולנו ניגנו ביחד מוזיקה, וזה היה יום מדהים אחרי שבילינו את כל היום בכיתה. זו פשוט חוויה מקסימה להיות בצפת ובישראל".מוזיקה יהודית נמצאת בדרישה גבוהה בימינו?"נראה לי שכן, אבל זה גם הרבה מאוד קשור לאיך עושים את המוזיקה הזו ומה עושים איתה". במה שונה המופע שתעלו בארץ מדברים אחרים שעשיתם?"נביא לירושלים מופע אמריקאי מאוד מעניין ומיוחד. אין שום דבר כזה בשום מקום אחר בעולם בגלל שזה שילוב של הכלייזמטיקס, שזו הלהקה שאני מנגן בה כבר יותר מ-25 שנה, עם מוזיקה יידישאית מסורתית, אבל ננגן אותה בצורה מודרנית, כמו פופ. אז אנחנו משתמשים במסורת, אבל הפרויקט הזה הוא שיתוף פעולה עם ג'ושוע נלסון. הוא אחד מזמרי הגוספל הגדולים החיים היום, אבל הוא לא שר גוספל על ישו, כי הוא יהודי, אז הוא שר משהו שהוא קורה לו "מוזיקת גוספל כשרה" כשהסגנון המוזיקלי הוא גוספל לאנשים שמתרגשים מזה, אבל הטקסטים, המילים, הן כולן יהודיות". Pאנק ויהדות הולכים ביחד?"בטח, למה לא. כלומר, אני לא נותן להגדרות להגביל אותי, אך אני מנסה לדייק. כשנבוא לעשות את המופע שלנו בפסטיבל, רוב מה שננגן לא יהיה כלייזמר. נעשה הרבה דברים שנשמעים כמו גוספל אמריקאי, RnB, soul, ג'אז, ואז ננגן כלייזמר, ותהיה גם מוזיקה שמערבבת את הכל ביחד. נראה לי שמה שאני מנסה להגיד זה כשאנחנו מדברים על דברים כמו מוזיקה, אהיה מאוד מדויק לגבי ההגדרה, אבל ההגדרה לא מגבילה את מה שאנחנו עושים. רק בגלל שאומר שמשהו הוא כלייזמר או לא כלייזמר, זה לא אומר שלא אנגן את זה". לא מאמין בהגדרות ומגבלות. פרנק לונדון (צילום: Chuck Fishman)"כל מה שצריך לעשות זה להקשיב" כיום, לונדון היהודי הוא אחד מהיוצרים הפוריים ביותר בתרבות היהודית החדשה בניו יורק. למרות שגדל על המסורות היהודיות, הוא מספר שהז'אנר לא דיבר אליו כלל: "המוזיקה היהודית ששמעתי בתור ילד לא עניינה אותי. זו היתה מוזיקה  אמריקאית יהודית רפורמית קהילתית שמגיעה במקור משירים גרמניים ישנים. זה נשמע מאוד נוצרי-קתולי, זה לא נשמע יהודי בכלל. התעניינתי ברוקנרול, בג'אז, באוונגארד". בגיל 20 נחשף לונדון ליותר סגנונות מוזיקליים, והחל גם ללמוד כל סגנון אפשרי. אחד מהמורים שלו בקונסרבטוריון ניו אינגלנד שבבוסטון הוא שהציע לו לנגן בפרויקט כלייזמר."אמרתי "כן" בזמנו, כי הרבה יותר מעניין להגיד "כן" לדברים כשאתה מוזיקאי", מספר לונדון. "התחלנו ללמוד את שירי הכלייזמר הישנים האלה, וגיליתי שהם מרתקים. הם לא נשמעו בכלל כמו המוזיקה היהודית ששמעתי בחיי, ומאוד נהניתי מזה. מאז התחלתי לנגן מוזיקת כלייזמר ומוזיקה יידישאית ברצינות וגם ללמוד עליה". את הכלייזמטיקס הקים ב-1986, והחל להרחיב את הסגנונות של הלהקה להתרחב ממוזיקת כלייזמר לסוגים אחרים: חזנות, פיוטים, זמירות וגם מוזיקה ערבית. "הגעתי למוזיקה הערבית דרך המוזיקה היהודית וזו הייתה חוויה מעניינת", מציין לונדון. "זו היתה דרך נפלאה ואני ממשיך ללמוד על עוד ועוד מסורות של מוזיקה יהודית. עבדתי בשנים האחרונות עם יאיר דלאל, שהוא מוזיקאי מדהים ומעורר השראה בכל מובן, אני אוהב אותו כמו אח, ודרכו למדתי הרבה על מוזיקה עירקית יהודית. אני חושב שזה לא משונה כל כך בשבילך בתור ישראלי, כי יש לכם את כל הקהילות האלה פה, אבל כשאתה חי באמריקה המגוון הזה של מוזיקה יהודית לא נפוץ כל כך".  שיתפת פעולה עם מוזיקאים פלסטינים – איך חיברת בין הסגנונות השונים?"עבדתי צמוד עם אברהם פריד ומוזיקאים אחרים שהם חסידים נורא אורתודוקסיים, ובאותו הזמן גם עם סימון שאהין ועוד אנשים. בתור מוזיקאי כדי לעבוד עם כל האנשים השונים האלה מה שאני צריך לעשות זה להקשיב להם. להכנס לחדר עם אברהם פריד, או יוסו נדור, או כל אחד ולוודא שמה שאני עושה מתאים למה שהם עושים. אני מייחל שאנשים אחרים שהם לא מוזיקאים, פוליטיקאים למשל, יכנסו לחדר עם אותו צורך להקשיב אחד לשני". היית בישראל פעמים רבות בעבר, אתה בישראל עכשיו, ומתכנן לחזור לפה. מה אתה מרגיש לגבי מה שקורה בארץ כרגע?"תהיתי אם ישאלו אותי משהו לגבי המצב הפוליטי ואיך להגיב, כי אני מתפלל ומייחל לתקופה שבה המצב לא יקטב את כולם כל כך, ואיכשהו אנשים בכל הצדדים יוכלו להבין אחד את השני. אני מתפלל לזמנים של שלום, ושאנשים ינסו לעבוד על להקשיב, לכבד, ולהבין אחד את השני. אולי יום אחד כשכולם יבינו כמה כולם נפגעו, אז אולי, בעזרת השם, זה יעזור לצמצם את הכאב. אבל חוץ ממשהו כל כך כללי, אין מה להגיד. כל מה שמישהו יגיד מישהו אחר יפרש שלא כהלכה ואז כולם יתעצבנו. אני מקווה לשלום". מוזיקת גוספל כשרה למהדרין. הכלייזמטיקס עם ג'ושוע נלסון (צילום: chuck Fishman)

המוזיקה היהודית באה רק ממקום של לנגן מוזיקה שמעניינת אותך, או שיש לזה גם צד רוחני?"קשה לענות על זה באופן ברור. אני חושב שמוזיקה יהודית נהייתה חלק מרכזי בחיים שלי ונהייתה מהותית עבורי בהרבה צורות. בחיים האישיים שלי, לפעמים קיימתי ולפעמים לא קיימתי מנהגים יהודיים או רוחניים. בסופו של דבר, אני פשוט מאלתר את הדרך שלי בחיים, גם הפרקטיות וגם הרוחניות מתערבבות להן ביחד".

ניגנת עם הרבה אמנים כמו ג'ון זורן, They Might Be Giants, איגי פופ, יוסו נדור, ואפילו LL Cool J. האם אתה חושב שמוזיקה יהודית נכנסת לאט לאט למיינסטרים?"מה שטוב בלהבין סגנונות וז'אנרים, זה שאני יודע איך להשתלב בסיטואציות שונות. אז זה לא כאילו שיש כלייזמר בכל מה שאני מנגן. עם רוב האנשים האלה נגנתי כל מיני סוגים של מוזיקה, לא בהכרח יהודית הארד קור. עם איגי פופ ניגנו את הרוקנרול הכי כבד בעולם".

 יש לך תכניות לשיתופי פעולה עתידיים?"בטח, תמיד יש משהו. כרגע אני כותב אופרה שהיא ביידיש, ספרדית, וטאינו (שפת הילידים האמריקאים בקובה ע.ש). יש לי פרויקט חדש שנקרא "שרעבי", זה שיתוף פעולה עם דיפ סינג, ואנחנו מחברים מוזיקה יידית ובנגרה ביחד. אז זה שיתוף פעולה כיפי". אתה מוזיקאי עסוק ופורה. מה העצה שלך למוזיקאים צעירים שרוצים להגיע לשלב הזה שיש בו הרבה עבודה?"הייתי מציע למוזיקאים צעירים ללכת אחרי התשוקה שלהם, להיות מלאי תשוקה במה שהם עושים, מה שהם מנגנים, להתמסר לזה, ולהיות פתוח לכמה שיותר חוויות כי אתה לא יודע מה יקרה ולאן תגיע. כשהייתי בן 20 אף פעם לא דמיינתי, אפילו לשנייה אחת, שמוזיקה יהודית תהיה החלק הכי גדול מהקריירה המוזיקלית שלי. אבל זה מה שקרה. תהיו פתוחים ותלמדו להקשיב לאנשים אחרים ותאהבו את מה שאתם עושים".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ