מה הופך את הבריאן ג'ונסטאון מסקר לאגדה חיה?

אנטון ניוקמב, סולן הבריאן ג'ונסטאון מסקר שיופיעו בבארבי ביום רביעי, הוא הארכיטיפ של האמן שסירב למכור את עצמו תמורת כסף והצלחה. לראיה: איפה הם ואיפה הדנדי וורהולס?

דנה שוופי, עכבר העיר
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
דנה שוופי, עכבר העיר

מאז יציאת הסרט הרוקומנטרי "Dig!" ב־2004 (בבימויה של אונדי טימונר), ברור שהבריאן ג'ונסטאון מסקר היא אחת הלהקות הטובות בעולם, וכי המנהיג והסולן שלה, אנטון ניוקומב, הוא אחד האנשים המגניבים (שלא לומר מוכשרים) שמהלכים על פני כדור הארץ. זאת, למרות שרוב העולם לא ממש מודע לכך. ומתוך המגניבות הזו - שמעצם היותה מחייבת נונשלנט, תחושת עליונות ובאופן כללי זריקת זין מוחלטת – הוא מעולם לא הרשה לעצמו להתמסחר ולעבור לליגה של הגדולים. ניוקומב הוא אחד האמנים האלה שמתנגדים להצלחה, ששמים לעצמם רגל בדרך למטה רק כדי לנחות נמוך יותר, שמפחד מכך שהצלחה פירושה אימפוטנציה, או לפחות פשרה אמנותית. זו הסיבה שעד צאת הסרט אף אחד לא ידע מי הוא, וגם עכשיו סביר להניח שרובכם לא שמעתם עליו עדיין. אבל כדאי לכם מאוד. » בריאן ג'ונסטאון מסקר בהופעה - כל הפרטים

הבריאן ג'ונסטאון מסקר (הכלאה משעשעת בין שמו של גיטריסט הרולינג סטונז המנוח לטבח המזעזע שביצע ג'ים ג'ונס בחברי הכת שלו בעיר המאולתרת ג'ונסטאון) נוסדו בשנת 1990 על ידי ניוקומב, הסולן, הכותב הראשי, מולטי־אינסטרומנטליסט והחבר היחידי בהרכב שנשאר בו לאורך כל הדרך. השאר - מיואשים מדרכיו ההפכפכות של ניוקומב, שכללו בין היתר הרואין לארוחת בוקר ומריבות עם אנשים בקהל כל פעם שהוא עולה על במה – באו והלכו, הלכו ובאו, וחוזר חלילה.בקרוב אצלנו. הבריאן ג'ונסטאון מסקר בהופעה:

המוזיקה שלהם, איפשהו בין פולק, אינדי, ניאו־פסיכדליה ואקספרימנטלי (זה יותר טוב ממה שזה נשמע), היא מה שניוקומב הכתיר במלוא האגו, אם כי אולי בצדק: הסיקסטיז ריבייבל המקורי. הנושאים של השירים, שכתובים בהומור אינטלקטואלי, מדברים על צרכנות, כלכלה, יחסים, וכל מה שכרוך בחיים בעולם המודרני, לצד חיפוש אחר משמעות ורוחניות. ובמובן מסוים נראה שניוקומב צדק - כאשר החליט שסיבובי הופעות ופרומושיין הם גורמים מסרסים - שכן במשך יותר משני עשורים של פעילות, הוא הספיק לכתוב יותר מ־150 שירים ב־20 אלבומים, וזה עוד לא כולל שיתופי פעולה ופרויקטים מהצד. זאת בניגוד, למשל, לדנדי וורהולס, ה־Frienemies האגדיים של BJM שהתגלגלות הקריירה שלהם היא העלילה המקבילה בה עוסק "Dig!". הסרט מראה כיצד שני ההרכבים הופכים מחברים ליריבים במשיכת קולמוס אחת -  כלומר בהחתמה של הוורהולס בחברת תקליטים (ה־BJM אפילו כתבו על זה שיר מחווה ארסי בשם "Not If You Were The Last Dandy On Earth"). הדנדי וורהולס אולי פרצו בענק, מילאו פסטיבלים והלהיט שלהם "Bohemian Like You" נמכר כפסקול של פרסומת למכשיר סלולרי, אבל קרנם ירדה באותה מהירות בה היא עלתה, והאלבומים האחרונים שלהם בקושי השתחלו לתחתית טבלאות הדירוג, אם בכלל.מחברים לאויבים. הטריילר לסרט Dig!:  בסופו של דבר נראה כי הבריאן ג'ונסטאון מסקר קיבלו את הצחוק האחרון. לא רק בגלל שהם עדיין מגניבים ורלוונטיים, כאשר הדנדי וורהולס הם כבר מזמן אנקדוטה בהיסטוריה הקצרה של ההיפסטרים, אלא בעיקר כיוון שניוקומב הצליח לאורך כל הדרך לייצר חלק מהמוזיקה העכשווית הטובה ביותר שאפשר למצוא.

בנוסף, לאחרונה משהו טוב עובר עליו. נקי מאי פעם ומצויד בחלק נכבד מההרכב המקורי (כולל מאט הוליווד וג'ואל גיון, אף הם דמויות מפתח בעלי אישיות קיצונית), ניוקומב הוציא יחד עם BJM את האלבום ה־20 שלהם, "Aufheben", ויצא לסיבוב הופעות בינלאומי, שככל הידוע לי לא היו בו תקריות יוצאות דופן (שזה בפני עצמו יוצא דופן). הסט־ליסט של הטור, שהגיע לידיי, כולל את כל הלהיטים (במובן היחסי של המילה) הכי גדולים של ההרכב, ובכללי נראה שניוקומב לקח את עצמו בידיים ומוכן, לפחות במעט, להתיישר לטובת המעריצים שלו. וגם אם זה יעיב על כישרונו המוזיקלי בהמשך הדרך, זה סיכון שאני מוכנה לקחת, כי כבר מזמן לא הייתה סיבה כל כך טובה להתרגש לקראת הופעה.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ