אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נותן קונטרה: עומר אביטל מייבא את הג'אז הישראלי

אמנם את חייו הוא מעביר בני יורק, אבל דווקא שם הצליח לשכלל את סגנונו ולמתג את עצמו כאבי הג'אז הישראלי. כעת מגיע עומר אביטל לשלוש הופעות בארץ עם להקתו

תגובות

גם אם השם שלו לא מצלצל מוכר לישראלי הממוצע, עומר אביטל הוא אחד מתוצרי הייצוא המשובחים ביותר ממדינתנו הקטנטונת בעשור האחרון. פעילותו במסגרת סצנת הג'אז הלא מיינסטרימית בעליל מעלה את הצלחתו בריבוע. העובדה שהוא מהישראלים הראשונים להעז ולנסות את מזלם בניו יורק מציגה אותו בהילה של כבוד. הגדרתו כאבי הג'אז הישראלי, ז'אנר שהדביקה לו התקשורת העולמית לאור התכת הסגנונות האמיצה שלו, מוסיפה לו אפילו תואר של חלוץ מוזיקלי. » עומר אביטל בהופעה - כל הפרטים» המדריך למועדוני ג'אז בתל אביבהיום, 20 שנה לאחר שנסע לכבוש את אמריקה, קשה לו אפילו לומר שהוא מחלק את זמנו בין ישראל לארצות הברית. שורשיו בישראל וישראל נטועה במוזיקה שלו, אבל הבית שלו נמצא בניו יורק והקהל שלו נמצא כמעט בכל מקום בעולם. אחרי סיבוב ביפן ורגע לפני הופעות באיטליה, הוא מגיע לישראל לשלוש הופעות בלבד במסגרת המסע לקידום אלבומו החדש, "Suite of the East". "היום אין לי אפילו חצי דבר קבוע בישראל", מודה אביטל, 41, בשיחת סקייפ. "היתה תקופה שחזרתי לארץ ללמוד קומפוזיציה קלאסית ב־2002, גרתי בעין כרם עם אשתי במשך שלוש שנים וחצי, אבל מאז החיים שלי לגמרי בניו יורק. אני מגיע לישראל חמש־שש פעמים בשנה בגלל המשפחה והקשר המוזיקלי־תרבותי שלי למקום, אבל החיים שלי לגמרי כאן".

את רוב זמנו נדמה שאביטל מעביר באולפן ובדרכים. היומן שלו כולל תכנונים לקיץ הבא עד ספטמבר. "אין ברירה, כדי להגיע להישגים ולקיים את המוזיקה הזאת אתה חייב לעבוד מסביב לשעון. את כל הפרויקטים שאני מעורב בהם צריך לדחוף. לקיים את ההבטחה. העשייה נהדרת, אני נוסע עם חברים טובים לעשות מוזיקה במקומות מדהימים, אבל לא קל לקיים ככה חיי משפחה, הנפש צריכה להיות כל הזמן בפוקוס. כשהילד נולד נחתי חצי שנה, כשבאתי לישראל לחודש להקליט את 'Yemen Blues' (פרויקט הג'אז־פאנק התימני שהקליט עם רביד כחלני, ר"י) הבאתי איתי את המשפחה, אבל רוב הזמן אני בתזוזה, אין הרבה זמן מיותר".כבר הפך ללהיט בפריז. Song for Peace:

את כל עיסוקיו של אביטל קצרה היריעה מלפרט. לצד ההקלטות "Yemen Blues" הוא חבר גם בלהקת Third World Love עם אבישי כהן, יונתן אבישי ודניאל פרידמן, וניהל מוזיקלית את תזמורת ירושלים החדשה. נוסף לכך, רק בעשור האחרון הספיק הבסיסט לשחרר שבעה אלבומים כמנהיג הרכב. רוב הפרויקטים שלו מושפעים מבליל התרבויות הישראלי, וגם בניו יורק הוא מעדיף לעבוד עם מוזיקאים ישראלים, כולם חברים שלו. הוא ידוע בזכות שילוב של אלמנטים מזרחיים, מוזיקה ערבית וצפון אפריקאית בג'אז האקלקטי שלו, מה שכיום מוגדר בזכותו כג'אז ישראלי.

"את האלבום החדש כתבתי על רקע הלימודים בירושלים", מספר אביטל. "יצאו לי כל מיני קומפוזיציות מוזרות בכיוון מזרח, מוזיקה ערבית במסורת של ג'אז, שיר אחד אפילו קיבל השראה בסיני ("Sinai Memories"). נפגשתי מאוחר יותר עם עומר קליין (פסנתר) ועם אבישי כהן (חצוצרה) ופשוט ניגנו את החומרים באולפן, לפני שש שנים. לא הוצאתי את זה עד עכשיו כי לא הייתי בטוח בשילוב הזה. חלק מהקהל הפנים מיידית וחלק לא הבינו מה זה ומה אני רוצה. אבל בתקופה האחרונה יש התעוררות בכיוון, מתחברים יותר לסאונד. באופן מפתיע האלבום מקבל את התגובות החיוביות ביותר שקיבלתי אי פעם. 'Song for Peace' מושמע כל הזמן ברדיו ג'אז בפריז, והאלבום נבחר שם לאחד הטובים של 2012".

נדמה שאתה בא לייצג את כור ההיתוך הישראלי במוזיקה שלך."אני בא מרקע משפחתי חצי תימני חצי מרוקאי, כך שהמוזיקה הזאת תמיד היתה שם באיזשהו אופן, אבל התחלתי להתמקצע בה רק בניו יורק, דרך עמוס הופמן, שהשמיע לי אום כולתום ומוזיקה טורקית. מעבר לזה שזו מוזיקה מדהימה, החיבור שלי אליה היה טבעי, בגלל ההיסטוריה, המקום שגדלתי בו והתרבות הישראלית. אנחנו שוכחים לפעמים שאנחנו במזרח התיכון, כשברירת המחדל הדומיננטית היא אירופית ואמריקאית. המוזיקה הים תיכונית של היום עושה המון כסף, אבל יש הרבה מעבר לזה. המשיכה שלי היא מסורתית והיסטורית, לפואטיקה של התפילה בבתי הכנסת, למוזיקה הערבית שהעולים בשנות ה־50 ניגנו והיום הדור השלישי משכלל. גם בלי להיות דתי אתה צריך להבין איפה אתה חי ומאיפה באת. ישראלים ממעיטים בערך המורכבות של המקום הזה, הרצון לקיים תרבות ציונית הוא נחמד והכל, אבל זה לא האמת, האמת היא העושר התרבותי שנובע מכל המקומות שמהם באנו, ממזרח אירופה ועד צפון אפריקה. באותה מידה אתה יכול להאשים את השכנים שלך או לבחור לקבל אותם כמו שהם".קיבל השראה מסיני. Sinai Memories:

בדרך כלל ג'אזיסטים נתפסים לסגנון אחד, שילוב הסגנונות הוא סוד ההצלחה שלך?"אני לא חסיד של סגנון אחד, עוד מהתקופה של Third World Love עברתי מFאנק למזרחית ולסווינג, אני משתמש בסגנון בהתאם למה שצריך להגיד. אם אתה יותר מדי מוגדר אתה יכול גם להיעלם בהגדרה, אם אתה חושב רחב אתה נמנע מצמצום של עצמך במוזיקה. חשוב לי שיהיה הרבה מרחב מוזיקלי ליצירה ואני מערבב בלי סוף, הכי טבעי לי לחפש את עצמי, את הזווית שלי. אחרי הכל, הגיוון הוא תוצאה של החיים, מה שחווית, איפה היית, מאיפה באת. עם כל האקלקטיות יש לי את הקול שלי וזה הבסיס לכל מוזיקה, מציאת הקשר בין מוזיקה מרוקאית לג'אז זה העניין מבחינתי, לא הגיוון עצמו".

באמת יש דבר כזה, ג'אז ישראלי?"לא יודע אם יש ז'אנר כזה, ישראלים מפוזרים על סגנונות, אבל בהחלט מתפתח סאונד כזה. מה שבטוח זה שיש בישראל ג'אז ברמה גבוהה מאוד, לא משנה כמה ולמה, זו כבר עובדה, נתון סטטיסטי. כשהייתי קטן אמרו לי לא לנסוע לניו יורק, מה יש לי לחפש שם. היום אני שמח להיות מהראשונים שהביאו את זה לכאן ושפתחו את הדלת להרבה אחרים. זה מגניב אותי כל פעם מחדש כמה השם 'ג'אז ישראלי' גדל ומשתפר, בהחלט תופעה מעניינת".

איך אתה מסביר את זה?"וואלה, לא יודע. כולם מנסים להבין את זה. פעם שאלו את אבישי (כהן; ר"י) מה הסיבה לזה והוא אמר שזה חייב להיות החומוס. זה ההסבר הכי טוב שיש גם לי".

יש חלום שעדיין לא הגשמת?"הייתי רוצה לנגן עם אנשים שכבר מתו, זוהר ארגוב או ג'ון קולטריין, זה חלום. במציאות אני די מרגיש בר מזל כי אני עושה הרבה מהדברים שאני רוצה לעשות, אבל הייתי רוצה להביא את הדברים שאני כבר עוסק בהם למצב אידיאלי, שעולמות ההשראה והיצירה יתחברו יפה גם עם עולם העסקים".

למרות כל ההצלחה אין פרנסה?"אני לא מתלונן, אבל אני משקיע המון כל הזמן והחלומות גדלים בהתאם. כל הזמן אני מחפש להרחיב את היצירה, את המשמעות ואת האמנות וזו עבודה. אם אני רוצה למשל תזמורת קבועה זה תלוי בתקציב. אני לא חולם בקטע של לנגן על פסגת העולם או לזכות בפרסים, רק להביא את היצירה למקסימום, שיהיה מספיק כדי לגרום לדברים להשתפר".

 » עומר אביטל בהופעה - כל הפרטים

כתבות שאולי פספסתם

*#