אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

טו פייס: אלילים מוזיקליים שאיבדו את הקסם

מה קרה לקסם של ליידי גאגא? לאמת של גרין דיי? לפאסון של ג'ק ווייט? לרגל החג ההפכפך ביותר במסורת נזכרנו בכל המוזיקאים שפעם האמנו להם

תגובות

ב-13 וב-14 במרץ תהיה לכם הזדמנות לחגוג את פורים עם רמי פורטיס (Two Face) בשני ערבים מיוחדים שיוקדשו לגיבורים ורשעים. בערב הראשון, הטובים יקבלו הזדמנות להציל את המוזיקה, עם מופע חימום של אלישע בנאי וארבעים השודדים. בערב השני הרעים יבואו להחריב את הבארבי עם תוספת חיזוק של 3421. אל פורטיס יצטרפו עוד הרבה אורחים מפתיעים, והמסיבה תתחיל ותיגמר בתקלוטים. כדי להתכונן כמו שצריך להפכפכות של Two Face, נזכרנו במוזיקאים שפעם האמנו להם, והיום נדמה לנו שהם אבדו קצת את הדרך.אירועי פורים 2014 - לכל הפרטיםלמה פורטיס מתחפש?פורים 2014: כל המסיבות והאירועים בארץ

כשהשתן עולה לראש: ג'ק ווייט נקודה כואבת ושנויה במחלוקת היא התדרדרות הדמות הציבורית של ג'ק ווייט. לווייט יש מעמד של אל מוזיקלי: הוא מפיק עם טביעת אצבע ברורה, כל ההרכבים בהם הוא לוקח חלק מסקרנים, ההופעות שלו מהודקות עד הפרט האחרון ונראה שתמיד יש לו חלק בפרויקטים הכי מעניינים. תוסיפו לזה סטייל נהדר ופאסון של כוכב רוקנרול, ותקבלו זמר אלטרנטיבי מהחלומות. אז למה הוא נכנס למלחמות מטופשות עם הבלאק קיז? זה התחיל במסיבת גירושים סוערת שהוא עשה עם אשתו לשעבר קרן אולסון. כשהזוג החליט לפרק את החבילה הם ויתרו על סכסוכים מיותרים, וחגגו עם כל הקרובים את סופו של הקשר הארוך ותחילתה של ידידות מופלאה. כך זה התחיל, זה נגמר בצו הרחקה, דליפות של מכתבים, בתי משפט וסיקור רחב בתקשורת. לא חבל? אולסון רשמה את שני הילדים של הזוג לבית ספר פרטי ואיכותי, בה לומדת במקרה גם הילדה הקטנה של דן אורבך מהבלאק קיז. במכתבים שדלפו במהלך המשפט על צו ההרחקה שהוציאה נגדו אולסון, ג'ק כתב: "אני מודאג מאורבך, אני לא רוצה שהילדים שלי יהיו מעורבים בחרא הזה. יכול להיות שבעוד 12 שנים אני אצטרך להסתדר עם האידיוט הזה. זה רק ייתן לו עוד הזדמנויות להעתיק ממני ולהידחף לתוך העולם שלי".  אדוני, אתה יותר טוב מזה. מה קרה לפאסון? מה קרה למעמד הכוכב הכי הקול בסביבה? את המוזיקה שלו תמיד נמשיך לאהוב, מגע הקסם בנתיים לא הולך לשום מקום, אבל הוא חייב לעבוד על השליטה העצמית. זה לא רוקנרול, זה סתם מביך.

הסטרוקס: לא מצליחים להתרומם אי שם בתחילת שנות האלפיים הסטרוקס, כשבראשם ג'וליאן קזבלנקס, היו כל מה שהם לא היום: להקה עם סאונד רענן, טונות של סטייל וגיטרות סוערות. היום נשאר רק צל חיוור של אותה להקת נערים אלטרנטיבית. העולם המשיך והם נשארו במקום עם סאונד שהיה מגניב עד 2007, הלכו לכיוון של סינתיסייזרים שעבדו יפה באלבום הסולו של קזבלנקס ואז מיצו את עצמם, ובעיקר איבדו כל רוח נעורים בועטת. הם השאירו אותנו עם שני אלבומים בינוניים במקרה הטוב, מביכים במקרה הרע, ועם געגועים עזים ל-Last Nite. הייה שלום ג'וליאן קזבלנקס, פעם האמנתי שאתה הדבר הכי מגניב בסביבה, היום אלכס טרנר אוכל אותך בלי מלח.

בין תרבות גבוהה לתחתית הביוב: קנייה ווסט קנייה ווסט רצה לשנות את העולם, והוא עשה את זה. שום ראפר לא הגיע לכזה אלבום יפה, עדין ועדיין מורכב ומסתורי כמו שהיה "My Beautiful Dark Twisted Fantasy" מ-2010. גם האלבום האחרון "Yeezus", שיצא בשנה שעברה הוא אלבום לא רע. הבעיה של ווסט היא לא המוזיקה, אפילו לא המעמד האלוהי שהוא חותר אליו -  זה כל הדברים שהוא עושה, שפוגמים בתדמית שהוא מנסה לחזק. ממערכת יחסים בזויה עם קים קרדשיאן, התחתית של עולם הבידור האמריקאי, שהמשיכה לקליפ תמוה בהשתתפותה,  ועד החלפת השיניים בפה ליהלומים, ולבישת בגדי נשים. לג'יי זי זה לא היה קורה.

מורידה אותו, קניה ווסט וקים קרדשיאן:

 היום שלעולם כבר לא יהיה ירוק: גרין דיי

בתחילת שנות ה-90 בילי ג'ו ארמסטרונג היה אחד הדברים הכי מגניבים בסביבה. יחד מייק דירנט וטרה קול, הוא הצליח להטריף את סצנת הפאנק של אוקלנד ולפרוץ הרבה מעבר לה. אחרי שני מיני אלבומים שקנו לגרין דיי את קהל מעריציה הנאמן, הגיע "Dookie", אולי אחד מהסמלים הגדולים ביותר של התקופה, אלבום פאנק לא פחות ממופתי שהניב מצד אחד להיטים גדולים כמו "Basket Case" ו- "When I come around" ומצד שני שירים מטורללים ומרדנים לחלוטין. הם דיברו על שפיות, שגעון ומשבר אמונה ודור הג'ינס והפלאנל בלע הכל בשקיקה והאמין להם. שלושת האלבומים שהגיעו אחרי "Dookie" היו פחות טובים משמעותית, אבל עדיין טבולים באג'נדה הלוחמנית שאפיינה את הלהקה הזו, שהייתה כל כך מגניבה פעם. ואז הגיעה שנת 2004 האיומה. גרין דיי הוציאו את האלבום "American Idiot", מן רצף לא ברור של פופ זול וגרוע במיוחד, עם ליריקה מטופשת תואמת. הגיטרות והדיסטורשיינים כמעט נעלמו כליל. על הקסטרופה הבאה, "21st Century Breakdown" כבר היה קשה לסלוח. יש להם מחזמר משלהם, ארבעה פרסי גראמי, והמון סחים חדשים שבטוחים שהם הדבר, אבל למי שהיה שם קודם איתם, כבר מן ההתחלה, נשבר הלב. מה לעזאזל קרה שם? גרין דיי: בואי ותחזירי את הפאנק: רד הוט צ'ילי פפרס

מאז אלבום הפריצה המצוין שלה "The Fame", גאגא הספיקה, תחזיקו חזק: לרקוד בכל מקום אפשרי בתחתונים וחזיה, להצטלם בעירום לכל מגזין שרק צייץ לעברה, לצאת מתוך ביצה, ללבוש שמלת בשר שערורייתית, להקיא על הבמה, להוציא קליפים מבריקים וסוערים עם ביונסה אבל לקלקל עם מחוות מעיקות למדונה כמו "Born this Way". על הדרך היא שברה את הירך וככל הנראה גם עברה ניתוח פלסטי באף, שניה אחרי שסיימה להטיף לנו על זה שאנחנו צריכים לאהוב את עצמנו בדיוק כפי שאנחנו. כן, בטח. גאגא היא אמנית בכל הוויתה ונשמתה. היא כותבת ומלחינה את מרבית המוזיקה שלה, היא נגנית בחסד עליון, ומי שראה אותה בהופעה יודע שמה שהאישה הזו עושה עם המצו סופרן שלה והפסנתר הוא פשוט נס מוזיקלי. אבל מדובר בבחורה שפשוט ירתה בכל התותחים הכבדים, מהר מידי, חזק מידי. אנחנו מניחים שלעולם פשוט קצת נמאס ממנה, וחבל. לאף אחד כבר אין כח לשטות הבאה שהיא תשלוף מכובע האובר סייז המנצנץ שלה. סטפני ג'ואן אנג'לינה ג'רמנוטה, תרגיעי, ומהר:

כתבות שאולי פספסתם

*#