אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הבריאן ג'ונסטאון מסקר: קורטוב אותנטיות בים של בולשיט

למרות שאינו מציג חידושים משמעותיים לעומת האלבומים קודמים, Revelation של בריאן ג'ונסטאון מסקר משגר אותך מהאדמה לחלל של חוויות, כמו שמעט מוזיקה היום עושה

תגובות

נתחיל בביקור בתא הווידוי. הבריאן ג'ונסטאון מסקר (להלן: BJM) היא הלהקה הפעילה האהובה עליי ביותר כיום, לפחות מקרב אלה שלא נמצאות בשטח כבר 50 שנים כמו הרולינג סטונס. בית החרושת לפסיכדליה/שוגייז/גראג' ועוד כל טוב נמצא כאן כבר זמן מה, וב- 20 השנים האחרונות הם הוציאו לא פחות מ- 13 אלבומים. רבים ממקמים את השיא המוזיקלי-פרודוקטיבי של הלהקה בשנת 1996, כשההרכב בתצורתו המוכרת ביותר הוציא בשנה אחת שלושה אלבומים (!) שזכו לשבחים מצד מעריצים ומבקרים כאחד והפכו לקלאסיקות נאו-פסיכדליה.» הבריאן ג'ונסטאון מסקר בישראל - כל הפרטיםמאז, נגנים באו והלכו (את חלקם ניתן לראות בסרט Dig המתעד את המתחים הפנימיים בלהקה ובעיקר את יחסי האהבה/שנאה של BJM וה- Dandy Warholes). רק חבר אחד בלהקה מעולם לא התחלף – אנטון ניוקומב. גאון, משוגע, נרקומן (לשעבר), האיש שרוחו של בריאן ג'ונס המנוח (על שמו נקרא ההרכב) ביקשה ממנו להמשיך את דרכו.

במהלך האלבום משולבים שירים אקוסטיים ושקטים יותר, ביניהן בלדות ב- 3/4 שמציגות את אנטון ניוקומב בפאן הבארטי-דילני המוכר שלו. המוצלח שבהם הוא Days, Weeks and Months עם קצב איטי של יום הדין וגיטרות מהפנטות. הקטעים האלה מאזנים את הקטעים היותר עמוסי גיטרות-בס-תופים. חלק גדול מהאלבום יכל להיכנס גם בטרילוגיה של 96', אבל הסאונד אחר. קשה לאבחן כמה מזה טמון במעבר לגרמניה ובמוזיקה שהלהקה עושה באלבומים האחרונים, וכמה מזה טמון כבר מההתחלה במוזיקה של ההרכב. Duck and Cover הוא מאוד ספייס-רוק, אבל בשלב מסויים השילוב של התיפוף עם הבס, שרוכב עליו בסגנון Can, מתחלף במשהו שהוא יותר כמו הדאנס האלטרנטיבי של Primal Scream. ניוקומב ממשיך לנסות למצות כל ז'אנר מוזיקלי בעל נגיעה לרוק, ומקצב דאנס כזה אנו פוגשים גם ב- Memorymix. השריטה הכנה ביותר יש באלבום גם קטעים נפלאים, כמו Duck and Cover  ו- Fist Full of Bees עם שכבות הסינתיסייזרים בסגנון Tangerine Dream, אמביינט שמזכיר את המפגש המיתולוגי של דיוויד בואי ובריאן אינו. הסאונד הברלינאי בולט גם ב-Xibalba, שנמצא על המסלול הבטוח להיות קלאסיקה BJM-ית (יחד עם What You Isn't). בסוף האלבום מגיע Goodbye Butterfly)), מעין תצוגה מסכמת של כל מה ששמענו – קצב ותיפוף אייטיזי מעורב עם שוגייז, והכל באווירה פסיכדלית ועם השפעת קראוטרוק כבדה. האזינו לאלבום המלא:למרות שאינו מציג חידושים משמעותיים לעומת האלבומים קודמים, Revelation משגר אותך מהאדמה לחלל של חוויות, כמו שמעט מוזיקה היום עושה. ל- BJM יש את השריטה הכנה הזאת שמביא ניוקומב וגורמת לך לחזור אליהם ולאהוב (כמעט) כל אלבום שהם מוציאים. משהו מהשריטה הזאת, ולא מעט שירים מ- Revelation, נוכל לראות ולשמוע ב- 15 ביולי בבארבי תל-אביב.

כתבות שאולי פספסתם

*#