רוק נגד מזרחית: The Voice מעוניינת במלחמת תרבות

בעונה השנייה החליטה רשת להשתכלל ובמקום קליינשטיין המיינסטרימי להביא עוד זוג רוקרים, יובל בנאי ושלומי ברכה. האם הפערים בין המנטורים יהפכו לבולטים ואולי גם למעניינים יותר?

סער גמזו, עכבר העיר
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
סער גמזו, עכבר העיר

אפשר להכין כבר את הפיצוחים. אנשי התוכן של רשת עמלים ברגעים אלו ממש על השלאגר הבא. העונה הקרובה של The Voice תהיה סוערת יותר, טעונה יותר, קונטרוברסלית יותר ואולי אפילו (תחזיקו חזק!) מעניינת יותר. לא, זה לא קשור למתמודדים בתכנית ולא למימדי האולפן. זה גם לא קשור לעמדת המנחה או לרפרטואר השירים שיבוצעו. זה קשור, כמו שזה היה מתחילת דרכה של התכנית בארץ, לאנשים שיושבים על הכיסאות המסתובבים. הבשורה החדשה - רמי קליינשטיין אאוט, יובל בנאי ושלומי ברכה אין.» זה רשמי: השופטים החדשים של The Voice» The Voice- כל הכתבותב"רשת" הבינו ויישמו היטב את הלקחים מהעונה הראשונה. המתמודדים בתכנית היו רק תפאורה לעניין שיצרו המנטורים. רק מעטים מכם זוכרים מי היו יובל קלי וג'ני פנקין. גם את קטלין רייטר לא בטוח שתזכרו. אבל את קרב העקיצות בין קליינשטיין לגפן אתם בטוח זוכרים. את הלגלוג של גפן על המוזיקה המזרחית לא תוכלו לשכוח. המסקנה – פאנל המנטורים חייב לעבור שדרוג. ובשדרוג הכוונה להעמקת השסע, להגדלת הפער. המלחמה הזו של המזרחית ברוק הייתה טובה, אבל לא מספיק טובה. או אם להשתמש בקאצ' פרייז של המתחרים, "זה היה ליד". בכלל, נדמה שברשת הבינו שכוכב נולד ויתרו לגמרי על המתח בתוך שולחן השופטים (אצלם כולם קליינשטיינים), והחליטו לתקוף בדיוק בגזרה זו.למי הוא יציק עכשיו? אביב גפן (צילום: מאי קסטלנובו) הכסא הראשון להתנדנד היה של רמי קליינשטיין. היכולת שלו לייצג את המיינסטרים הייתה טובה מדי, הוא פשוט ישב בדיוק באמצע הדרך. כדי לנהל פייט טוב, לא צריך את אמצע הדרך, צריך קצוות. אז רשת הלכו לקצה והביאו משם את בנאי וברכה. הם כבר לא מיינסטרים, הם רוקרים. הם יראו למסלסלים האלה מאיפה משתין הדג. עם קליינשטיין הפסדנו את כל הרוקרים, את כל הנוער, את כל אלה שאוהבים "מוזיקה איכותית". הם פשוט לא התחברו אליו. עם בנאי וברכה (שאגב, יחלקו כסא ודעה בתכנית) נרוויח גם אותם. אולי אפילו את הפסיכים האלה שאוהבים אותם בזכות "מפלצות התהילה".אז מה בעצם קורה כאן? האם The Voice רוצים לייצר הזדמנות לדיון פורה ואינטראקציה תרבותית חיובית? האמת הכואבת היא, שזה בכלל לא מעסיק אותם. הם בעניין של מלחמת תרבות. בובלילים נגד פרידמנים גרסת 2012. המתח הזה טוב להם כי הוא מצטלם טוב ויוצר עניין בבית. עניין בבית שווה רייטינג, ורייטינג שווה כסף. המשוואה הזו פשוטה עד כאב. קליינשטיין הלך הביתה כי הוא לא מספיק אדג'י. בנאי וברכה הובאו כי הם מייצגים את החספוס.יכול למצוא בית חם בכוכב נולד. רמי קליינשטיין (צילום: יח"צ) ובואו נפתח לרגע את כל עניין הייצוגים. הרי משינה הם לא באמת מוזיקה של קצוות. מהצד השני, גם שלומי שבת ושרית חדד הם לא בדיוק קצה. הם רק ייצוגים. שבת וחדד מייצגים את המזרחי המסלסל ולחובבי הז'אנר קל מאד להזדהות איתם ולקחת את הצד שלהם. בנאי, ברכה וגפן מייצגים את הצד האשכנזי והרוקיסטי (למרות שלא כולם שם אשכנזים) וגם כאן חובבי הז'אנר יוכלו להזדהות בקלות. השאלה האמיתית, זו שלא ניתן לשאול בגבולות מדיום שבנוי על ייצוגים, היא – האם הייצוגים האלה באמת נכונים? הרי כדי לייצג באמת את הקצוות היה צריך להעמיד את דודו אהרון מול ניצן חורש, או את ג'ולייטה מול רועי פרייליך. אלה הם באמת הקצוות, ולא רק ייצוג טלוויזיוני שלהם. וקצוות, כידוע לכל איש תוכן בטלוויזיה, זה סיפור לערוצי נישה ולא לפריים טיים של ערוצי הברודקסטינג.בעונה הבאה של The Voice יוכלו להשתתף גם עז ועורב. העז תפעה והמסלסלים יסתובבו, אחריה העורב יצרח והרוקרים יסתובבו. מלחמת התרבות שרשת כל כך רוצה לייצר תתקיים בתוך פאנל המנטורים ותחרות הכישרונות היא רק תירוץ לקיים אותה. עכשיו לכו תמצאו לי איזה שניים שלושה סיפורים מרגשים מהפריפריה וסגרנו את הליהוק. בהצלחה, הא?

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ