לוקחים את החיים פרה פרה: מאחורי השירים של שב"ק ס'

באלבומם החדש, "פרה פרה", מתמרנים חברי שב"ק ס' בין רוח שטות לרוח מחאה. מוקי, נימי, מיקו ודוידי מספרים את הסיפורים מאחורי ארבעה משירי האלבום

עכבר העיר
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
עכבר העיר

ארבע שנים אחרי אלבום הקאמבק הקודם שלהם, "בום קרנבל", חוזרים שב"ק ס' עם אלבום חדש בשם "פרה פרה". לסיבוב הנוכחי מגיע ההרכב עם גישה רוקיסטית יותר מבדרך כלל, והוא כולל את פלומפי ופילוני על הגיטרות, דוידי על הבס וארבעת הסולנים: מוקי, מירו, חמי ונימי-נימ. בנוסף משתתף בהקלטות המתופף תומר צידקיהו שגם מלווה את ההרכב בהופעות. את האלבום החדש הפיק יוסי פיין, שגם היה אחראי על הפקת שני האלבומים הראשונים שלהם. לכבוד האלבום החדש הזמנו את חברי ההרכב לספר את הסיפורים מאחורי השירים.

מירו על "פרה פרה": "השיר פרה פרה נולד בהשראת משל הודי מפורסם: פר ובנו העגל עמדו על גבעה והשקיפו על עדר פרות שרעה בעמק למרגלותיהם. אמר הבן: 'אבא, בוא נרוץ למטה במהירות, נתפוס פרה אחת ונ#*&ן לה את הצורה!'. אמר הפר: 'לא בן. בוא נרד את הגבעה לאט לאט ונ#*&ן  את כל העדר!'. וזה מוסר ההשכל שאנו בשבק, ממרום שנות נסיוננו, באים להעביר לדור הבא: אין מה למהר, אין מה להמר, התרכזו במטרה, קחו את החיים פרה פרה ותגלו שרק השמיים הם הגבול! ושיהיה הצלחה!" 

מוקי על "זה שוד": "השיר הגיע בכלל ממקום שונה מהרגיל. התחלנו לגלגל תסריט לסרט קולנוע שאנחנו מנסים לכתוב... לא ניכנס לפרטים, אבל מתוך הרעיון לסרט נולד רעיון לשיר, שהתחיל כשיר על שוד שאנחנו מתכננים ומוציאים אל הפועל, ונגמר כשיר על איך שודדים אותנו. בסופו של דבר אנחנו נוקמים במערכת חזרה (בהצלחה לא רבה, יש לומר). את רוב השיר כתבנו מירו ואני באיזה מוצ״ש בחצר האחורית של חבר, על בקבוק אוזו. בהמשך שאר החברים הוסיפו ופיתחו את העניין. אנחנו מאד אוהבים את השירה של נימי כאן, עם קול בס מהגיהינום וגרוב פראי. דרך אגב, הוא הקליט את השיר ביום אחד, שדווקא בו הוא היה חולה עם חום גבוה ומאד רצה הביתה, אבל כל כך היינו מרוצים מאיך שהוא נשמע שלא הסכמנו".

דוידי על "לשבט, לקום!": "למי שיושב 'למעלה' - השלטון, התקשורת, בעלי הממון והשליטה. יש אינטרס ברור להפוך/ להשאיר אותנו מטומטמים וגרוע מכך- אדישים. רוצים שנהיה טרודים בהישרדות היומיומית ובדברים לא חשובים כמו מי ינצח בריאליטי הבא. כל עוד אנחנו שקטים וצייתנים, דבוקים למסך אז מבחינתם הכל בסדר. הכל  ישאר בקלקלתו ושינוי לא יקרה. הגיע הזמן שנקום, נתעורר ולא נתעוור , נראה מעבר למסכים, לשקרים ולטשטוש, מעבר ל'הפרד ומשול' שעושים לנו וכך נהיה באמת שבט אחד ונוכל לקום ולשנות".

נימי על "מה פתאום?": "יש לשב"ק ס' שירים חשובים שקוראים לפעולה חברתית, ברוח להקות הראפ החלוציות פאבליק אנמי ו-N.W.A. לקרוא למרד, להסית את ההמון, לעלות על בריקדות. כמו בסינגל האחרון 'לשבט לקום'. אבל לא זה העניין בשיר 'מה פתאום'. זהו שיר ראפ כיפי, שבו החתרנות והאמירות הנוקבות מפנות את הבמה לטובת דיאלוג מלהיב ומלא הומור בין סולני ההרכב. מי ששר בתור ילד משנות ה-80 את 'מי אני? כן, אתה. מה פתאום? אלא מי?' יודע על מה אני מדבר. עבורי זו הרוח הצעירה והמצחיקה שתמיד לוותה את החברים מיבנה. ואם יש פה מסר לאומה אז זה בוודאי 'בואו נהנה'. השיר הזה הוא מעין מרוץ שליחים שבו כל זמר מקבל ארבע תיבות להוכיח את יכולותיו הווקאליות ומיד מעביר את המיקרופון לבא אחריו. היי אוסיין בולט, שים לב, השבק אחריך".

חמי על "חמרמורת": "בעידן שבו הצורר התורן שותה לנו את הדם, גוזר את גזרותיו הרעות על ישראל וגובה מאיתנו מיסים על מה שאנחנו שותים, מה שנותר לנו הוא להטביע את יגוננו באלכוהול, להוסיף קצת מינוס למינוס, לקבל חמרמורת לפנים ולתת לשבק לכתוב על כך שירים".

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ