אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

סאונדגרדן בישראל: רשימת השירים החלומית

המחתרתיות של "Rowing", הנוסטלגיה של "Blow Up The Outside World" והפינה החמה בלב ל-"Black Hole Sun" - סאונדגרדן יגיעו ב-18 ביוני לאיצטדיון בלומפילד, הנה רשימת השירים החלומית שלנו

תגובות

זה לקח 20 שנה ושתי הופעות סולו של כריס קורנל, אבל בסוף גם סאונדגרדן - אחת מהלהקות הגדולות ביותר של הגראנג' ושל שנות ה-90 בכלל - מגיעה לישראל. כדי להתחמם לקראת המופע, זה הזמן לקפוץ קפיצת ראש לבוידעם, לעבור על שלל הדיסקוגרפיה של הלהקה ולבנות פלייליסט חלומות להופעה. אז נכון, אפשר להציץ בסטליסט מהופעות קודמות בטור, וגוגל זריז יחשוף אפילו את רשימת השירים המדויקת להתאמן עליה לקראת ההופעה, אבל אין הרגשה מיוחדת יותר מלהגיע להופעה של להקה שגדלת עליה, לחכות כל הערב לשיר האחד שיעשה את הערב, ולשמוע אותו שנייה לפני סוף ההדרן. אז אם כריס קורנל קורא עכבר העיר, זה הסטליסט שאתה צריך לשנן.

» סאונדגרדן בישראל - לכל הפרטים» פיקסיז בישראל - לכל הפרטים» השמועה אומרת: כל האמת על מי מגיע להופיע בארץ» מהשורה הראשונה: המדריך המלא להופעות חו"ל בקיץ

Been Away Too Long קלישאתי? נכון. צפוי? בטוח. אבל אי אפשר לקבל את הלהקה שעליה גדלנו בלי קבלת פנים הולמת, כזו שתוחמת את ההתרגשות בכמה משפטים, עטופה גיטרות ובקול של כריס קורנל. מפוכחים, למודי קרבות, אבל עדיין רוקנ'רול - סאונדגרדן חזרו ודאמ איט, עבר יותר מדי זמן. "I've Been Away for Too Long" הוא השיר הפותח את האלבום האחרון של סאונדרגרדן (King animal", 2012") ורק טבעי שהוא יפתח גם את ההופעה בפארק הירקון ב-18 ביוני. אז נכון שקורנל כבר דפק נוכחות בנתב"ג בשנים האחרונות (ואפילו אמר שהוא כל כך נהנה להופיע בישראל ומתרגש להביא איתו את סאונדגרדן סוף סוף) - אבל בשנות ה-90 הלהקה פסחה על ארץ הקודש, ומאז האיחוד אנחנו מחכים. אנחנו אמנם כבר לא בני 16, ואת חולצת הפלנל והבנדנה כבר זרקנו, אבל ראבאק, חיכינו באמת יותר מדי.

Limo Wreck אחרי התחלה כזו, רק מתבקש לפנק את הקהל במה שהוא באמת חיכה לו ולשלוף את התותחים הכבדים. כמה כבדים? להיטי ענק כבדים. "Superunknown", האלבום, שנחשב עד היום בתור האלבום הכי מצליח ומוכר של סאונדגרדן (חמישה אלבומי פלטינה רק בארצות הברית, שני שירים זוכי גראמי ואחד בלק הול סאן), אחראי לסוללת להיטים שעד היום ממשיכה להתנגן בברים שכונתיים. רוב הסיכויים שהלהקה תבחר לנגן את "Spoonman", מרבית הקהל ישמח עם "Fell On Black Days" או "The Day I Tried To Live", אבל מיטיבי הלכת האמיתיים בקהל ידעו להעריך את "Limo Wreck", הטוען לכתר השיר הטוב ביותר של הלקה.

אפשר להסתפק גם בזה:

ערמת הלהיטים שהלהקה הזו יצרה על פני עשור אחד בלבד, יצאה רובה ככולה משלושה אלבומים המאוחרים יותר של הלהקה, אותם הקהל מצפה לשמוע ולכבודם קנה כרטיס. אבל אותם מיטיבי לכת, שעם גילוי סאונדגרדן חזרו אחורה גם לחומרים המוקדמים שלה, מצאו שני אלבומים שהם לא פחות ממאסטרפיס. סאונד כבד יותר, הארד רוק מחוספס, גולמי אבל מפוספס. וחוץ מזה, אין אושר גדול מלראות 40,000 איש מצטופפים בפארק הירקון ושומעים קצת גיטרות כבדות מעשה ידיו של קים תא'יל.

בחזרה לשורשים:

לפריצה הגדולה של סאונדגרדן למיינסטרים אחראי לא מעט גל הגראנג' של סיאטל שכלל את פרל ג'אם, אליס אין צ'יינס ונירוונה, אבל גם לאלבום השלישי של הלהקה, "Badmotorfinger", יש מקום של כבוד. הוא שמר על סאונד כבד, אך מאולף יותר, התמקד במילים והציג את הבסיסט החדש (ומי שיגיע לכאן יחד עם קורנל ות'איל ביוני) - בן שפרד. האלבום הצמיח שני להיטי ענק "Rusty Cage" ו- "Outshined", ואם חייבים לבחור בין השניים, ולו רק בשביל הסיכוי שזה ישמע (ויראה) כמו הקטע הבא, אנחנו הולכים עם Outshined:

Outshined לייב מ-1991:

הדבר הכי משמח בהגעתם של סאונדגרדן לארץ הוא קרוב לוודאי העובדה שהם עושים את זה אחרי אלבום אחרון שהוא טוב באמת. לא עוד להקה שמגיעה אחרי שעבר זמנה כדי לקרטע לנו על הבמה, אלא להקה יוצרת, עם אלבום חדש, ששומר על המסורת הסאונדגרדנית, אבל עם סאונד עדכני ובוגר שגורם להתאהב בהם מחדש. כעת להתרגשות מצטרפים גם שירים חדשים כמו "Halfeay There" ,"A Thousand Days Before" ואולי הקטע הטוב ביותר מהאלבום החדש - "Bones Of Birds".

להתלהב מחדש:

בואו נשים את זה על השולחן: אם ההופעה הייתה מורכבת מ-"Blow Up The Outside World" בלבד, בריפיט שלוש שעות - לא הייתה עם זה שום בעיה. אם יש שיר שהקהל (שמכיר עוד שירים מלבד בלאק הול סאן) צריך לבחור, זה כנראה יהיה השיר הזה. אלפי בני נוער בילו את ההתבגרות שלהם בחדר מחופה פוסטרים, ברגעי תסכול, שברון לב וכאוס כללי של גיל ההתבגרות, צמודים לווקמן  עם השיר הזה באוזניות ומרגישים, לרגע, שמישהו מבין אותם בעולם. בשביל בני ה-30 פלוס שנהיינו, ובשביל הדור הבא אחרינו שלא זכה לאותה תחושת זיכוך, זה יהיה הברגע החשוב של ההופעה.

כמו פעם בחדר מלא פוסטרים:

 

לא היית בהופעה של סאונדגרדן אם לא שמעת את "Black Hole Sun" בלייב. להם אין כח לנגן את זה שוב ולנו אין באמת חשק לשמוע, אבל לפעמים עושים מה שהחוקים היבשים מחייבים. אז בסוף הם ינגנו את זה, כנראה בהדרן, ואנחנו נשמע את הפתיח המוכר של הגיטרה, ובלי לשלוט בעצמנו נתחיל לשיר, וגם נתרגש, הם קרוב לוודאי יתרגשו איתנו - ואנחנו נוכל להגיד שראינו את אחד הלהיטים הגדולים ביותר של שנות ה-90 לייב בישראל.

מאוס אך הכרחי:

ואם במשאלות עסקינן, לכריס קורנל ולחברי סאונדגרדן בכלל, לא מעט הרכבים ופרויקטים מוזיקליים חיצוניים לפועלם כחברי הלהקה. קורנל, ששלושה אלבומי סולו מאחוריו, שיתף פעולה עם פרל ג'אם בפרויקט האלמותי טמפל אופ דה דוג ועם רייג' אגאיינסט דה משין באודיוסלייב. הבסיסט בן שפרד, שניגן עם מארק לאנגן, והמתופף מאט קמרון, שחבר לפרל ג'אם ב-2000 ולא יגיע לארץ מאחר ונמצא בטור עם פרל ג'אם. אמנם הגענו לשמוע את סאונדגרדן, אבל אפשר גם לחלום, ואם כבר חולמים אז אין דבר שנרצה יותר לשמוע לייב מאשר קטע מתוך טמפל אוף דה דוג, למשל "Say Hello To Heaven" ואם אפשר, אז עם אדי וודר בבקשה.יש מקום גם לפרויקטי צד:

השיר שחותם את האלבום האחרון הוא ללא ספק גם השיר שצריך לחתום את ההופעה. אם בגלל המילים של השיר, ואם בגלל הסאונד הייחודי שמהווה תצוגת תכלית למקום אליו סאונדגרדן צריכה ללכת. השיר, שלא נופל למבנה קלאסי ומקובע, מציג כיוון אקספירמנטלי והולך ומתפתח עד לקליימקס שמזכיר לנו למה קורנל, למרות הכל, הוא עדיין אחד הסולנים הטובים שהיו וישנם.

מחכים להדרן:

» סאונדגרדן בישראל - לכל הפרטים

כתבות שאולי פספסתם

*#