מאלקטריק זו עד תומר יוסף: חמש סיבות לעלות לפסטיבל יערות מנשה

לקראת פסטיבל יערות מנשה שיערך בסוף השבוע סער גמזו בוחר חמש הופעות שבשבילן שווה לארוז תיק ולעלות לצפון

סער גמזו, עכבר העיר
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
סער גמזו, עכבר העיר

פסטיבל יערות מנשה יוצא לדרך בפעם הרביעית, והפעם הוא גדול ומרשים מתמיד. מספר הפעילויות, תחומי ההופעות והמיצגים, שיתופי הפעולה היצירתיים וגם שמות האמנים - כל אלו מצביעים על כוונות רציניות במיוחד. פריחתם היחסית, וצמיחתם בגודל ובכמות של פסטיבלי האינדי בישראל, משמחת מאד ומציעה לקהל אפשרות בילוי שונה ומעט מאתגרת יותר. בניגוד לאינדינגב, פסטיבל יערות מנשה עושה כמה שינויים בולטים במבנה שלו. יכול להיות שזה כדי למשוך קהל רחב יותר, יכול להיות שזה כדי לתת במה רחבה יותר, יכול להיות שזה כדי לחבר תחומי אמנות שונים יחד ויכול להיות שזה שילוב של כל הגורמים האלה. » פסטיבל יערות מנשה - כל הפרטים

הקריצה לקהל גדול יותר מורגשת גם בבחירת השמות. אסף אבידן ומרסדס בנד הם אמנים גדולים מאד בסצנה המקומית, ויצליחו למשוך כמות לא מבוטלת של צופים לפסטיבל. המצקצקים ממהרים להתרעם ולקרוא לזה sell out. לטעון ש"זה כבר לא אינדי" ושהמארגנים בוגדים בעקרונות שלהם. זו ראיה צרה להחריד של המצב. בפועל, זוהי זריקת חיים הכרחית כמעט, כדי להמשיך ולקיים אירועים מהסוג הזה. ייתכן שהאמנים הקטנים יזכו, דרך חלוקת הבמה עם השמות הגדולים, לחשיפה רחבה יותר. יכול להיות שאבידן והמרסדס הם פתיחת דלת מזמינה לתוך עולם המוזיקה האלטרנטיבית, שנשאר ברוב הזמן סגור. לדעתי האישית, הבחירה בהדליינרים ברורים, עדיפה עשרות מונים על תלייה של עשרות דגלים ושלטים של ספונסר מסחרי. עוד שינוי שנעשה הפעם - המוזיקה היא כבר לא הרוב המוחץ של ההתרחשות בפסטיבל. לצידה מתקיימות סדנאות, טיולים, מיצגים ואפילו פינות דיון, הכל כדי "לחבר בין אדם, סביבה ותרבות". התפישה ההוליסטית הזו אולי נשמעת תמימה, אבל היא תגובת נגד בריאה, ואפילו מבורכת לשיממון המונוכרומטי של התרבות המיינסטרימית בארץ. החשיפה שהפסטיבל מציע לאמנים קטנים ולא מוכרים, היא הזדמנות נהדרת להכיר שמות חדשים וצדדים אחרים במוזיקה הישראלית. הנה כמה דוגמאות לכאלה:בחזרה לעתיד: Brain Candies הרביעייה הצעירה הזו מייצגת תופעה רחבה יחסית בסצנה העצמאית בישראל – חזרה לאחור. בריין קנדיז לא עושים מוזיקה עכשווית, אלא נותנים טוויסט עכשווי למוזיקה שמקורותיה בשנות ה-60 וה-70 של המאה הקודמת. יש לה רגעים של פסיכדליה, רמזים של רוק מתקדם, גישה קלילה וסאונד חם ומזמין. האלבום שלהם, שיצא לאחרונה, מזכיר שמות כמו הביטלס ופינק פלויד, אבל אין בו יומרה מעייפת. בהופעה, שבה יש מקום גם לאלתור, הם משכנעים אפילו יותר. » יופיעו ביום שישי ה-4.5, 18:30 בבמה המרכזיתכשהגיטרה מנסרת את היער: אלקטריק זו גם כאן הרפרנס המיידי הוא לשם גדול, ג'ימי הנדריקס. הטריו הזה היה אחת ההפתעות הטובות בפסטיבל אינדינגב האחרון, ומאז נתן עוד כמה הופעות מצוינות. הגיטרה של גל דוידזון נושאת את עיקר המשקל, אבל גם לבס (יובל גסר) ולתופים (אמיר שטיינברג) יש תפקיד מכריע. הם עושים רוקנרול בסיסי, עוצמתי ומלא און. הלהקה נמצאת כרגע במהלך העבודה על אלבום הבכורה שלהם, אך קטע אחד כבר ניתן לשמוע במסגרת "פסקול לחג", שעלה כאן בפסח. אם תשמעו לפני ההופעה, תתקשו להאמין שהחבר'ה האלה הם רק בני 20 וקצת. אפשר, בביטחון גדול, לקורא להם אחת ההבטחות הגדולות. עכשיו שיקיימו.» יופיעו ביום שבת ה-5.5, 15:15 בבמה המרכזיתפרינג' מחבר העמים: קרימינל פרוג'קט גיליתי אותם כשביצעו את "הפרוצה החלוצה", במסגרת פרויקט "מסע אספלט", ומאז התאהבתי. קרימינל פרוג'קט הם חמישייה מוכשרת, עם צלע נשית דומיננטית בשם נדיה קוצ'ר. בהרכב יש רוב ליוצאי חבר העמים, מה שמעניק סאונד מאד מובהק למוזיקה שלהם. אלו שמדמיינים משהו בסגנון להקת הצבא האדום יכולים להירגע. הקרימינלים מעלים מופע שמזכיר יותר תיאטרון פרינג' מוזיקלי באווירה פנקיסטית. התערובת הכל כך ייחודית שלהם, שמורכבת מסגנונות ושפות שונות, הופכת אותם להיות אחד ההרכבים הכי מסקרנים שפועלים כאן היום. גם אם אתם לא מבינים מילה ברוסית. ואולי דווקא בגלל זה.» יופיעו ביום שישי ה-4.5, 15:45 בבמת ארמגדוןההבטחה שמקיימת: אבי עדאקי הוא כבר צמח להיות אחד המופעים המרכזיים באינדינגב, אבל עדיין נשאר סודה של חבורה מצומצמת מדיי. עכשיו, כשאבי עדאקי משחרר סינגל רשמי ראשון, ועושה צעדים לקראת אלבום בכורה, זה הזמן לשמוע ולראות אותו. להבין על מה כל הדיבור הזה סביבו בתוך הסצנה. הטקסטים שלו חדים, אבל לא פוצעים. המוזיקה שלו נגישה, אבל לא מתחנפת. ההגשה שלו דוגרית, אבל לא שכונתית. יש משהו כל כך פשוט ואמיתי בעדאקי, שמעלים לגמרי את המרחק שבין הבמה לקהל, והופך את ההופעה שלו להפנינג שירה בציבור שמעולם לא דמיינתם שקיים.» יופיע ביום שישי ה-4.5, ב-16:00 בבמה המרכזית

טעם של פעם: תומר יוסף  אנחנו רגילים לראות אותו מקפץ ומקפיץ כפרונטמן של הבלקן ביט בוקס, אבל מופע הסולו של תומר יוסף מציג צד אחר לגמרי שלו. אלבום הסולו האחרון שלו, "השחר 35", מחזיק בכמה רגעים גרוביים ומשוחררים, אבל הנושא המרכזי שם אחר. שירים אישיים וקטנים יותר, סיפורי ילדות, הגיגי הורות וטעם של פעם. את כל זה יוסף אורז במוזיקה עירומה ונטולת פירוטכניקה מורכבת. ההופעה של יוסף מומלצת כי היא בדיוק ההיפך ממה שאתם מצפים לקבל ממנו – היא מרגשת באמת, מזיזה (ולא רק את הרגליים) ומעמידה את הדמות שלו באור קצת אחר.» יופיע ביום שישי ה-4.5, 22:30 בבמה המרכזית

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ