סינגל שוט: הדואט המדומה של אביב גפן ואביתר בנאי

לכאורה קיבלנו יצירה משותפת, בפועל מדובר בשיר של גפן עם ליווי של בנאי. וגם: שירי מימון בקאמבק מאכזב, שחר אבן צור בבחירה אמנותית מעניינת, פרויקט "נקודות" סוף סוף מוציא סינגל מעניין ושרון עזריה משכנעת

טל הנדלס, עכבר העיר
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
טל הנדלס, עכבר העיר

זכות הבחירה היא אחת מזכויות היסוד של המין האנושי. הכוונה היא לא במובן הפוליטי-דמוקרטי, אלא משהו גדול, אנושי ובסיסי יותר. בחירות מכתיבות את מהלך חיינו, ותמיד נישאר תוהים על השאלה "מה היה קורה אם...". אביב גפן ואביתר בנאי בחרו לאחד כוחות בחודשים האחרונים, ואחרי מופעים משותפים מוציאים גם שיר משותף ראשון. הבחירה של שירי מימון בסינגל הראשון לא עשתה לה יותר מידי טוב. שחר אבן צור בחר לעבוד בלילה, מה שהוציא ממנו את הטוב ביותר, ואלון פרימן בחר בחוכמה רבה את כרמי זיסאפל לשיר החדש שלו, אולי הבחירה המוזיקלית הטובה ביותר של השבוע החולף.

הסיפור שאינו נגמר: אביב גפן ואביתר בנאי – יש שמיים מעלי בשנה האחרונה קרה דבר נחמד במוזיקה הישראלית. אביב גפן ואביתר בנאי התחברו יחדיו תחת כנף הפסנתר, למופע "חד פעמי" שבו הם ביצעו ביחד את מיטב הרפרטואר שלהם. מי שהיה במופע הבין עד כמה זה חיבור נעים ומוצלח. לכן מאוד שמחתי להיווכח שהשניים לא מסתפקים בהרצת המופע, שהכרטיסים אליו נחטפים כמו ארנקים בחוף הים, אלא גם יוצרים מוזיקה חדשה ביחד. "יש שמיים מעלי" הוא הפרי המקורי הראשון שיוצא מאיחוד המוחות והכשרונות של השניים. 

בשיר הזה הם כמו אומרים לנו לא לדאוג, זו לא גחמה זמנית שתכף תתפייד, ואין מה לחוש את הבהלה לתפוס את השור בקרניו, שכן השור עוד מתכוון לחיות לא מעט זמן. לעומת זאת חייבים להודות שברמה המוזיקלית לא מרגישים את החשיבות. אם נפרק את השיר לגורמים נגלה שבסופו של דבר זהו שיר של אביב גפן. אפילו את טביעת האצבע של עופר מאירי, שהפיק את השיר, קשה לשמוע. על אף הקרדיטים המשותפים, כמעט בכל הפרמטרים קשה להתעלם מהמלודיה המאוד אופיינית לגפן, ממבנה השיר, ומהשימוש בחטיבת כלי מיתר רצינית שכל כך למדנו לזהות עם הרוק הגפני. מבחינת הביצוע, לבנאי יש הרבה מה להוסיף. הנקיון הקולי והעדינות הבלתי הגיונית שלו משתלבים מעולה בבתים, וזו תרומה מכרעת. בלעדיה זה היה סתם עוד שיר סטנדרטי של גפן. יחד עם זאת, רצוי היה לקבל גם קצת מיכולת היצירה וההלחנה של בנאי, קצת מחוסר הסדר והכאוס ששולט בשיריו לפעמים. אפשר להניח שביצירת אלבום שלם, למשל, יהיה יותר מרחב לבחון את השילוב הזה לעומק.

שמעון בוסקילה מוניקה סקסדפנה ארמונילאתר הפרויקט

רוקדת בחשכה: נקודות – כנפי מלאכיך נקודות הוא שמו של פרויקט מוזיקלי חדש מבית היוצר של אלון פרימן, חבר להקת פאנקנשטיין. תחת קורת גג אחת מתרכזים לחנים ועיבודים של פרימן, שגם הפיק את כל האלבום, לטקסטים של אלרן דקל (סולן פאנקנשטיין) ואיתי לב, שאת רובם מבצעים חברים למסע כגון דקל, גורי אלפי, ליטל גבאי ואחרים. "כנפי מלאכיך" הוא כבר הסינגל השלישי מתוך הפרויקט, ועבורי זהו המקום הנכון להתחיל בו. את השיר החדש מבצעת כרמי זיסאפל, שלצערי הרב לא רבים מכירים את פועלה המופלא, והבחירה בה דווקא לשיר הזה היא זו שמאפשרת לי לבחור לכתוב על הפרויקט דווקא עכשיו. פרימן מציג בשיר הזה, ובפרויקט בכלל, משהו מאוד פשוט ונקי, שונה מהFאנק המתגלגל ועמוס הכלים שאופייני לספינת האם שלו. יש המון רגש בשירים הללו, והטיפול העדין והשלו שלו מאפשר לנו לחוות את הרגש הזה במלוא עוצמתו. וזיסאפל, הו זיסאפל, כמה שהבחירה בה מדויקת. אני לא מסוגל לחשוב על זמרת אחרת שהייתה מבצעת אותו טוב יותר או סוחטת ממני יותר רגשות. הנסיקה שלה לצלילים הגבוהים שבפזמונים מרעידה ומרטיטה, בדיוק כפי שהיא עושה בחומרים המקוריים שלה. השילוב שלה בשיר שמדבר על מלאך שומר שמרחף מעל הבית הוא לא פחות מהברקה, ומצביע על היכרות מעמיקה עם היכולות שלה כזמרת. "כנפי מלאכיך" הוא המוצלח מבין השירים ששוחררו עד כה מהפרויקט, מה שהופך אותו פתאום לקצת יותר מעניין. כולי תקווה שהמגמה תמשיך ונזכה לראות בחירות חכמות נוספות גם בשאר האלבום.

לרוויה: שרון עזריה – Golden River לפעמים נדמה לי ששוק הפולק-רוק בישראל רווי מידי. יש פה לא מעט אמנים שלוקחים גיטרה, שרים באנגלית וסוחבים אותנו לשדות בדרום ארצות הברית. הפעם תורה של שרון עזריה, לא חדשה בתחום. מאחוריה שני אלבומי אולפן, ובזמנה החופשי היא גם עוסקת בהוראה קולית, קריינות ודיבוב, כך ששימוש בקול שלה הוא לא דבר חדש או זר. וזה גם מה שנותן לה את היתרון על אמנים אחרים בשוק. אם נסתכל על השיר החדש בפני עצמו, לא נגלה משהו מרתק. לרוב אפשר היה לעבור עליו על סדר היום, שכן הוא שיר פולק פשוט וסטנדרטי למדי. יפה, מרגש, נעים, אבל לא מיוחד ולא משהו שבהכרח נזכור. לעומת זאת, השימוש של עזריה בקול שלה הוא מה שעושה את ההבדל. "Golden River" מלא בהרמוניות מדויקות להפליא, ישרות יותר מפלס, נקיות יותר מחתול. כן, עזריה יודעת איך משתמשים בגרון, אבל היא יכולה לנצל אותו עבור דברים גדולים בהרבה. כל עוד תישאר בתוך עולם הפולק הקטן והעמוס, לא בטוח שתצליח לעשות עם זה יותר מידי. נדמה שיש בה אפשרות לפרוח לכיוונים רבים אחרים, כיוונים שעשויים ליצור משהו מעניין ומרתק יותר.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ