רופוס וויינרייט: "נלחץ מהמצב הפוליטי בארץ, אבל מי לא?"

לא מבחין בין פופ לאופרה, מעדיף להרקיד אחרים על פני לרקוד בעצמו וחולם להגיע לגיל 64. אנחנו נסתפק בזה שהוא לא יבטל לנו ברגע האחרון

עידן חגואל, עכבר העיר
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
עידן חגואל, עכבר העיר

את הביקור האחרון שלו בישראל מתאר רופוס וויינרייט (40) כטיול "מופלא". ההתלהבות שלו לא קשורה לחוויות התיירותיות השגרתיות מארץ הקודש, וגם לא להופעות המוצלחות שערך בהיכל התרבות, אלא להזדמנות לבלות כאן זמן יקר עם אמו, רגע לפני שנהיה מאוחר מדי. “הייתי בישראל עם אמא שלי, שנה לפני שהיא מתה”, הוא נזכר. “היא רצתה להצטרף אלי כדי להודות לאלוהים על החיים שניתנו לה”. אמו, זמרת הפולק קייט מקגריגל, עלתה אז לבמה בתל אביב לאחד מרגעי השיא של אותו מופע, והצטרפה לבנה בשירה. מותה מסרטן, בגיל 63, שינה, מעיד וויינרייט, את תפיסת הזמן שלו. “כל מה שאני רוצה זה להיות בחיים בגיל 64. אני מקווה לכתוב עוד מוזיקה בגיל הזה, לתיאטרון”.» רופוס ווינרייט בישראל - כל הפרטיםוויינרייט העיד בעבר שמערכת היחסים שלו עם אמו ועם אביו, זמר הפולק לאודן וויינרייט השלישי, היתה מורכבת ומרוחקת בגלל זהותו המינית. “בחרתי בדרך הקשה של להיות מאוד כן לגבי המיניות שלי - אני הומו”, הוא אומר בחיוך. “המחיר בטווח הקצר היה גדול, אבל חסכתי המון אנרגיה בזה שלא העמדתי פנים שאני סטרייט, כדי לנצח במרוץ בטווח הארוך”.אוהב למצות את החיים. Out Of The Game:

נעלי עקב בחוף הים וויינרייט עובד בקצב מעורר השראה מאז 1998, שנה שבמהלכה יצא לאור אלבום הבכורה שלו שנשא את שמו. מאז הוא משחרר אלבום כמעט כל שנתיים, מופיע וגם מלחין לקולנוע, לתיאטרון ולבלט. לשאלה אם הוא מחשיב עצמו כסינגר־סונגרייטר מהסוג הישן הוא משיב: “ההורים שלי היו כאלה. אבל עדיין, בגלל שיש לי רקע של לימודי אופרה, אני מגדיר את עצמי יותר ‘קלאסי’ מ’מיושן’”.עם מי היית רוצה לשתף פעולה?“לא הייתי מתנגד שאוסקר וויילד יכתוב לי כמה טקסטים, והייתי רוצה לשמוע את מריה קאלאס שרה את ‘Les Feux D’artifice’”.השנה וויינרייט הוציא את אלבום האולפן השביעי שלו, “Out of the Game”, שלטובתו גייס את המפיק המבוקש מארק רונסון. זיווג משונה, בהתחשב בנטייתו של וויינרייט לדבוק בבלדות פסנתר ובסאונד אקוסטי חם. רונסון מביא איתו מטען גרובי שדי נעדר מאלבומיו הקודמים של וויינרייט. את העבודה המשותפת הוא מגדיר כרקידה. “אני אוהב למצות את החיים עד כמה שאפשר, וכדי לעשות את זה, לפעמים צריך לרקוד”, הוא מסביר. אבל יכולות הריקוד שלו עצמו, הוא מודה, הן לא עניין לחגוג אותו: “אני לא יודע כמה אני טוב בלרקוד, אולי כי אני לא ממש זוכר את עצמי נהנה יותר מדי”.פופ נחשב בעיניך לאמנות גבוהה? היא שווה מבחינתך לאופרה?“כל מוזיקה היא קדושה, ולכן האמן חייב להתייחס אליה ככזו. כל עוד זוכרים את זה – כבר לא משנה איזו צורה היא לובשת”. אתה מאמין שאפשר להזדקן בתעשיית המוזיקה, לשמור על חן מסוים ולהמשיך ליצור מוזיקה משמעותית? “אם מתמקדים בחייהם של המלחינים הגדולים, אז זו די הנורמה. כולם כתבו את היצירות הגדולות שלהם ממש לפני מותם. כמה חן היה להם? אני לא יודע. עומק וחן באותו זמן זה מצב חמקמק. תחשוב על לנעול נעלי עקב גבוהות בחוף הים – זה קשה, אבל ניתן לביצוע”.מהשאלה הפוליטית הריטואלית, שעולה תמיד עקב הפרנויה – הבסך הכל מוצדקת – שלנו מפני ביטולי הופעות של הרגע האחרון, וויינרייט מעדיף להתחמק. האם היתה לו דילמה פוליטית לגבי קיום ההופעה בישראל? “אני מאוד נלחץ מהמצב הפוליטי”, הוא משיב באגביות תמציתית, “אבל מי לא?”.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ