אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

במיטה עם מדונה: רגעי השיא והשפל

מהרגע ששינתה את עולם המוזיקה כשקפצה מתוך עוגה ועד הרגע בו הביכה את עצמה בסופרבול האחרון בניסיון להראות מגניבה. לכבוד ההופעה של מדונה בישראל בחרנו את הרגעים הגדולים והשפלים בקריירה שלה

תגובות

אפשר לרדת עליה, אפשר להעריץ אותה, אבל מדונה תמיד תישאר המלכה האם של ממלכת הפופ רבתי. מסינדי לאופר ועד בריטני ספירס, כוכבות פופ באו והלכו, טענו לכתר ונעלמו לתוך השיכחה, ורק מדונה לעולם נשארת בטופ. כבר 30 שנה. היא אולי לא תמיד היתה הדבר הכי חדשני ומהפכני במוזיקה, אבל במשך הרבה זמן היא היתה צעד אחד לפני כולם מכל בחינה אחרת. היא שחטה פרות קדושות, ולא רק לשם השחיטה. למדונה היה מה להגיד. על הפלות, גזענות, הומופוביה, יחסים, מיניות נשית ומה לא. » מדונה בישראל - כל הפרטים» האם היא עדיין רלוונטית?» אילו שירים תבצע בהופעה?» מאחורי הקלעים עם הגיטריסט של מדונהמדונה פתחה דלת של שיחרור מיני בתקופה שמרנית מאד, ועשתה את זה עם אג'נדה ואמירה פמיניסטית, כזאת שמעצימה נשים ולא מקטינה אותן לגודל מידת החזייה שלהן. מדונה היא סדר יום חדש שמאפשר לנשים להיות מיניות וליהנות מזה, בלי להתבייש, להתנצל או להסתיר, ממקום של קבלה מלאה של כל מיניות, באשר היא. היא אפילו לא הרימה אצבע משולשת לכל המתחסדים, היא פשוט לא ספרה אותם. מדונה לא סתם שברה את החוקים, היא כתבה אותם מחדש.מיטב מלכות הדאג המקומיות במחווה מיוחדת. צילום: אורית פניני:

» מה הופך את מדונה לגיי אייקון?לא כל הקריירה היתה רצופה בפרסי גראמי וחזיות מחודדות, ולצד רגעי שיא בלתי נשכחים היו לה גם לא מעט רגעי שפל בקריירה. לכבוד שובה של אסתר לארץ הקודש, ריכזנו עבורכם כמה מרגעי השיא והשפל לאורך קריירה שנמשכת כבר 30 שנה.

רגעי השיא:

לא בדיוק בתולה: Like a Virgin השנה היתה 1984, והימים היו ימי התום. קייטי פרי רק נולדה, חברת אפל השיקה את מקינטוש ובמצעדי המוזיקה שלטו סינדי לאופר, ליונל ריצ'י ופרינס. ואז הוציאה מדונה את אלבומה השני Like a Virgin. שיר הנושא של האלבום יצא כסינגל שבוע לפני יציאת האלבום, והגיע ישירות למקום הראשון במצעד הבילבורד האמריקאי, במקביל לנסיקה במצעדים ברחבי העולם. אבל מה שבאמת נחשבת לנקודת מפנה בקריירה של מדונה וגם, חשוב מזה, בתרבות הפופולרית, זו ההופעה שלה עם השיר הזה בטקס ה-VMA של אותה שנה.

על הבמה השמרנית של MTV ניצבה עוגת חתונה גדולה, בראשה עמד חתן מעונב, ולצדו מדונה בת ה-26, לבושה תחתוניות ומחוך תחרה לבן, כשלמותניה החגורה המפורסמת עם הכיתוב BOY TOY. מדונה הרימה את ההינומה שכיסתה את פניה, ירדה מהעוגה ותוך כדי שירה התחילה להתפתל על הרצפה, במה שנראה כמו האוננות הראשונה שלה על במה בהופעה חיה. לא בדיוק הכלה הבתולית הנרגשת שהתרגלנו לראות בתרבות הפופולרית. ההופעה הזאת לא רק הקפיצה את מכירות השיר, היא גם עזרה למצב את הדימוי של מדונה כסמל חדש של מיניות נשית משוחררת ונועזת. שנים אחר כך, היא תיזכר כהופעה מיתולוגית ותזכה להרבה מאד מחוות, כולל אחת זכורה היטב מ-2003, עם כריסטינה אגילרה, בריטני ספירס ומיסי אליוט.

נקודת מפנה. ההופעה המקורית 1984:מבט אינטימי על חייה: במיטה עם מדונה 1991, ומדונה כבר לא ילדה. היא הספיקה להשתתף בסרטים (כישלונות חרוצים ברובם), להתחתן ולהתגרש משון פן (ע"ע רגעי שפל), להיות מוספדת בתקשורת, להיוולד מחדש עם האלבום Like a Prayer, לזעזע שוב את MTV הפוריטנית עם הקליפ הפרובוקטיבי ל-Justify My Love, ולהוציא את Vogue, הסינגל המצליח ביותר שלה עד היום. שנה קודם לכן יצאה מדונה לסיבוב ההופעות The Blonde Ambition, שקבע רף חדש לגמרי של הפקה והשקעה בתלבושות, תפאורה וכוריאוגרפיה, ואף זיכה אותה בגראמי הראשון שלה. למסע הזה היא צירפה את הבמאי אלק קשישיאן, שתיעד אותה על הבמה ומאחורי הקלעים, ברגעים האינטימיים ביותר שלה. החומרים נערכו לסרט שנקרא Truth or Dare בצפון אמריקה או "במיטה עם מדונה" במקומות אחרים. הסרט היה, באותה תקופה, הסרט הדוקומנטרי הרווחי ביותר בהיסטוריה (היום הוא מחזיק במקום השמיני ברשימה הזאת).

מדונה מתועדת בהופעות על הבמה וברגעים אינטימיים עם אנשים כמו וורן בייטי (איתו ניהלה מערכת יחסים באותה תקופה), אביה, אמה החורגת והרקדנים שלה. בשלב הזה כבר התרגלנו לראות את מדונה חושפת הכל, אבל עד שיצא הסרט התקשינו לראות את הצד האנושי שלה, הרך, הפגיע והפגוע. היה קשה לדמיין מילימטר של חוסר ביטחון באישה הזאת, והנה גם אותו היא מציגה לראווה. ילדה שמתחננת לאישור מאבא שלה, ומצד שני אימהית ומכילה מול הרקדנים שלה. היא איפשרה לנו לראות אותה לא מאופרת, לא מתוקתקת, לא יפה ולא ייצוגית. אבל אמיתית. זה כבר דורש אומץ מסוג חדש לגמרי. הרבה יותר קל להראות את הציצים מאשר את הלב. אבל מדונה לא הסתירה כלום, ולמשך איזה זמן, כולנו רק רצינו להיות הרקדנים שלה, לקבל ממנה אהבה, לאהוב אותה בחזרה ולחוות איתה את הרגעים האלה.מראה שהיא גם אנושית. במיטה עם מדונה:

המיניות משחררת: SEX ב- 1992, אחרי שחשבנו שמדונה חשפה כבר כמעט הכל, המלכה למודת הקרבות החליטה להקים חברת הפקות משלה, Maverick, כדי שאף אחד לא יוכל להגביל אותה יותר. לקראת סוף השנה הוציאה מדונה את האלבום Erotica ויום למחרת ראה אור ספרה הראשון שנקרא, כמה מקורי, SEX. בשלב הזה של החיים והקריירה שלה, מדונה כבר הבהירה פעם אחר פעם שהיא תופסת את עצמה כאמנית, וככזאת יש לה חופש אמנותי. ואם יש לה רצון וצורך לעסוק במיניות, היא תעשה את זה, עד הסוף.

את הספר כתבה מדונה בתור Mistress Dita (בהשראת השחקנית דיטה פרלו), אבל בואו נודה על האמת, אף אחד לא פתח את הספר הזה בשביל לקרוא את הטקסט. אנשים פתחו את הספר כדי לראות את מדונה בעירום מלא, מדגמנת את כל הפנטזיות המיניות שלה יחד עם שמות כמו איזבלה רוסליני ונעמי קמפבל. חברת וורנר, שהוציאה את הספר, הערימה על מדונה לא מעט קשיים, ובסופו של דבר הסכימה להוציא אותו עם כמה מגבלות ואיסורים. רק כדי להראות שאף אחד לא יגיד לה מה לעשות, מדונה שברה בכוונה שתיים מהמגבלות שהטילו עליה בוורנר: אחת היתה תמונה בה היא מופיעה קשורה לצלב, רק כדי לשבור את האיסור על רמיזות דתיות. השנייה היתה תמונה שהיא כולה אשלייה אופטית, ובה נדמה כאילו היא מקבלת מין אוראלי מכלב, רק כדי לשבור את האיסור על הצגת מין עם חיות.

הספר כולו הוא רצף של שבירת כל טאבו אפשרי ושחיטת כל פרה קדושה באמריקה השמרנית: סאדו מאזו, פנטזיות אונס ומה לא. שנים אחר כך אמרה מדונה כי הספר והאלבום היו מעין מענה לנסיונות התמידיים לחדור לפרטיות שלה. חשוב מכך, היא ציינה לא פעם כי היא אינה מתחרטת על שום דבר שעשתה. היה בה משהו כל כך רגוע וחופשי שזה היה משחרר. וזה שיחרר גם אותה. האלבום והספר היו נקודת השיא בכל הנוגע לעיסוק שלה במיניות. אחריהם הגיעה תקופת רגיעה, התרככות והתבגרות נינוחה.

הקליפ של Erotica שמכיל צילומים מהספר:

ההצלחה הקולנועית הגדולה: אוויטה אחרי Erotica ו-SEX, הוציאה מדונה את Bedtime Stories, האלבום הראשון שסימן התחלה של התבגרות. אחריו, במהלך 1995, החלה מדונה להביע התעניינות בהשתתפות בסרט "אוויטה", המבוסס על חייה של אווה פרון, רעייתו הדומיננטית של נשיא ארגנטינה חואן פרון. על פניו, מדונה היתה הליהוק הטבעי לתפקיד האישה הכריזמטית שעלתה מאשפתות לתהילת עולם. אבל מדונה, למודת אכזבות קולנועיות, רצתה לוודא שהתפקיד שלה. היא כתבה לבמאי אלן פרקר והסבירה לו מדוע היא המתאימה ביותר לתפקיד. אחרי שקיבלה אישור לכך שהתפקיד שלה, החלה מדונה לקחת שיעורי משחק ופיתוח קול, וללמוד על ההיסטוריה של ארגנטינה.

ב-1996, אחרי שיצא הסרט, כשבאמתחתה שבחי המבקרים ופרס גלובוס הזהב בקטגוריית "השחקנית הטובה ביותר" לראשונה בחייה, הגיחה לעולם מדונה קצת אחרת: רכה יותר, לבושה בבגדים פרחוניים ואלגנטיים שאפיינו את אווה פרון, רגועה יותר וגם, אין להכחיש את ההשפעה של זה, בהריון. יריית הפתיחה לשלב ההתבגרות של מדונה נראתה מבטיחה ועם הרבה מאד סטייל. באותה שנה ילדה את בתה בכורה, לורדס מריה צ'יקונה לאון, הידועה בעיקר בכינוי לולה. זה גם השלב בו העולם הרוחני של מדונה לקח תפנית חדה, והכוכבת נטשה את הצלבים והאפיפיור לטובת לימודי קבלה ושיעורי יוגה.

עשתה שיעורי בית. Don't cry for me Argentina:שיא מוזיקלי: Ray of Light אפשר לדון ארוכות במראה של מדונה, בפרובוקציות, באמירה שיש או אין לה. איכשהו, קשה מאד לדון במוזיקה כמוזיקה. מדונה מעולם לא נלקחה ברצינות כמוזיקאית או זכתה להערכה ככזאת, ודי בצדק. גם אם במילים שלה היה כוח, המוזיקה לרוב נשארה מוזיקת פופ די שטחית. עד לאלבום הזה. ב-1998 הוציאה מדונה את אלבום האולפן השביעי שלה, Ray of Light, ששיקף היטב את השינוי שעברה בחייה, ועסק לא מעט ברוחניות ובאימהות. האלבום, שהופק על ידי ויליאם אורביט, היה השיא של מדונה מבחינה מוזיקלית. Ray of Light היה אלבום שלם, נטול פרובוקציות, שזיכה את מדונה, כנראה לראשונה בחייה, גם בשבחי מבקרי המוזיקה. האלבום גרף ארבעה פרסי גראמי מתוך שישה שהיה מועמד להם, ואף נכנס לרשימת "500 האלבומים הטובים של כל הזמנים" של מגזין ה"רולינג סטון" הנחשב. מבקרים רבים הגדירו אותו כ"יצירת מופת", לא פחות, ושבחים רבים הורעפו גם על היכולות הקוליות של מדונה, שבשלב הזה כבר היו מאחוריה שישה אלבומים קודמים ויותר מ- 15 שנות קריירה. מדונה עצמה אף הגדירה את Ray of Light בתור השלב המספק ביותר והאהוב עליה באבולוציה שלה. ובצדק.

אפילו המבקרים אהבו. Frozen:חמשת רגעי השפל

סרט רע: "סחף חושים" ב-1999 הכירו סטינג ואישתו טרודי בין מדונה לבמאי הבריטי גאי ריצ'י, שמאחוריו כבר היה הסרט המצליח "לוק סטוק ושני קנים מעשנים". באוגוסט 2000 מדונה ילדה את בנם המשותף, רוקו, ובדצמבר של אותה שנה השניים נישאו בטירה עתיקה בסקוטלנד. עד כאן הכל נראה מבטיח. אלא ששני דברים מביכים במיוחד קרו כתוצאה מהיחסים האלה. הראשון היה המבטא הבריטי המאולץ שמדונה סיגלה לעצמה, כאילו שלא כולנו יודעים בדיוק מאיפה היא באה ומתי בדיוק עברה לאנגליה. השני היה מביך פי כמה והוא הרימייק שעשה ריצ'י לסרט מ-1974 שנקרא "סחף חושים". לסרט היו הרבה בעיות, אבל אין שום ספק שהבחירה ללהק את אישתו לתפקיד הראשי היתה כנראה הטעות הכי גדולה של ריצ'י כבמאי. מדונה מעולם לא היתה שחקנית דגולה, ויתכן שריצ'י לא ידע לביים אותה כמו שצריך, אבל התוצאה היתה איומה. מדובר בתפקיד הגרוע ביותר בחייה, סרט שנקטל באגרסיביות על ידי המבקרים וכישלון קופתי מהדהד. כולם, כולל מדונה וריצ'י, היו יכולים להסתדר בלי הסרט הזה שלמזלם של הזוג, הפך לאפיזודה נשכחת.

טעות היסטורית. הטריילר:סבתא תנוחי: Confessions on a Dance Floor שני אלבומים חלפו מאז Ray of Light, וכבר התחיל להתבהר שההתבגרות מלאת הפאסון והסטייל שציפינו לה לא הולכת להגיע. ועדיין, אי אפשר היה לצפות את מה שקרה עם האלבום הזה. מדונה חתכה מהנתיב הרוחני עליו עלתה, לפחות מבחינה מוזיקלית, ובמקום לפנות לרך חדשה היא פשוט עשתה פרסה וחזרה אחורה. יש שיאמרו שזה פחות או יותר הרגע בו המלכה האם, עם כל הכבוד לה ולפועלה לאורך השנים, עלתה על הרכבת המהירה ללוזרסוויל. השנה 2005, את כבר בת 47. ובגדול, כל הכבוד על הגמישות, הכושר והגוף המדהים. אבל פיסוקים על הרצפה בסקטים ובגד גוף של נערת דיסקו מהסבנטיז? למה אנחנו צריכים את זה? למה את צריכה את זה? זה באמת מאד מרשים והכל, אבל נטול מילימטר של סטייל. קיבלנו גרסה עמומה של מדונה מעשורים אחרים, זאת שאף אחת לא מנסה לחקות או להתעלות עליה. אז בשביל מה זה טוב? שבי לך על כס המלוכה, ותני לנערות לשחק לפניך על סקטים. יש כל כך הרבה סטייל באישה הבוגרת שאת, בשביל מה היית צריכה לבזות את עצמך בנסיון להיות שוב בת 20?

עשתה פרסה. Sorry:אמהות צהובה: אימוץ ילדים שהצטלם רע ב-2006 מדונה החליטה לעשות מעשה א-לה אנג'לינה ג'ולי, ולאמץ את דיוויד בנדה, ילד מבית יתומים שהקימה במאלוואי. אלא שהסיפור לא הלך כל כך חלק, וגורמים במאלוואי טענו שהכוכבת כופפה לה בנחת כמה מחוקי המדינה לטובתה. לבסוף האימוץ אושר. שנתיים אחר כך החליטה מדונה להרחיב את המשפחה ולאמץ את מרסי ג'יימס, ילדה נוספת מאותו בית יתומים. או אז נפתח קרב חדש, כשאיש אבטחה בשם ג'יימס קאמבוואה טען שהוא אביה הביולוגי של הילדה והוא דורש משמורת מלאה. כמובן שגם הקרב המשפטי הזה הפתיע את העולם, שמניח שילדי אפריקה אמורים לצהול כשאישה כמו מדונה מגיעה להושיע אותם. במקביל, התעורר החשד שקמבוואה רק מנסה לסחוט את הכוכבת האמריקאית.בסופו של דבר, מדונה זכתה במשמורת גם על מרסי ג'יימס. אבל על אף כוונותיה הטובות, כל המאבקים המשפטיים האלה לא הצטלמו טוב במיוחד ולא הוסיפו למדונה נקודות על פילנטרופיות. עוד נקודה בחייה בה צהובוני העולם מצאו שקל להם יותר לצחוק עליה מאשר לפרגן לה.

5. MDNA וסופרבול 2012 כאילו ש-Confessions on a Dance Floor לא היה מביך מספיק, מדונה המשיכה לה בתהליך הנסיעה אחורה. היא החליטה לקרוא לאלבום שלה MDNA, ורק אנחנו, הצעירים המגניבים, אמורים להבין את הקשר לסם MDMA. ואם לא הבנו, כאילו כדי לחדד את הנקודה, מדונה זרקה רמיזות לחלל האוויר שאמורות להבהיר לנו את עמדתה בנוגע לשימוש בו. כן, את הו-כה מגניבה, אבל קיץ האהבה של האקסטזי נגמר איפשהו בתחילת שנות ה-90, כשאת עוד היית חזק ב-BDSM.כל מה שסבב את יציאת האלבום המתוקשר הזה הצביע על, יותר מכל דבר אחר, איבוד דרך. דליפת הסינגל שזכה לתגובה של מישהי שפשוט לא מבינה את עולם המדיה החברתית ששולט במציאות של 2012, שירים טפשיים ומיושנים, ההופעה האקסטרווגנטית בסופרבול, שהיתה מושקעת ומופקת היטב (כמו שרק מדונה יודעת) אבל מביכה בכל רמה אחרת, הנסיון לשדר מגניבות ל"נוער של היום". המאמץ הזה להיות צעירה ומעודכנת הפך להיות מביך עם השנים. היי, יש לך ילדה בת 15, תני לה להיות צעירה ומגניבה. תהיי את המלכה האם. הרווחת את זה.

הופעה אקסטרווגנטית. מדונה בסופרבול:

כתבות שאולי פספסתם

*#