אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מותם של רקדני הדיסקו: גדולתם האמיתית של רובין גיב ודונה סאמר

הם אמנם לא היו אייקוני פופ כמו מייקל ג'קסון או ויטני יוסטון, אבל הם היו הממציאים האמיתיים שלו. למרות השוני הגדול ביצירתם, מותם בהפרש של שלושה ימים זו מזה איחד אותם בתודעה. שבוע עצוב בהיכל התהילה של הדיסקו

תגובות

צריך לדבר רק בשבחם של המתים. אבל אנחנו באתר אזוטרי בפינה נידחת של הגלובוס אז כוסאומו: דונה סאמר הרגה את הדיסקו במו ידיה, ורובין גיב בכלל לא שאף להיות כוכב דיסקו. הינה הנחנו את הדברים על השולחן.» רובין גיב הלך לעולמו» דונה סאמר הלכה לעולמהסאמר הייתה מלכת הדיסקו. אבל היא חנקה את הממלכה הזו במו ידיה וריאותיה כשהקליטה את "I feel love": נעזוב לרגע בצד את הניצנים האנכרוניסטים של ההאוס והטכנו - זהו שיר הפוסט-דיסקו הראשון. הרגע שאחריו אין יותר לדיסקו האורגינלי מה לומר. ברבות הימים יקראו לזה היי אנרג'י, ואיטלו, והפריסטייל והאסיד הגיחו כולם מן הרחם המופלא ההוא. וגם סאמר עצמה כבר נטשה את הדיסקו כששנות ה-80 פרצו לאוויר העולם. והבי ג'יז? הבי ג'יז כבר היו כוכבים מתקתקי-הרמוניות שנים בטרם מישהו קרא לז'אנר בשמו. מבחינתו, רובין גיב היה כותב-שירים ומבצע עילי הרבה לפני הדיסקו והרבה אחריו. לפטור את להקת האחים כסנסציית דיסקו זה קצת כמו להגביל את הביטלס ל"להקת רוק" – כלומר, זה לא חוטא לאמת, אבל מפספס את אלינור ריגבי, הלא כן? הבי ג'יז היו השמנת של הפופ העולמי לאורך 20 שנה כמעט, לא נערי פוסטר של אופנה חולפת.מוזת מועדונים נימפומנית שהמציאה את מדונה. דונה סאמר:הדיסקו הוא כנראה סגנון המוזיקה המושמץ ביותר אי פעם. גם עכשיו שהוא מן בון-טון כזה, כמו היצ'קוק שנחשב אשף בידור ריקני ורק בשלבי יצירתו המאוחרים הוכר כגאון וממציא – עדיין, בקרב כל אלה שלא יכולים לסבול את פופ המצעדים, דאנס המועדונים ומקצבי האלקטרוניקה השולטים בנו כיום – הדיסקו הוא השד הקמאי, האשמדאי הקדום שהוא- הוא אבי כל חטאת. יכול מאוד להיות שזה בדיוק כוחו המניע, המקים אותו לתחייה מחדש כל כמה שנים מאז האייטיז, שחיו בצילו האימתני ונמלטו ממנו כל עוד נפשן בן: האנטגוניזם שהז'אנר הזה עורר בסוף ימיו ברוב יושבי מערב-הפנטה הפך, בבוא היום, לחוצפה מרעננת, עוד פרדיגמה של טראש-וינטאג'-קאלט. יכול להיות שהוא הרבה יותר מזה, יכול להיות שהוא בכלל אף פעם לא מת, כמו אלביס או טופאק, וכל מה שאנחנו שומעים עכשיו הוא בכלל- עדיין- דיסקו. הכל יכול להיות.דונה סאמר ורובין גיב נולדו בהפרש של שנה פחות תשעה ימים ביניהם. היא בבוסטון למשפחה שחורה עם שבעה ילדים, הוא באי מאן למשפחה לבנה עם חמישה. כל אחד מהם במסגרתו פרח בשנות השיא של הדיסקו, אמצע-סוף שנות ה-70'. היא הייתה המובילה הרשמית של הז'אנר, הוא נשא אותו אל פסגות הכתיבה של הפופ והמכירות. כשניסו עסקנים ב-2004 להרים את "היכל התהילה של הדאנס", מעין מקבילה של היכל הרוקנ'רול ששרדה רק שנה אחת, הספיקו להכניס לשם שבעה אומנים. סאמר והבי ג'יז היו ביניהם. רובין ודונה נפטרו בהפרש של שלושה ימים ביניהם. היא מסרטן הריאות, הוא מסרטן המעי הגס. אם היינו עכשיו בפרק של סאות'פארק, היינו מוסיפים שזה אך סימבולי.בכלל לא שאפו להיות כוכבי דיסקו. הבי ג'יז:הם היו הכי לא קשורים בעולם. כשסאמר גנחה אורגיות חלל כסופות, רובין נטף דבש ואיחד בין משמעותה המוזיקלית של המילה "הרמוניה" למשמעותה הפילוסופית. כשהיא התפתלה ועפעפה, הוא עטה חיוך מבויש ותלה עיני גור כלות. הוא טבע בפזמונים סוחפים, והיא, בסופו של דבר, הרימה טראקים. אף אחד מהם לא ניסה או רצה להמשיך לשאת את דגל הדיסקו אחרי 1980, ואיפשהו זה גם די מוזר ששניהם בכלל משויכים לאותה קטגוריה מוזיקלית כשהטעמים שלהם כה מנוגדים. היא מוזת מועדונים נימפומנית שהמציאה את מדונה, הוא רוקח פחזניות-גורמה על-זמניות נוסח ברט בכארך. מפלצת הדיסקו לא מאחדת בין שני המנוחים האלו יותר ממפלצת הסרטן והמוות, או מפלצת הברברה סטרייסנד, שהקליטה דואט עם דונה ושיר של רובין בתוך פחות משנה, לצורך העניין. התרגלנו למיתות ענק של דמויות ענק: מייקל, איימי, ויטני. הוירטואוזים הכי גדולים של דורם, ללא ספק – המבצעים האלוהיים, אשפי הרגש, אבל לא הממציאים. הפטנט שהם רשמו היה על הפרסונה, על הפרפורמנס, על הטכניקה. דונה (עם המפיק ג'ורג'ו מורודר) ורובין (עם אחיו ברי ומוריס) – שניהם לא היו "גדולים מסך הקריירה שלהם", בניגוד למתים האחרים שצוינו. אבל הם היו שני ממציאים אמיתיים: היא של הפקת הדאנס, הוא של כתיבתו. הם שונים כמעט בכל דבר אחר, אבל זו הסיבה, הזהה בשני המקרים, שמותם ראוי לסיקור, לצער ול-600 מילה בלי צליל אחד של בוגי.

כתבות שאולי פספסתם

*#