מנטור שמנטור: העממיות המשעממת של שלומי שבת

לכל אורך העונה שבת לא לקח סיכונים ולא הסתכן במורכבות. בתכנית כמו בקריירה האישית שלו, שבת הילל את הפשטות. הבעיה היא ש"פשוט" זה שם גם ל"לא מעניין"

סער גמזו, עכבר העיר
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
סער גמזו, עכבר העיר

בסיס תורתו של הוגה הדעות ג'קי מנחם הוא "לא פשוט להיות פשוט". את התמה הזו הוא הביא איתו בזמנו לבית האח הגדול, וזו שוכללה באינספור הזדמנויות ותכניות אחרות. אחד מחסידי התורה הזו הוא שלומי שבת. הדמות שלו כמנטור ב-The voice מבוססת על אישיות "פשוטה", מתחבבת בקלות, עממית, חמימה ולא מתנשאת. ההיפך, למשל, מעמיתו אביב גפן, שמחזיק באישיות "מורכבת", אליטיסטית, ביקורתית ו"פלצנית".מנטור שמנטור:» שרית חדד במירוץ אחר הרגש» רמי קליינשטיין מחפש לעצמו כפילים» אביב גפן נלחם ברדידות דרך הטלוויזיההפשטות הזו של שבת מתבטאת לא רק במוזיקה אותה הוא מייצר, אלא גם בהתבטאות שלו בתכנית. הביקורות שלו למתמודדים תמיד מגיעות מהמקום של הרגש, וזה תמיד חיובי ומחבק. הוא מתעלם מטעויות בוטות של המתמודדים במילים, מחליק בקלות זיופים ונותן קרדיט לא מבוטל לאלה שמביאים איתם את האקס פקטור החמקמק שנקרא "נשמה". שבת ירה במהלך התכנית כל קלישאה שנמצאת בארסנל הריאליטי הישראלי – "אתה הולך עם האמת שלך", "ריגשת אותי", "עברת פה תהליך" ו"עשית בחירה אמיצה מאד". הכל שטוח, לא מקצועי אבל מאד דוגרי, לא מתנשא אבל גם לא מעשיר. פשוט. מעבר לחיבוק חם ואבהי (עניין חשוב ולא מובן מאליו בתוך תעשייה צינית וקרה), קשה להצביע על תרומה מקצועית ממשית שקיבלו הטאלנטים בנבחרת של שלומי.נותן עדיפות לזמרים עם "נשמה". שלומי שבת: להיות פשוט מנוגד ללהיות מורכב. ולכן, אם אתה מחזיק בתודעה פוליטית, חברתית ומעמדית אתה טרחן ופלצן. אם אתה מתעקש להרכיב לעצמך תפריט תרבותי שאינו מיינסטרימי אתה אליטיסט ופלצן. אם אתה מטיל ספק בקיומו של אלוהים אתה כופר ופלצן. אם אתה משתמש בז'רגון מקצועי ובמילים גבוהות אתה מתנשא ופלצן. אם אתה לא אוהב מוזיקה מזרחית אתה סתם פלצן. את שבת אי אפשר להאשים באף אחד מאלה. הוא לא שר ולא מנצל את הבמה שלו לטובת שום נושא פוליטי או חברתי, הוא לא בחר למתמודדים שלו שירים לא מוכרים של להקות אנונימיות, הוא לא שכח להזכיר לרועי אדרי שההופעה שלו בתכנית היא קידוש השם, הוא לא השתמש במילים כמו פלצט, הוא לא עזב לרגע את אגן הים התיכון. שלומי שבת הוא פשוט. וכפשוט הוא לא זקוק לרציונל. הוא יכול לחייך חיוך אמפאתי, לרדת מהכסא ולבוא לחבק, להדיח ולהגיד "אבל אתה יודע שאני אוהב אותך, נכון?". כפשוט הוא יכול לבעוט לפוליטיקלי קורקט בראש, ולאמר משפט (אומלל להחריד) כמו "עשית דברים שרק כושים מהארלם יודעים לעשות".  » דרמה: המתמודדת המובילה של שבת פרשההנבחרת של שבת הייתה נבחרת חלשה יחסית לאלה של שאר המנטורים. היו בה מתמודדים מבריקים בודדים מאד, ואלה הגיעו לשלבים האחרונים של התכנית. הקהל סייע בהצבעות, ההחלטות שעמדו בפני שבת היו קלות יחסית וההדחות היו מתבקשות ולא מעוררות מחלוקת. הטובים ביותר הגיעו רחוק ביותר. את זה לא ניתן לייחס רק לעובדת היותו פשוט, אלא גם לעובדה שיובל דיין וצחי הלוי פומפמו מתחילת העונה כפייבוריטים של ההפקה. שבת רק זרם עם המומנטום הטבעי של ההתרחשויות ולא ייצר דרמות גדולות בעצמו. אפילו הבחירה הקשה ביותר בתכנית נחסכה ממנו. פשוט, לא?  הקהל עשה בשבילו את העבודה. שבת והנבחרת:סביר להניח שאם עקבתם אחרי הקריירה של שבת, לא נפלתם מהכסא כשראיתם אותו בתכנית. לא היו הפתעות מסעירות לאורך הדרך, הוא לא "עבר תהליך" ולא "עשה בחירה אמיצה". רק "הלך עם האמת שלו". וזה מצטלם נהדר לטלוויזיה, מדיום שבנוי על דימויים שטוחים ועל ייצוגים שמחליפים את הדבר האמיתי. הצופים רוצים בידור, ולא אמנות, ואת זה הם מקבלים. הם רוצים אנשים שקל להתחבר אליהם. אנשים שידברו אליהם בגובה העיניים. אנשים שלא מאיימים עליהם. אנשים פשוטים. בקטגוריה הזו שבת מנצח גם את שרית חדד, שנחשדה בניצוצות תחכום בעקבות האירוניה הדקה שעברה ב"בחום של תל אביב". לאביב ורמי אין בכלל סיכוי. אולי בגלל שפשטות זו תכונה ספרדית ולא אשכנזית.העניין עם "פשוט", הוא שהוא חסר נפח ולא משאיר אחריו משקע משמעותי. מהסיבה הזו לא נזכור רגעים גדולים של שבת מהעונה (נסו להשוות את זה לאינסוף הרגעים הטלוויזיוניים הגדולים שהביאו השופטים בתכנית האמריקנית). העניין עם "פשוט" הוא שזה נעשה משעמם מהר מאד והצופים מצביעים בשלט. העניין עם "פשוט" הוא שזה פשוט לא מעניין.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ