אשת אשכולות: ריטה היא הרבה מעבר לזמרת

היא כיכבה בהצגות, דיבבה סרטים ואפילו כתבה ספר ילדים. לכבוד יום הולדת 50 לריטה נזכרנו בפועלה של ריטה וגם ברגעים הגדולים, הלא מוזיקליים, שלה

סער גמזו, עכבר העיר
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
סער גמזו, עכבר העיר

היא אחת הווקאליסטיות המרשימות והמצליחות של המוזיקה הישראלית. היא קטפה כמעט כל פרס אפשרי על העשייה המוזיקלית שלה ושרה לקהלים עצומים בארץ ובעולם. מכנים אותה "דיווה", אולי בשל ההתנהלות האצילית, אולי בשל הנשיות החושנית, אולי בשל השירה הקסומה שלה. אבל ריטה היא הרבה יותר מאותה דיווה. ריטה היא מעצמת בידור בפני עצמה. לצד הקריירה המוזיקלית הארוכה, המוערכת והמעוטרת להפליא שלה, היא שולחת יד להמון כיוונים אחרים וגם בהם קוצרת הצלחה לא מבוטלת. הקול הוא הנשק הבולט ביותר שלה, אבל יש שם לפחות עוד שלושה גורמים בולטים שמשאירים אותה במרכז הבמה ותשומת הלב הציבורית גם בגיל 50. » ריטה בהופעה - כל הפרטיםהראשון, ניהול נכון. בחירות הפרויקטים נכונות כמעט תמיד, הראיונות מתוזמנים נהדר וחושפים בדיוק במידה הנכונה, הבמות עליהן היא עולה נבחרות בקפידה ושיתופי הפעולה שלה חושפים בפנינו בכל פעם עוד פינה קטנה בה שלא הכרנו. הגורם השני הוא מינון. מאז שפרצה לתודעה בסוף 1985 עם השיר "בגידה", היא נשארה בה ולא נעלמה. למרות זאת מעולם לא הוצפנו ב"אובר-דוז" של ריטה, אף פעם לא הייתה תחושה שקיבלנו ממנה יותר מדי וכדאי שהיא תעלם קצת. היא לא מחייכת למצלמות בכל השקה ואירוע חברתי נוצץ. זה הופך אותה בעינינו לפחות רעבה לתשומת לב ומעניק לה דימוי של "אדם אמיתי", כזה שמעניק הרבה קרדיט אצל הקהל הישראלי. הגורם השלישי, ואולי החשוב מכולם ברמה האמנותית, הוא פרפקציוניזם. הכל אצלה מתוקתק ומרשים, החל מהמראה שלה, דרך ההפקות ועד התוצר הסופי. כאילו כל הגורמים נלקחו בחשבון ואף פרט קטן לא נזנח. ככה בונים כוכבת. ריטה הכוכבת היא הכי פרסייה שאפשר, אבל לא מזוהה בלעדית עם העדה. היא הכי אמצע הדרך, אבל לא חלק מעדר המסיקות. היא הכי אשה, אבל לא מוחלשת ומוקטנת. היא הכי מוכרת, אבל לא הכי חשופה. האיזון העדין הזה, שבחלקו מופקד בידי הניהול שלה ובחלקו תוצאה ישירה של האופי שלה, הוא שנותן לקריירה שלה אורך חיים משמעותי כל כך. היא משדרת סוג של "קלאסה על-זמנית", משהו יציב ובטוח באיכותו כל כך, שאינו נזקק למשענת של טרנדים. היא ראתה את תקופת הפזמונאים דועכת, את תחייתו של הרוק ודעיכתו מחדש, את הגל הקצר של ההיפ הופ הישראלי ואת הפיכתו של הפופ הים תיכוני למיינסטרים בישראל. ראתה את כל זה והמשיכה בשלה. בעסק שבו הקהל הוא המדד היחיד להצלחה, מדובר בהישג משמעותי.רמי קליינשטיין, בן זוגה מ-1988 ועד 2007, היה אחד הגורמים הפעילים מאחורי הקריירה שלה. הוא הפיק, עיבד והלחין חלק גדול מהלהיטים שהפכו אותה לכוכבת. דווקא אחרי הפרידה ממנו, הגיע צעד אמיץ ומרהיב במיוחד. אלבום בפרסית. בימים שבהם האיום האירני פותח את כל מהדורות החדשות, לשחרר אלבום בשפת האויב יכול להיות משול להתאבדות מקצועית. אבל בזכות הפקה אדירה של תמיר מוסקט והגשה אמיתית ומרגשת, "השמחות שלי", הוא האלבום הצבעוני ואולי גם האמיתי ביותר של ריטה. היא מביאה לתוכו את כל מה שביבי לא רוצה שתדעו על הפרסים – שהם חמים ושמחים, שהמקצבים שלהם סוחפים לריקוד ושאירן זה לא רק משטר האייתולותאבל, כאמור, ריטה היא לא רק דיווה. היא מולטי-טאלנט אמיתית, עם רקורד מרשים ועשייה לא מבוטלת. לצד 15 אלבומי אולפן (שרובם המכריע נמכר בכמויות מסחררות יחסית לשוק המקומי), הנה עוד כמה דברים שהיא הספיקה לעשות.קולנוע לצד קריירת השירה, ריטה גם למדה משחק ב"בית צבי". ב-1989 גילמה את פלורה, רווקה ירושלמית נואשת המשודכת לאלמן סדרתי, בסרט "אלף נשותיו של נפתלי סימן טוב". על משחקה בסרט זכתה ריטה בפרס השחקנית הטובה ביותר לשנת 1989 של האקדמיה הישראלית לקולנוע. היא עוד תפציע בתפקיד בסרט קצר בשם "בן חוזר הביתה", עליו תקבל את פרס השחקנית הטובה ביותר בפסטיבל הסרטים הקצרים בסן פרנסיסקו בספטמבר 2011. אולי עכשיו, כשהקולנוע הישראלי פורח, הגיע הזמן לאיזה ליהוק מוצלח שיחזיר אותה למסך?אופרה נכון, היא רחוקה מלהיות הגברת השמנה, אבל היכולות הווקאליות שלה מתעלות הרבה מעל הדרישות של עולם הפופ. ב-2001 החלה להופיע עם התזמורת הפילהרמונית בניצוחו של אשר פיש, במופע שנקרא "קונצ'רטו לריטה ולתזמורת". מאז ועד היום המופע ממשיך לרוץ במספר מצומצם של הופעות, בהן ריטה מבצעת אריות ושירים קלאסיים של גרשווין, ביזה ופוצ'יני, לצד עיבודים קלאסיים לשירים שלה.תיאטרון שני תפקידים ראשיים גדולים מילאה ריטה, ובהצלחה גדולה. הנוכחות הבימתית שלה עבדה נהדר גם כשלא שרה, וההשתתפות שלה בהצגות משכה קהלים גדולים לתיאטרון. ב"אילוף הסוררת" שעלתה בתיאטרון באר שבע ב-1987 היא גילמה את קטרינה, וב-1992 גילמה את מגי ב"חתולה על גג פח לוהט" של תיאטרון הבימה. הצגה זו, שנועדה בתחילה לעלות על הבמה הקטנה, זכתה להצלחה גדולה ועברה לבמה הגדולה.מחזות זמר עם שילוב כישרונות כשלה, הבחירה בריטה להוביל מחזות זמר היא כמעט מתבקשת מאליה. בפעם הראשונה היה זה המפיק משה יוסף, שזכר אותה מהצגה שראה ב"בית צבי" וליהק אותה לתפקיד אלייזה דוליטל במחזמר "גברתי הנאווה", שהציג בהיכל התרבות 2717 (!) פעמים. המיוזיקל השני היה הלהיט של ברודווי – "שיקגו". ציפי פינס, מנהלת תיאטרון בית ליסין פנתה לריטה כדי שתגלם את ולמה, אבל אחרי שנסעה ללונדון לצפות במחזמר, העדיפה לשחק דווקא את רוקסי הארט. דווקא כאן, למרות ההצלחה שלו מעבר לים, בישראל המחזמר הציג 40 פעמים בלבד וירד.ספר ילדים כשנשאלה ריטה למה בכלל לכתוב ספר, ענתה בפשטות "למה לא? אני נמצאת היום במקום שבו אין לי פחד ממה יגידו וזה פשוט כיף לי". את "הלב של שירז" היא כתבה על סמך זכרונות ילדות שלה מסיפור פרסי עממי שסופר לה. העיבוד שלה לסיפור וניסיונה הראשון כסופרת הביאו אותה למצעד רבי המכר. באירוע שנערך סביב השקת הספר, גילתה ריטה שהיא מנסה את כוחה גם בכתיבה ספרותית למבוגרים.דיבוב שלבו את קול הפעמונים של ריטה עם הפיכתה לאמא והנה עוד כיוון לקריירה – דיבוב סרטי ילדים. את השתתפותה בדיבוב העברי ללהיט של דיסני "פוקהונטס" היא הקדישה לבתה משי. אם במהלך הסרט לא קל לזהות שמדובר בריטה, ברגע שהיא מתחילה לשיר, כבר ברור לחלוטין שהיא זו שעומדת מאחורי הנסיכה האינדיאנית המצוירת. שני שירים מבצעת ריטה בסרט – "מעבר לנהר" ו"צבעי הרוח".ומה עוד? כל זה ולא דיברנו על אינסוף פרסים, על עשרות הופעות בעולם, על מופעי הענק שהרימה בגני התערוכה, על הקליפ היקר ביותר שצולם בישראל לשיר "ציפור זרה", על השתתפותה בפסטיבלי ילדים, על שיבוצה ברשימה ארוכה של טקסים רשמיים וממלכתיים, על מנהיגי העולם שנהנו משירתה, על שיתופי הפעולה עם מיטב המוזיקאים והיוצרים בישראל, על האלבום הנפלא בפרסית שמחזיר אותה לשורשים וגם - אף מילה על החיים האישיים. אתם בטח מבינים שזה באמת לא העיקר.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ