אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פורטיס ב"אלבומים": הסיכום הראוי ביותר לסדרה

"פלונטר" יצא לפני שאר האלבומים בסדרה, וגילם בתוכו סיפור שליווה את הרוק הישראלי מאז ומתמיד. סיפור של זרות, ניסיוניות וקושי, או כמו שניסח זאת פורטיס בעצמו: "אני חושב שזאת הייתה שערורייה בריאה לחלוטין"

תגובות

חובבי פורטיס זכו לקבל בעבר לא מעט הצצות אל תקופת היצירה של "פלונטר" ולסיפור שמאחורי האלבום. יואב קוטנר עצמו עסק בו לא מעט והיה מעורב באירועים שנקשרו בו. מהסיבות האלה, וגם מהיעדר כמויות חומר ארכיוני מספקות, נדמה היה שהפרק שיעסוק בפלונטר יתקשה לחדש או לעניין. כולנו כבר ראינו את הוידאו של הפנקיסטים עם סיכות הביטחון בלחיים באים לחגוג עצמאות עם פורטיס. כולנו שמענו את שולץ מכריז "פורטיס הוא פאקינג פאנקיסט!" בטון נחרץ. כולנו יודעים שהוא משוגע. אבל בעזרת טיפול רגיש ועבודת תחקיר מצוינת, הפרק על פלונטר הפך להיות המשמעותי ביותר בעונה כולה, אולי אפילו הסיכום הראוי ביותר לה.» האלבומים - כל הטוריםהשונות של בנאי הפרק הראשון דיבר על יצירה שבאה ממקום של רגש דרך אלבום הבכורה של אביתר בנאי. גם כאן יש רגש חזק שמניע את כל התהליך. זו לא אהבה נכזבת, אלא דחייה חברתית. פורטיס מספר על ילדות בעייתית שבה אחרים לא הצליחו להבין אותו נכון ועל חוויות של ניכור וזרות. הביטוי המושלם לתחושות האלה נמצא ב"אינקובטור", עליו מעיד פורטיס: "זה השיר הכי אמיתי שלי. לכדו אותי ברגע שאני לא יכול לשחזר יותר". למרות שגדל בבית עם טווח תרבותי עצום ("מורדי ועד פאריד אל-אטרש"), הוא לא מצא חיבור למה ששמע בבית. הקונוונציות המערביות והמזרחיות לא יכלו להכיל בתוכן את הדרך שלו להתבטא וליצור. הוא חיפש מסלול אחר ומצא אותו אצל אלכס הארווי, אותו הוא מגדיר כ"מישהו ששר תיאטרון". אם תאזינו להארווי, תבינו בדיוק מאיפה שאב פורטיס את מירב ההשראה לביטוי המוזיקלי שלו. » אביתר בנאי: הכאב שהפך לנחלת הכלללא התחבר למה שראה בביתו. רד מעל מסך הטלויזיה שלי:המסלול של איפה הילד הפרק השני עסק בדרך הארוכה שנדרשו איפה הילד לעבור כדי להגיע לחוזה אלבום בחברת תקליטים גדולה. כאן הדרך הזו ברורה ומכוונת קצת פחות, אבל מעניינת ומסקרנת יותר. ההקלטות נפרשו על פני שנתיים שבהן נאספו חומרים, הוחלפו נגנים ונערכו הופעות. סיפור המפגש עם סמי בירנבך הביא צורה שונה ורעננה של כתיבת שירים (והוביל בסופו של דבר גם להקמת מינימל קומפקט). בתקליטייה של בירנבך מצא פורטיס הרכבי פאנק אנגלים שביטאו בצורה נהדרת את תחושות הניכור שהכיר טוב כל כך. מתוך התעלמות גמורה ממצב השוק המקומי, פורטיס מתחיל לייצר חומרים שקורצים לאותן סצנות רחוקות. כשרפי מלול מחליט להפיק את האלבום, זה תופס את פורטיס בהפתעה. הוא בכלל לא חשב שזה יעבוד. בטח לא בחברה גדולה ומעונבת כמו CBS. הדרך שלו הייתה כל כך יוצאת דופן, בעיקר כי לא הוגדרה מטרה לפני שהוא התחיל ללכת בה.» איפה הילד: הצלחה שלא הגיעה בלילה אחדהחדשנות של סחרוף בפרק השלישי מופיע סיפור על חדשנות וניסיונות לייצר משהו שמעולם לא היה כאן. בקליקה של פורטיס דאז, זה היה שם המשחק. הם לא רצו לייצר עוד אלבום רוק ישראלי מלודי, הם הביאו לכאן את בשורת הפאנק. לא כאסתטיקה מוזיקלית, אלא כמהות. הם התחרעו על במות מכובדות, ניגנו לקהלים מופרעים שחירבו את האולמות ופורטיס עצמו הביא דמות זמר שלא היתה מוכרת עד אז - אקסטטי על גבול הנוירוטי, צעקני, לא לגמרי ברור, הזוי, מופרע נפשית ואניגמטי. הוא עצמו טוען שהרבה מזה נבע מהחוויות הפוסט טראומטיות שלו כחייל נ"מ בסיני במהלך מלחמת יום כיפור. שם נזרעו בו זרעי טירוף קל, שמצאו עם השנים ביטוי וריפוי דרך המוזיקה. עד אותו הזמן, מעטים העזו בכלל להביא אמירה כזו אל הבמות, ההתפקחות הזו, וההבנה שהיא מובילה אליה, מלוות עד היום את מרכזו של השיח הישראלי.» ברי סחרוף: יצירה מושלמת של חוסר ביטחוןהביא איתו את מהות הפאנק. המוות אינו מחוסר עבודה:הניסיוניות של זקני צפת הפרק הרביעי הוא על טעות מבורכת שהפכה בדרך לא דרך לאלבום. אצל פורטיס התהליך היה ארוך יותר ואולי אפילו מוזר יותר. ההקלטות נמתחו על פני שנתיים שבהן פורטיס ניסה לגבש את הפרסונה המוזיקלית שלו. הוא נגע קצת ברגאיי, התנסה ברוק, שיחק עם פאנק וניסה להבין בעצמו איפה הוא מרגיש הכי נוח. התוצאה היא אלבום שנע על הסקאלה שבין "שמש לך מצפים" ו"למדי אותי הלילה" לבין "המוות אינו מחוסר עבודה" ו"רד מעל מסך הטלוויזיה שלי". הסיפור על תהליך העבודה היצירתי הוא הקסם האמיתי של הפרק כולו. מתברר שפורטיס עצמו לא ממש ידע מוזיקה. הוא אפילו לא ידע לספור ולהיכנס לשיר בזמן. הוא תפקד יותר על תקן רעיונאי שמשרטט קווים לדמותה של היצירה. חיים רומנו היה זה שהפך את הכל לשירים של ממש בעזרתם של בוזין, גרייבס ווייסמן. רומנו טוען שרק במהלך ההקלטות התברר לו שלפורטיס אין בכלל חוש קצב. יכול להיות שבגלל זה הוא לא הצליח לבצע קאברים ו"נאלץ" לכתוב שירים משל עצמו. יכול להיות שבלי תמרורים כמו שאול גרוסברג, אריאל זילבר, חיים רומנו, שולץ ורפי מלול, פורטיס היה נשאר עד היום בחור שנשרט במלחמה ולא מצא דרך לבטא את זה.» זקני צפת: טעות היסטורית מפוארתהייחודיות של פורטיס קשה להגיד שפלונטר שינה עם יציאתו את פני הדברים ברוק הישראלי. הוא מכר מעט מאד ולא הצליח לבסס סצנה של רוק ישראלי אחר. הוא תפקד יותר כמצע רעיוני שאחר כך יגדלו בו שמות כמו מינימל קומפקט, ברי סחרוף, הקליק, ז'אן קונפליקט ואחרים. כמו חלוצים רבים, גם את פורטיס ייקח קצת זמן להבין, אבל כשזה יקרה דברים כבר ייראו אחרת. פלונטר אולי נפל על הקהל כמו כאפה מצלצלת ובלתי צפויה, אבל כשהם התעוררו מההלם חלחלה ההבנה. פלונטר הוא, יותר מכל שאר האלבומים שבסדרה, אבן דרך משמעותית לכל מי שבחר לנגן בארץ על גיטרה ופדל דיסטורשן. או במילים של פורטיס עצמו – "אני חושב שזאת הייתה שערורייה בריאה לחלוטין בשביל עולם המוזיקה הישראלי, שאף פעם לא ידע שערוריות קודם, ונראה לי שגם לא ידע שערוריות אחר כך".

כתבות שאולי פספסתם

*#