אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

זקני צפת ב"אלבומים": טעות היסטורית מפוארת

צירוף נסיבות חד פעמי הביא את NMC להקליט אלבום לזקני צפת, חבורה של נערים פרועים שלא נשמעו כמו שום דבר שהוקלט בארץ לפני כן. איך קרה שהאלבום הזה קיבל גב מסחרי ולמה זה כמעט ולא קרה מאז?

תגובות

את הביקורת שכתב יואב קוטנר על אחד מהאלבומים המאוחרים של זקני צפת הוא חתם במשפט, "אבל אני אהבתי את זקני צפת עוד כשהם היו חרא של להקה". הוא התכוון לימים של האלבום הראשון, האלבום שלא הנפיק אף להיט בקנה מידה ארצי. האלבום שעד היום יישמע קיצוני וגולמי מדי עבור רוב המאזינים, האלבום עם הקונדום. האלבום שאין לו אח ורע בתרבות הישראלית, ואין כמעט צירוף נסיבות הגיוני שיוביל להקלטת אלבום דומה. אלבום שהוא בסופו של דבר טעות. הפרק הרביעי של האלבומים מספר על הפריצה של זקני צפת, ולצידה מתאר את אחת התקופות המעניינות ביותר שהיו בשוק המוזיקה המסחרית בישראל.קו מוזיקלי דפוק הסיפור מתחיל בתל אביב של 1991. בבי"ס עירוני א' מתחילה חברות בין מאור כהן ויוני בן טובים. הם לא באותו הגיל, אבל האמהות שלהם חברות טובות, ויש להם תחום עניין משותף בולט במיוחד – קולנוע. בן טובים, שהחזיק בתקליטיה רחבה ומעודכנת מחו"ל, התפוצץ על התודעה המוזיקלית של כהן עם שמות כמו דד קנדיז, מאדהאני ובאטהול סרפרס, ועורר אצלו יצר לנטוש את לימודי הקולנוע ולעבור ליצור מוזיקה. בן טובים ידע לנגן, אבל לכהן אין שום השכלה מוזיקלית. הוא רק רצה לצרוח החוצה את הטירוף ההורמונאלי שטחן לו בראש. מבחינתו, המוזיקה היא דרך נכונה לקבל תשומת לב מהסביבה, לגרום להם להקשיב לו. אחרי חיזורים בבית הספר, גם אורן לוטנברג מצטרף ללהקה. הם מג'מג'מים יחד ומשתעשעים עם קאברים. חולמים על הופעה ברוקסן, המכה של הרוק הישראלי דאז. הצלע האחרונה הושלמה על ידי עדיאל פורטוגלי, שהתיישב מאחורי התופים. רגע לפני הפריצה הוא יוחלף על ידי רע מוכיח.טירוף הורמונלי. בהופעה ברוקסן:במהלך כל העבודה בן טובים התעקש לשמור על הקו המוזיקלי. לואו-פיי עמוס בדיסטורשן, לא נקי, לא עגול, לא קל לעיכול, "דפוק". במציאות המוזיקלית של ישראל באותו הזמן, אין דברים כאלה, ואם יש הם בטח לא הולכים לכיוון אלבום בחברת תקליטים גדולה. הקהל הישראלי ראה באיפה הילד להקה אלטרנטיבית, כך שאין צורך להסביר עד כמה חריג וקיצוני החומר של זקני צפת נשמע להם. אבל ללהקה זה לא ממש מפריע, הם בכלל לא חשבו על חוזה גדול, הם פשוט רצו לצעוק הכל החוצה. בניגוד לסצנה האמריקאית או אחותה האירופית, בישראל לא הייתה שום מסורת של פאנק. בזמן שהעולם גדל על שמות כמו הסטוג'ס והראמונס, ישראל חובבת הקונצנזוס שמרה אמונים לגיבורים הישנים והמלודיים שלה. בהיעדר רקע תרבותי מקומי, זקני צפת נשמעו תלושים אפילו יותר. לא במקרה מציין כהן דווקא את דודו גבע, צייר קומיקס, כהשראה שלו. באיזה מוזיקאי מקומי הוא יכול היה להיתלות?המירוץ אחר הדיסטורשן בתחילת שנות ה-90 חברות התקליטים בארץ עמדו במצב מעט בעייתי. חברות מעבר לים החלו להחתים להקות רוק וגראנג' בקצב היסטרי והכניסו את השוק לסחרור. את הסחרור הזה ניצל איצ (איציק ליכטנפלד, מנהל הלהקה) בצורה מדהימה. הוא זיהה את הצורך הזה ב"רעש" אצל NMC, והצליח לחתום איתם על חוזה שבו הם מקבלים את האלבום המוגמר, בלי אפשרות להתערב אמנותית בתכנים. בתוך שוק תחרותי ומסחרי, ההחלטה הזו של NMC היא כמעט בלתי מתקבלת על הדעת. המניע העיקרי היה לא לפגר אחרי החברות האחרות במרוץ, אבל הסיכוי של האלבום למכור היה אפסי ונדמה שכולם ידעו את זה. ההיסטוריה תדע לספר על ההחלטה הזו כאחת הטעויות המבורכות שהיו במוזיקה הישראלית. אפשר היה לדבר על אמונה בדור הבא, לקיחת סיכונים והימור בריא, אבל לצערנו זה לא היה סימן לשינוי מגמה או לאג'נדה חדשה. חברות התקליטים לא חזרו על ה"טעות" הזו. היא התרחשה בתוך חלון זמנים קטנטן שלא חזר מאז.ללא התערבות אמנותית של אנשי מקצוע. חזיר היבלות:העבודה על האלבום החלה, אבל כבר בשלב הזה החלו להופיע הסממנים הראשונים של התפרקות הלהקה. בן טובים, הרוח החיה מאחורי הלהקה, היה מאוכזב מההקלטות והתגעגע לגולמיות והטריות המתפרצת שהיו בהקלטות המוקדמות שלהם על טייפ ארבעה ערוצים מצ'וקמק. התוצאה הסופית הייתה לדעתו חסרת דמיון. כאילו עצם זה שהשירים שלו הוקלטו כאלבום בחברת תקליטים גדולה, סירס את המהות האמיתית של הלהקה ואת תפיסת הסאונד הקיצונית שלה. בדיעבד, אפשר לראות שהמצב הזה היה כמעט בלתי נמנע. שרשרת צירופי המקרים האלה הובילה את הלהקה למסלול התרסקות ידוע מראש. לא היה להם רקע מקומי להישען עליו. בזמן שבחו"ל להקות היו עסוקות בלדחוף אט אט את הרף רחוק יותר, בישראל לא הייתה סצנת גאראג'/פאנק אמיתית. למוזיקה של זקני צפת לא היה הרבה קהל מחוץ לרוקסן. וברדיו הקפיצה מהרוק של פוליקר ומשינה אל הגאראג' של זקני צפת נראתה קיצונית מכדי לקרות באמת.רווח רק בדיעבד  הניסיון להושיב אותם יחד עם הרכבי הרוק הצעירים של אז היה אילוץ מגוחך. דרך הסדרה אפשר להבין שהם לא היו מוכנים להתנחמד לטובת הקהל, והקהל לא היה מוכן למוזיקה מהסוג שהביאו זקני צפת. מבחינת הלהקה היו שתי ברירות – ליישר קו עם התעשייה ולעטוף את המוזיקה שלהם באריזה נוחה לעיכול, או להתפרק. כהן הלך בדרך הראשונה ("לא תבואי שישי שבת") השאר בחרו לעזוב. מאז ועד היום לא שוחזרה "טעות" כזו. חברות התקליטים מעדיפות ללכת על בטוח ולצעוד בזרם המרכזי, הן מסרבות לסכן השקעה כספית על הרכב שימכור 2000 עותקים בלבד. אם תוסיפו לזה קהל שמרני ומוזיקאים שמעדיפים כוכבות על פני אמת אמנותית, תבינו למה לא ראינו אלבום דומה בחברה גדולה מאז. הלהקה התפרקה, חברת התקליטים הפסידה, אמנים אחרים לא גורו לאתגר את הקונספציה השלטת ונדמה שרק בדיעבד הקהל יצא נשכר.בן טובים לא היה מבסוט מההפקה. דוחף באלנבי:הסיפור של אלבום הבכורה של זקני צפת נמצא לא רק בהצגת האסתטיקה המוזיקלית הזו לשוק הישראלי והמתיחה האדירה שהביאו לקווים האדומים. הוא גם לא מתמצה בביטוי של רוח נעורים או מרד הצעירים. הסיפור הוא על אנומליה רגעית שהולידה טעות מבורכת. טעות שהביאה לתרבות הישראלית את אחד האלבומים החשובים והחדשניים שידעה אי פעם.

כתבות שאולי פספסתם

*#