אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

צביקה פיק: "אני בנאדם הרבה יותר רציני ממה שאנשים חושבים"

מונוגמי, עובד על אלבום חדש ולא משתתף בשום ריאליטי מוזיקה: יכול להיות שצביקה פיק נהיה בן אדם רציני?

תגובות

עם גמר בית הספר למוזיקה, עליית The Voice ועונת העשור של כוכב נולד שבדרך, קצת מפתיע שצביקה פיק בונה דווקא על אלבום חדש שיחזיר אותו, שוב, לפרונט. לא נזכיר את המילה המפורשת (היא מתחרזת עם פלאשבק), אבל פיק הוא עדות לכך שיש צורות חיים שנועדו לשרוד, בין אם אנחנו אוהבים אותן ובין אם אנחנו לא מצליחים - בגלל ענן הנצנצים - להעריך את הכשרון האדיר שלהן, שחורג בהרבה מהיכולת לשימור עצמי.» צביקה פיק בהופעה - כל הפרטיםגם עכשיו, כשאייל גולן גונב לו את הטייפ־קאסט בערוץ 24 (בחורות, מוזיקה, ריאליטי – היש צביקה פיק מזה?), פיק מתעקש שהוא לא הוריד הילוך. “אני לא רוצה להיות שופט, אני לא רוצה להיות מלחין. אני רוצה לשיר, להתעסק בעצמי”, הוא אומר. “הציעו לי להיות ב’הישרדות’, רמזו לי על ‘האח הגדול’, אבל אני בקטע אחר עכשיו. אחרי ‘כוכב נולד’ כבר לא בא לי לעשות דברים כאלו, אבל מי יודע, בהמשך יכול להיות שאעשה. עכשיו אני רוצה להקדיש את הזמן לעניינים שלי. לא תמיד בא לך לשפוט אחרים ולראות אחרים ולכתוב לאחרים וכל מה שהתעסקתי בו בעשור האחרון”.בזמנו נשמעת הרבה פחות מפויס ביחס לפרידה מ”כוכב נולד”. סלחת או שמסוכן לריב עם קשת?“אני לא יודע מאיפה כל הרכילויות האלו. כל הזמן ריכלו שאני לא מרוצה, כן מרוצה, שהם מרוצים או לא מרוצים. אם לא הייתי מרוצה לא הייתי נשאר שם חמש שנים, והם לא היו משאירים אותי חמש שנים. אף אחד לא מכריח אף אחד. זה כמו נישואין. לכן אני לא מבין מאיפה זה מגיע".שומע ליידי גאגא. רוני שלי:

החברים אכזבו אחרי שכבש את הפיק של הפיק, המוכר גם בשם פריים טיים, נדמה שצביקה פיק, אליל הפופ הכי גדול שצמח כאן, הצליח להגיע למצב שבו הוא שוב צריך לעשות משהו כדי לחזור למרכז הבמה. אם הסינגל החדש והלהיטי “רוני שלי” לא יעשה את העבודה, הוא עוד עלול לחזור, יחסית לעצמו, לצד האפל של הזרקורים. כתרופת נגד, הוא יוצא לסיבוב הופעות עמוס (בשישי, 20.1, יופיע בזאפה).שלמה ארצי, נניח, נחשב כבר עשורים לזמר מוביל. למה אתה תמיד מתקיים על ציר הקאמבק?“זה לא נכון. בשנים האחרונות זה התהפך לחלוטין. אני מאוד מעריך אותו, אבל אם תסתכלי, למשל, על כמה אנשים באו למחזמר שלי וכמה למחזמר שלו, זה כבר לא נכון. אחרי ‘דיווה’ ו’כוכב נולד’ ו’מרי לו’ וסדרות וזה, כאילו, מה יותר? בכל פעם שאני מוציא משהו חדש, אומרים ‘הוא עושה קאמבק’. זה לא נכון. מה זה קאמבק? קאמבק זה אם נניח קהל שאהב אותך פתאום בא עוד פעם. אבל הקהל שבא היום זה בעיקר אנשים צעירים מאוד, שלא מכירים את העבר שלי”. פיק עושה הכל כדי להישמע נינוח ומפויס. רוב הזמן זה משכנע: שנים ארוכות של שבחים, חבטות, פרסים, חיקויים וראיונות קנטרניים עשו אותו משופשף ורגוע. אבל מדי פעם, העלבונות הישנים צפים. “היה לי רומן עם הקהל גם בתקופות הכי גרועות, כשהתקשורת לא אהבה אותי”, הוא אומר.אתה מבין למה התקשורת לא היתה לצדך?“כן. אנחנו מדינה נורא קטנה, וזה בלתי אפשרי למצוא חן כל הזמן בעיני אותם אנשים. אני חי את זה, את ההישרדות בעולם הבידור הישראלי. מי שלא חי את זה לא יכול לדמיין לעצמו. משעמם להם. זה כמו זוגיות ארוכה. הכימיה מפסיקה לעבוד. כמה פעמים אתה יכול להצטלם ויגידו לך שאתה נראה טוב? אני אומר תודה לאלוהים. קורה לי משהו שאף פעם לא חשבתי שיקרה. בתקופה הלא טובה, לפני 13-12 שנה, לא ידעתי אם זה יחזור. זה היה יכול גם לא לחזור ולהמשיך לנצח עם הופעה אחת פה, הופעה אחת שם. אני יכול לקחת קרדיט על זה שאני חרוץ, אני אוהב את המקצוע שלי, משתף פעולה, לא משחק משחקים. אני מתראיין, לא מרים את האף, משחק כדורגל עם חברים מלפני 20 שנה. יכול להיות שהדברים האלה עוזרים, אבל בסך הכל, זה לא תלוי בך. אני לא יודע אם זה קארמה או הברכה של הרבי מליובאוויטש, שהספקתי לפגוש, או אם זה באמת, כמו שאנשים אומרים, המוזיקה”.אתה נוטר למי שלא פירגן לך אז?“תמיד חשבתי שאני נורא אכעס על האנשים האלה. יש לך חבר, מישהו שאתה עובד איתו, ופתאום הוא לא חוזר אליך. בסדר, אז אתה לא זמר השנה. בארץ התקשורת נורא עושה בלגן. בכל שנה לוקחים מישהו ושמים אותו מעל כולם, ובכל פעם שמישהו צץ, מתקשרים אלי ושואלים ‘מה אתה אומר?’, כאילו זה על חשבוני. אבל מה זה קשור אלי בכלל? בכל שנה צץ מישהו או משהו, כמו הזֶמר המזרחי. בסדר, על הכיפאק, אז מה? מה זה קשור? אבל אני לא נוטר טינה. אני משתף פעולה היום עם אנשים שלפני עשר שנים הפנו לי את הגב, ואין לי בעיה עם זה”.

"לא הייתי מרוצה לא הייתי נשאר שם חמש שנים". כוכב נולד 2008 (צילום: דודו בכר)התדמית משקרת גם אחרי שנים של צריבה עמוקה בגנום המקומי וגם בעקבות שיחה של אחד על אחת, קשה להחליט אם הגיוני יותר לצחוק עם צביקה פיק או עליו. למרות שהברנז’ה מעולם לא פירגנה לו כמו שמגיע לו, קשה לזלזל בהיסטוריה המוזיקלית המרהיבה, שכוללת הישגים שלא היו מביישים גם את שלמה ארצי, לצורך העניין. מה, הוא עושה דווקא? רעמת השיער הסוררת היא רק משל: הרי לא ייתכן שהוא לא שמע את הבדיחות הקבועות על חשבונה, וסביר שיש לו בבית מראות. למה הוא עושה את זה?לא מפריע לך שצוחקים עליך?“כל מה שעשיתי עם צביקה הדר ב’כוכב נולד’ זה בשיתוף פעולה מלא. הוא לא עשה שום דבר בלי שהסכמתי. אני חושב שזה בסדר גמור. אפשר להעלות חיוך. אם אתה בא עם חולצה מבריקה עם 5,000 פייטים, והוא רוצה להגיד על זה משהו מצחיק, אז סבבה. אני לובש את זה בשביל שיגיבו. אני לא מיתמם. כל זמן שמעריכים את המוזיקה שלי, כל השאר ממש לא חשוב. אבל צריכה להיות פרופורציה. לפני 20-15 שנה היו כותבים ביקורות על הופעות שלי, ובמקום לכתוב על השירה ועל הנגנים המצוינים, היו כותבים על המכנסיים שלי. בנאדם שר 30 שירים שהוא ישב וכתב, עושה חזרות, עיבודים, ממציא סינתיסייזרים, ובסוף מתעניינים בשטויות האלו. לקח הרבה זמן עד שאמרו רגע, יש כאן מוזיקאי רציני. אף פעם לא כתבו על זה שיהורם גאון וחוה אלברשטיין ושלמה ארצי והגששים שרים שירים שאני כתבתי. יותר מעניין שהיתה לי חולצה עם איזה פס. קחי את כל האמנים הכי טובים במדינת ישראל - מהוותיקים ועד הצעירים - כל אחד, באיזשהו שלב, הקליט, שר והופיע עם שירים שלי, ואף אחד לא ציין את זה בשום כתבה. ויום אחד, לפני כמה שנים, אמרו רגע, לא שמנו לב - הוא כתב את כל זה. ואז חל המהפך. עכשיו אני קוצר את מה שזרעתי כל החיים. ההכרה והקונצנזוס הגיעו, ואין יותר ויכוח אם מה שאתה כותב זה טוב או לא טוב. כבר כולם אומרים שזה טוב”.היום כולם מפרגנים. נאסף תשרי:אולי מהמקום הרגוע הזה, צביקה פיק מודל 2012 הוא ג’נטלמן מאופק, אדיב ועדין (המתנשא עדיין לגובה של תמרור). חולצתו השחורה מסנוורת אותי קלות בכל פעם שהוא משנה תנוחה. הוא משדר מקצועיות ושולט היטב באמנות האינטימיות־אינסטנט; משדר, בסך הכל ובאופן בלתי צפוי, נורמליות. “אם תבואי אלי הביתה, תראי שאני חי חיים כמה שיותר רגילים”, הוא מעיד, “אמנים מהשורה הראשונה בארץ, ואני מכיר את כולם באופן אישי, חיים חיים שקולים ויציבים ולא נופלים בפח של לקנות כל מה שאתה רוצה. אין עניין כזה. לא פוליקר ולא ריטה ולא ארצי; אף אחד לא מתנהג ככה. אני מאמין שלא צריך להשתגע ולצאת מגדרך בגלל שאתה מרוויח יפה או בגלל שיש לך או כי התמזל מזלך. מצד שני, גם לא צריך להפגין צניעות יתר. יש שביל אמצע, וכל אחד בוחר לו איך בא לו לחיות. אבל לא תמצאי אותי נכנס לחנויות מותגים. אני בכלל לא בעניין הזה”.אז מה פשר הסגנון הגנדרני שלך?“זה לא גנדרני בכלל”.מנצנץ.“לולה, תפסיקי. עכשיו משהו בי גנדרני?”.כן. החולצה שלך מנצנצת.“די, תפסיקי, זה הכי רגיל שיש”.אצלך.“זה לא סגנון גנדרני. זו לא גנדרנות לשמה וזה לא רק עניין של גלאם או של להיראות טוב. זו ראיה מסוימת של המקצוע שלי. זה איך שאני חושב שצריך להיראות על הבמה – בגלל הקהל, בשביל הקהל. לא מדבר אלי סגנון הלבוש הזה שיוצר את הרושם כאילו אתה בא מהבית עם אותם הבגדים. תראי מה עושים בחו”ל. תראי איך מתלבש הסולן של אירוסמית”.השיער זה חלק מההופעה מבחינתך?“לא, זה ככה גדל מגיל צעיר. אפילו בתמונות מבית ספר יסודי השיער תמיד היה ארוך”.וחברה בלונדינית צעירה זה אקססורי של רוקנרול, או שרצה הגורל וכך זה יצא?“להציג אותה ככה זה עוול. איזה מן דבר זה להגיד על בנאדם שיש לו עולם שלם משלו של כישרונות? היא מעצבת בגדים, היא בנאדם מקסים, בנאדם בלתי נגמר בכישרונות, ולהגיד בלונדינית צעירה זה לא פייר. זו היתה פגישה מקרית שהובילה לאהבה גדולה, שנמשכת כבר שבע וחצי שנים. הכרתי אותה במסיבה. במקרה הושיבו אותי איתה, וזה היסטוריה כבר”.היית פלייבוי לא קטן. איך אתה עם מונוגמיה?“אף פעם לא הייתי שום דבר. זה עניין של תדמית".נשים היו משתגעות.“הן משתגעות גם היום, וזה לא אומר שאתה צריך להחליף בחורות. אתה צריך להיות בנאדם רציני. אני יכול להגיד את זה מהצד, אפילו שאני מדבר על עצמי, שהיתה לי הצלחה חסרת תקדים, גם אצל נשים. אני אפילו לא יודע למה, כי כשאני מסתכל בראי, אני לא רואה משהו מיוחד. אני חושב שאני בסדר, סביר, אבל כנראה יש משהו, אם זה עושה משהו כל כך הרבה שנים לכל כך הרבה אנשים. אני רואה שזה מעבר לנורמלי. אני מקווה שכל זה קורה בגלל המוזיקה שכתבתי, ואולי יש משהו מעבר. אם כותבים על זה כל כך הרבה, עשרות שנים, אז כנראה יש. היות שאני בנאדם הרבה יותר רציני ממה שמישהו אי פעם חשב, אני מסתכל על זה בצורה מקצועית. אני לא מהאמנים שמתפרסמים ומאמינים בתדמית שנוצרה להם ופתאום מתנהגים בהתאם, ואתה עושה להם ‘הי’, והם עושים לך ‘הי’ מרחוק וחיים באיזה סרט”.

"אני אוהב את המקצוע שלי". צביקה פיק וחברה על הבמה (צילום: מוטי קמחי)התקשורת מבאסת הרבה לפני שהפך למיינסטרים, צביקה פיק היה הנטע הכי זר שיש, מבחינה מוזיקלית וסטייליסטית כאחד. הוא היה הכי גלאם, הכי גדול והכי מבריק בלבנט. אם הוא היה חושב על זה קודם, ודאי היה יוצא מתוך קונסטרוקציה של ביצה וקורא לעצמו ליידי צביקה. נשמע מהסינגל החדש שאתה שומע ליידי גאגא.“זה לא מכוון, אבל ליידי גאגא באמת נורא מדברת אלי. זה מה שאני שומע”.היית לובש חליפה מבשר?“כל מה שליידי גאגא עושה, הייתי שם את ידי עליו ללא היסוס, ולא רק היא – גם ביונסה ובריטני וכריסטינה. כשאני מופיע, אני עולה לקומה של התלבושות ובוחר לי את הדבר הכי מטורף שהכי מצחיק אותי באותו רגע והכי עושה לי כיף לצאת מהבית. את יושבת בבית סתם עם כפכפים וטרנינג, רואה טלוויזיה כמו בן אדם רגיל, ועוד מעט את צריכה לצאת מהבית, ומחכים לך מאות או אלפי אנשים. צריך לעשות סוויץ' ולתת את השואו של החיים שלך”.אתה חושב שהיית יכול להצליח ככה בחו”ל?“היו לי הצעות מאוד רציניות בתחילת שנות ה־20 שלי, כשגרתי בניו יורק והיו לי הסכמים חתומים עם האנשים הכי גדולים בעולם. כל הזמן היה איזה געגוע לא מובן להיות פה בארץ. יותר עניין אותי מה קורה פה, ועשיתי טעות. ויתרתי על הצעות שלא מקבלים, עזבתי הכל וחזרתי. העדפתי להיות פה. התחתנתי, עשיתי שלושה ילדים”.איך אתה מרגיש כשאתה נתקל ברכילות על דניאלה ושרונה, המפורסמות בין הילדים שלך? זה מטריד אותך, או שזה נראה לך טבעי למעמד?“זה לא נראה לי טבעי. אין להן את החוזק שיש לי, את החוסן הנפשי. כשכותבים משהו נכון, אין לי בעיה עם זה. זה בסדר. אבל כשממציאים דברים - ואני הרי יודע מתי ממציאים דברים - זה חסר הסבר. אולי באמת צריך לפעול בצורה יותר רצינית עם עורכי דין נגד הדבר הזה. אתה קם בבוקר וקורא בעיתון משהו שלא היה ולא נברא ואתה לא תובע כי אין לך חשק להתרוצץ בבתי משפט. לפני חודשיים כתבו באיזה אתר כתבה מדהימה ביופייה על איזה פרויקט שעשיתי. כתבה מצוינת. הבת שלי אמרה ‘אבא, אם היית כותב על עצמך זה לא היה יוצא כל כך יפה’. אבל מה, זה לא היה ולא נברא, הפרויקט הזה. צילצלתי לעורך ואמרתי לו תודה רבה, אבל לא עשיתי כזה פרויקט ואני לא חושב לעשות כזה פרויקט. הדברים האלה קורים כל יום עשר פעמים. לפני שלוש שנים התקשרו לדניאלה בחמש בבוקר מאתר אינטרנט גדול ושאלו אותה אם היא יודעת שאבא שלה נהרג בתאונת דרכים. כשאני קורא דברים שממציאים זה מאוד מבאס אותי. כשכותבים על דניאלה, זה לא נעים. היא לוקחת את זה יותר קשה”.לפחות במחזמר הוא יותר מצליח משלמה ארצי. מרי לו:יכול להיות שכדי לשרוד פה, צריך להיות שלמה ארצי או צביקה פיק. מצד אחד, שלמה ארצי – יציב, חייל, ממש ממש בסדר, אלבום קצת יותר טוב או קצת פחות טוב, ג’ינס וטי־שירט. בקטגוריית האקססורי הקיצוני: מגבת. מצד שני, צביקה פיק – מגוחך, קיצוני, נוצץ, פופי, נוסק לשיאים שלא נראו ומתרסק למצולות שלא ייאמנו. הוא חומר להערצה ולבדיחות כבר עשורים באופן שמזכיר בעיקר את שמעון פרס, ונדמה שכמותו, הוא יישאר כאן הרבה אחרינו (וכן, גם השיער שלו).

כתבות שאולי פספסתם

*#