אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מפול מקרטני עד רד הוט צ'ילי פפרס: מה יהיו ההייפים של 2012?

כשאינטרפול היו פה כולם נזכרו שהם חולים עליהם וכשהסרט על ג’ורג’ הריסון יצא התברר שהוא הביטל האהוב בכל הזמנים. אל תתנו להייפ הבא לתפוס אתכם לא מוכנים: כל המוזיקאים שתטענו שאתם נורא אוהבים ב־2012

תגובות

פול מקרטני ובריאן ווילסון חוגגים 70; אוף מונטריאול, קאט פאוור, באד פלוס והצ'ילי פפרס מגיעים לישראל; דיוויד בואי וגיל סקוט הרון עולים על הכתב; ה-Hair Metal זוכה לסרט הוליוודי, ויש דיבור שהמכשפות יתאחדו. השמות שכדאי לשנן בשנה הקרובה:רד הוט צ’ילי פפרס (כנראה) מקיימים אז אתם מאוכזבים אבל לא ממש כועסים על הביטול הקודם. וברור שקניתם כרטיס בזמנו והלכתם לקבל את הכסף חזרה בלב שבור. אבל אתם מבינים אותם. באמת היה פה חרא ב־2001. אתם גם ממש לא מתרגשים מפרישתו של הגיטריסט ג’ון פרושיאנטה. גם מפני שהבחור החדש, ג’וש קלינגהופר, ממש מעולה, וגם כי כל אוהד אמיתי יודע שאמני גיטרה ותופים התחלפו לא מעט, אבל קידיס ופלי הם הליבה האמיתית של הלהקה. בכלל, אתם מרגישים קרובים מדי בשביל לקרוא לבסיסט הכי טוב שמנגן היום בכינוי שדבק בו. שלבו בשיחה משפטים כמו “מייקל נתן בראש בשיר הקודם”. כשישאלו אתכם מי זה מייקל, ענו בזחיחות: “מייקל בלזרי, השם האמיתי של פלי”. לגבי הצלע השנייה – המקטרגים תמיד יורדים על כישורי השירה של קידיס, אומרים שהוא נשמע טוב רק באולפן ואיום בהופעות. אבל אתם יודעים שלאנרגיה שלו אין תחליף, שלשורות הסתומות שהוא כותב יש קסם קצבי ושאם מישהו עשה את דמי מור והיידי קלום – חייבים לכבד אותו על כך.חמישה דברים שאתם חייבים לשמוע: "Behind the Sun" מתוך "The Uplift Mofo Party Plan", "Knock me Down" מתוך "Mother’s Milk", "Give it Away" מתוך "Blood Sugar Sex Magic", "Did I Let You Know" מתוך "I’m With You", ו"Soul to Squeeze", שלא שייך לשום אלבום, הוקלט כשלא היה להם גיטריסט ומוסכם על ידי המעריצים כפסגת הפסגות של רד הוט.טיפ למתקדמים: מאוד באופנה לשנוא את האלבום הכי שנוי במחלוקת של הלהקה, ”One Hot Minute”, שהוקלט עם הגיטריסט של ג’יינז אדיקשן, דייב נבארו. המגניבים בינינו דווקא “חושבים שיש בו כמה שירים מעולים”, כמו ”My Friends”, וגם שהוא “שלב אקספרימנטלי חשוב", שבלעדיו לא היה את “Californication”.ועוד משהו: כדי להיכנס לגרוב, האמיצים מוזמנים להתארגן על התלבושת המסורתית של רד הוט הצעירים – גרב אחת, במיקום אסטרטגי. השאר יאמצו שפם קידיס או יפתחו קראש על הלוס אנג’לס לייקרס – הקבוצה החביבה על כל חברי הלהקה מיום היווסדה.(אורון שמיר)» רד הוט צ'ילי פפרס בישראל - כל הפרטיםפסגת היצירה של הפפרס. Soul To Squeeze:פול מקרטני חוגג סר פול בן 70. האיש שמזוהה יותר מכל עם חרדת גיל 64 עקף את גיבור שירו בסיבוב, והעביר את השנים שחלפו מאז בקאמבק די מפואר, עם רצף של אלבומים בלתי מביישים, הופעות אנרגטיות ברחבי העולם ונישואים שלישיים שנראים מבטיחים יותר מהפיאסקו של פרק ב’. אחרי ש־2011 היתה שנת ג’ורג’, לא חסרות סיבות לציין את הביטל הכי חשוב שמסתובב בינינו, ואולי הכי חשוב בכלל. אם זה לא מספיק, בפברואר הוא ישחרר אלבום חדש, תחת הכותרת החצופה “נשיקות על הישבן”.חמישה דברים שאתם חייבים לשמוע: “Live and Let Die”, "Band on the Run”, “Here Today”, “Friends To Go” ובערך כל הדיסקוגרפיה של הביטלס. טיפ למתקדמים: מכל האלבומים המוצלחים שלו בשני העשורים האחרונים – וכן, היו כמה כאלה – הקסום ביותר הוא כנראה “Chaos and Creation in the Back Yard”, שהפיק נייג’ל גודריץ’. שווה לאללה.ועוד משהו: אמרו: "אם בתי מטבחיים היו שקופים, להרבה יותר נפחי זכוכית היתה עבודה". או משהו צמחוני אחר.(עפר סקר)יהיה גם אלבום חדש בקרוב. My Valentine:הוליווד על בריאן וילסון גם וילסון, כמו ידידו־יריבו מקרטני, יסגור השנה עשור שביעי. בניגוד למקרטני, וילסון לא צועד לעבר גיל הזהב כדמות שכל בן שש יודע לזהות. ובכל זאת, אחרי שנים רבות של טירוף ודעיכה, לאחרונה העולם מחייך אליו: מאז ההקלטה המאוחרת של האלבום הנפלא “סמייל” ב־2005 וילסון זוכה לעדנה מחודשת, שתגיע השנה לשיאה עם הפקתו של סרט הוליוודי על חייו, וכמובן האיחוד המיוחל עם חבריו לביץ’ בויז.חמישה דברים שאתם חייבים לשמוע: "Surfin’ USA", “California Girls”, “God Only Knows", “Good Vibrations”, “Heroes and Villains”.טיפ למתקדמים: ידעתם ש”פט סאונדס”, אלבום המופת של הביץ’ בויז, הוקלט במטרה מוצהרת להתעלות על “ראבר סול” של הביטלס? ידעתם שכשווילסון שמע את “סרג’נט פפר” הוא עבר התמוטטות עצבים? אה, ידעתם? יופי, אתם כבר מוכנים.ועוד משהו: להקליט פסנתר בארגז חול. נשמע כמו רעיון טוב? יופי, אתם מוכנים.(עפר סקר)יום הולדת שמח. בריאן ווילסון:טום קרוז עושה גלאם מטאל בקיץ הקרוב יגיע גם אלינו המחזמר הקולנועי “Rock of Ages”, עם טום קרוז בתפקיד רוקסטאר מטורף. הבמאי הוא אדם שנקמן, כוריאוגרף לשעבר, והמוזיקה תהיה על טהרת האייטיז בכלל והגלאם מטאל בפרט. העלילה עוסקת בשני צעירים שמתאהבים ומנסים להצליח בעיר הגדולה, שחיה רוקנרול. חמישה דברים שאתם חייבים לשמוע: "We Built This City" של Starship; "Sister Christian" של Night Ranger; "The Final Countdown" של Europe; "Can't Fight This Feeling" של REO Speedwagon; "Sister I Wanna Rock" של Twisted.טיפ למתקדמים:את המחוות לבון ג’ובי וטוויסטד סיסטר כנראה תזהו גם לבד, אבל החוכמה האמיתית היא לזהות את הופעות הקמאו. התחילו כבר עכשיו לבהות בתמונות של קונסטנטין מארוליס, כדי שכשיפציע בתפקיד אורח תוכלו ללחוש: “הוא היה הדמות הראשית במקור, אבל אני בכלל מעריץ שלו מימי 'אמריקן איידול'”. אליבי מרשים אף יותר: במקרה תפסתם את המחזה המקורי במהלך השבועות הספורים שבהם הוצג בלוס אנג’לס. או יותר טוב – קראתם את הספר. כן, היה גם ספר.ועוד משהו: אם להיות רציניים לרגע, גם מעריצי הז'אנר לא באמת חושבים שהמוזיקה הזאת שווה משהו. העיקר הסטיילינג, ולא סתם כונה הסגנון גם Hair Metal. בואו נגיד ששיער מנופח, בגדים צבעוניים מדי ואיפור פנים יכניסו אתכם למוד.(אורון שמיר)הסרט המוזיקלי של השנה: Rock of Ages:קאט פאוור נושכת קאט פאוור הנהדרת (ובשמה הרשמי: שרלין מארי מרשל) מגיעה לארץ, ואלו חדשות טובות מאוד לחובבי האינדי (ולא רק). קט/שרלין הספיקה להקליט כבר שמונה אלבומים, והיתה גם האשה הראשונה לזכות ב־Shortlist Music Prize, הפרס האמריקאי הנחשב המקביל למרקורי הבריטי, על אלבומה המופתי “The Greatest”. העצמה נשית זה בול לפנים של המדינה שלנו כרגע, וככה תיערכו להייפ:חמישה דברים שאתם חייבים לשמוע: "Where Is My Love”, “The Greatest”, "Sea Of Love”, “Living Proof”, “Lived In Bars”.טיפ למתקדמים: “Wild Is The Wind” – קאבר פשוט מושלם שלה לשיר המזוהה עם נינה סימון ודיוויד בואי.ועוד משהו: ספק אם תצליחו להיכנס לאווירה של להיות דוגמנית שאנל או בת זוגו של ג’ובני ריבסי, אבל לצרוך אלכוהול ולייצר משברים אישיים אתם יכולים לפחות כמוה. גו! (גיא ארליך)» קאט פאוור בישראל - כל הפרטיםקאבר מושלם. Wild Is The Wind:באד פלוס יורדים לאילת להקת הג’אז פלוס קאברים המוערכת בעולם, שהפכה עשרות שירי פופ תקינים ליצירות פרי־ג’אז מורכבות, דיסוננטיות וגבוליות מבחינת טיים, עושה קאבר לאחד המלחינים הדיסוננטים הראשונים, איגור סטרווינסקי, בפסטיבל הג’אז בים האדום.חמישה דברים שאתם חייבים לשמוע: בעיקר הקאברים שעשו אותם מה שהם – "Heart of Glass", "Smells Like Teen Spirit", "Iron Man", "Velouria", "How Deep Is Your Love". טיפ למתקדמים: כדאי גם להכיר קצת יצירות מקוריות, ושווה להתחיל עם "Never Stop" מהאלבום האחרון באותו השם. ועוד משהו: הצירוף “יס אחי” יגרום לכם להיראות לגמרי בעניין כשמישהו עושה משהו מגניב או בדיוק שלף בוף. (דניאל רוט)בזכות הקאברים, אבל לא רק. באד פלוס:האקדמיה חופרת על דיוויד בואי נכון, גם 2011 היתה השנה של בואי, עם תרגום הביוגרפיה (הבינונית) על אודותיו מאת מארק ספיץ. אבל השנה הולכת להתפרסם בהוצאת רסלינג אסופת מאמרים שכתבו אקדמאים ישראלים על אגדת הארט־רוק; הוסיפו על כך את חגיגות הפנסיה (האיש סגר השבוע 65); את חגיגות 40 שנה ל”עלייתם ונפילתם של זיגי סטארדסט והעכבישים ממאדים”; וכמובן את הפרישה המסתורית והמתמשכת, וקבלו הום־ראן יחצני לאריק איינשטיין הבריטי.חמישה דברים שאתם חייבים לשמוע: כדי להתחזות לחובב בואי לא יספיקו גם חמישה אלבומים שלמים. תתחילו מ”האנקי דורי”, “זיגי סטארדסט”, “סטיישן טו סטיישן”, “סקארי מונסטרס” וכל טרילוגיית ברלין, ועדיין תמצאו איזה זב חוטם שישאל איפה הייתם כשהוא הקליט דמו עם ג’ון קייל. איפה באמת?טיפ למתקדמים: מי שבאמת רוצה להיכנס לחוויה מוזמן לסור אל “Pushing Ahead of the Dame”, הבלוג המדהים של כריס או’לירי, שמלווה את הקריירה של בואי ומספק הצצה נדירה בעומקה אל התודעה היוצרת של הדוכס הלבן הרזה.ועוד משהו: לצורכי אימון, נסחו משפט תקני שמתחיל ב”זיקית” ומסתיים ב”קוקאין”.(עפר סקר)40 שנה לזיגי סטארדסט. Starman:גיל סקוט הרון כותב לסנדק ההיפ הופ, הניאו סול והאסיד ג’אז, האם.סי הראשון גיל סקוט הרון, יש הרבה מה לספר. הוא נולד בשיקגו, עבר עם מות סבתו לברונקס, וב־2001 נשפט לשלוש שנים על החזקת קוקאין. הוא השתחרר על תנאי, אבל חזר לכלא אחרי שהפר את תנאי השחרור שלו כשעזב מכון גמילה. הוא עזב, כך נטען, כי לא סיפקו לו תרופות ל־HIV. ב־2007 שוחרר שוב. כמו העבר האישי המפואר שלו, כך גם העבר היצירתי שלו: שחור. זועם. מתריס. באמצע ינואר נקבל את כל אלה ארוזים בספר הזיכרונות החדש שלו, “The Last Holiday”. זה הולך להיות מלוכלך. חמישה דברים שאתם חייבים לשמוע: “The Revolution Will Not Be Televisied”, ה־שיר של סקוט הרון, שרק הופך יותר ויותר רלוונטי; ”Home Is where the Hatred Is", מאותו אלבום מופתי; ”Angel Dust", כי סמים אף פעם לא יוצאים מהאופנה; “We Almost Lost Detroit”, כי גם נשק גרעיני לא; “On Coming from a Broken Home (Part 1)”, מאלבומו האחרון.טיפ למתקדמים: אמרו: “אני עדיין חורש על הרמיקסים של ג’יימי XX. מת על פוסט דאבסטפ”. עכשיו שוב, עד שיישמע אמין.ועוד משהו: אמצו דיבור לא ברור וקסקט שומר דיסטנס. ואפרופו דיסטנס, אם חשבתם להגיע לישראל – תבטלו. תכלס, אין מה לחפש כאן. (קליה מור)רלוונטי יותר מתמיד. The Revolution Will Not Be Televisied:אוף מונטריאול באים קווין ברנס מגיע. עבור חבורה מצומצמת של יושבי הקורדרוי (אה, רגע, המסוק שלנו מדווח שהם עברו להר סיני) מדובר בחדשה הכי מרגשת מאז שמישל וולבק ביקר במילק. שאר הציבור יעשה את מה שהציבור עושה – יקרא כמה שורות בוויקיפדיה ויקשקש על הפיוז’ן הייחודי של מקרטני ופרינס. סביר להניח שגם נינט תבוא.חמישה דברים שאתם חייבים לשמוע: “Jacques Lamure", "Eros’ Entropic Tundra”, ”Bunny Ain’t No Kind of Rider", "The Past is a Grotesque Animal”, וקנחו בקאבר כמו ”Crazy” (הזדמנות טובה להזכיר את נינט פעמיים באייטם של 100 מילה).טיפ למתקדמים: “Yo Gabba Gabba”, תוכנית שהיא מעין “רחוב סומסום” מודרנית, מארחת גיבורי אינדי לביצוע שירי ילדים מקוריים. דגמו את “Bananas, Rice, Applesauce, Toast”, ותרוויחו היכרות עם אחת ההברקות הטלוויזיוניות של העשור.ועוד משהו: קווין ברנס קפיטליסט גאה, מתברר (“זו מערכת שמתגמלת מבוגרים מעניינים ויצירתיים ומענישה מבוגרים עצלנים”). שלבו אותו בשיחה על דפני ליף והרי לכם דאבל קומבו.(עפר סקר)» אוף מונטריאול בישראל - כל הפרטיםלא לילדים בלבד. אוף מונטריאול ב-Yo Gabba Gabba:ריקארדו מוטי בא לנצח אחד המנצחים הגדולים בעולם עושה סימנים כאילו הקיץ הוא סוף סוף מגיע, ועוד עם הרקוויאם של ורדי. בינתיים זה נשמע ממש טוב, גם אם אתם מתחת לגיל 70.חמישה דברים שאתם חייבים לשמוע: אפשר להתחיל עם "Francesca de Rimini", או עם כל אחת משש הסימפוניות של צ’ייקובסקי שמוטי הקליט עם התזמורת הפילהרמונית של פילדלפיה. משם מומלץ להמשיך ל"Symphony Fantastique" של ברליוז, עם אותה התזמורת. כמובן שיש גם הקלטות של ארבע הסימפוניות של שומן ועוד דברים נפלאים, אבל מוטי תמיד יהיה מזוהה מעל לכל עם המלחינים האיטלקים. חפשו את "אאידה" "נבוקו" ו"הרקוויאם". זה שווה את זה.טיפ למתקדמים: ריקרדו מוטי מכיר מקרוב את מדיניות הקיצוצים בתרבות, הודות לבלגן שחולל ברלוסקוני במולדתו. בביצוע של "נבוקו" באיטליה פנה מוטי לקהל אחרי אחד השירים באופרה (הו ארצי, כה יפה ואבודה וכו’), שזכה לתרועות רמות מהרגיל, עזב את השרביט והודיע בקול גדול שאם התרבות במדינה תמשיך להישחט, היא אכן תהיה יפה ואבודה. אחר כך הוא הזמין את הקהל לשיר איתם את השיר שוב. חפשו את היוטיוב.ועוד משהו: לא יודעים איך להתחמק מהאירוע בלי לצאת כסילים? נסו את “הייתי בא אם זה לא היה בהאנגר… האקוסטיקה שם זוועה!”. זה אמור לעבוד. (דניאל רוט)לא לבני 70 בלבד. מוטי והתזמורת הפילהרמונית של פילדלפיה:המכשפות מתאחדות העונג הבא קרוב מתמיד: אחת מלהקות הרוק החשובות של הניינטיז בישראל רוקמת בשקט בשקט איחוד. ביחסי הציבור מכחישים, אבל מקורבים אישרו שבסוף השבוע שעבר צולם פרומו, ושאת ענבל פרלמוטר ז”ל תחליף כנראה מלי שלום, בוגרת “כוכב נולד”, שסיימה בתחתית העשירייה הפותחת (כשאת עושה רוק בועט, מדובר בכבוד). באיחוד ישתתפו החברות המקוריות יפעת נץ ויעל כהן, וגם ליעד שר (LadyD), שניגנה איתן במופע המחווה “שני שליש מכשפות ושליש”. חמישה דברים שאתם חייבים לשמוע: “עד העונג הבא”, הקאבר האלמותי ל”קסם על ים כנרת”, “להתעורר בבוקר ולשנוא את עצמך”, “Shivers” עם ניק קייב ו”פרנויה זמנית”. טיפ למתקדמים: קאבר לשיר “Sweet Dreams” של יוריתמיקס, שהוצאתו נאסרה על ידי אנני לנוקס. כמחאה, פרלמוטר שיחררה אותו בקלטת מחתרתית, תחת הכותרת “חרא זכויות”.ועוד משהו: שפשפו את החור שהשאיר הפירסינג שהורדתם מהגבה – הוא עלול לחזור לשמש אתכם, לפחות לערב אחד של זיכרונות.(מיכל גרוסברג)איחוד בלי ענבל פרלמוטר? קסם על ים כנרת:

כתבות שאולי פספסתם

*#