רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תענוגות מוכרים: מוזיקאים בוחרים שירים של פיטר הוק

מייסד ג'וי דיוויז'ן וניו אורדר, פיטר הוק, מגיע להופעה בישראל. ביקשנו מעמית ארז, נעם רותם, ישי אדר, דודי בר דוד, מיכאל זייבלט ודורון פרחי לספר לנו מה השיר של הוק שהשפיע עליהם יותר מכל

תגובות

פיטר הוק, מהחברים המייסדים של ג'וי דוויז'ן וניו אורדר יגיע מחר (רביעי) להופעה אחת בישראל. בהופעה ינגנו הוק ולהקתו The Light משירי הלהקות, כולל ביצוע שלם של אלבום הבכורה של "ג'וי דיוויז'ן" - "Unknown Pleasures". לאורך השנים היה פעיל במקביל בהרכבים רבים כמו Monaco, Revenge ו-Freebass. מאז 2007, השנה בה פירק הוק את ניו אורדר, חבר ללהקת The Light ומאז הם מופיעים ברחבי העולם עם ביצועים לאלבומים "Closer" ו-"Unknown Pleasures". בשנה שעברה הוציאה הלהקה את הEP- "1102/2011", הכולל ביצועים לשירים Atmosphere, New dawn fades, Insight וסינגל חדש: Picture in mind. מכוון שהלהקות נחשבות למשפיעות ביותר בקרב הקהילה האלטרנטיבית, הזמנו מוזיקאים לבחור את השירים שהם הכי אוהבים, והכי מצפים לשמוע בהופעה הקרובה. הנה הבחירות של עמית ארז, ישי אדר, דורון פרחי (אלקטרה), דניאל זייבלט (כנסיית השכל), דודי בר דוד ונעם רותם.» פיטר הוק בישראל - כל הפרטים

עמית ארז על T'wenty Four Hours של ג'וי דיוויז'ן:"פיטר הוק היה פורץ דרך, אם כי אני לא בטוח שהוא חשב את עצמו ככזה בזמן אמת. ג'וי דיוויז'ן הרי צמחו מתוך הפאנק, והיו לחלק ממה שהוגדר בהמשך כפוסט פאנק. איפה שאצל הרבה להקות אחרות מהזרם הזה (כמו טלויז'ן או טוקינג הדס למשל) האגרסיביות פינתה מקום לקלילות, אצל ג'וי דיוויז'ן זה נשאר אגרסיבי, אבל בו בזמן מורכב, אינטלגנטי, חושב ויצירתי. בתוך כל זה, לשמוע בסיסט שלא מסתפק בלהחזיק את שורשי האקורדים אלא מטייל לאורך כל הצוואר ומנגן תפקידים שיש בהם מלודיה והרמוניה, זה יוצא דופן. הסאונד הבשרני שלו ואופי התפקידים הפכו את הבס לכלי שווה ערך לגיטרה בלהקה, והרבה פעמים גם ליותר חשוב ממנה. בשיר שבחרתי יש ייצוג הולם למאפיינים האלו, וזה גם אחד מהשירים הכי חזקים שלהם לטעמי. פייבוריט אישי מתוך האלבום השני שהוא גם השלם ביותר שלהם כיצירה אמנותית".ישי אדר (בני המה) על Bizarre Love Triangle של ניו אורדר:"לפעמים זה כיף להיות לא מיוחד. להיבלע בהמון. במקרה הזה אני בוחר להיות גרגר של חול ולהצביע על Bizarre love triangle כעל השיר הקורע ביותר של ניו אורדר ופיטר הוק. הוא זכה ללא מעט ביצועים ובכל כובע ותחפושת הוא מצליח לעבוד. יצירת מופת של ממש. קונצנזוס מבורך. הוק היה הנשא העיקרי של רכיב הדי.אן.איי שכל כך אהבנו גם בג'וי דיויז'ן: גיטרה בס עם אפקט קורוס (שיוצר מין הכפלה כזו של הצליל – מאד אופייני לפוסט גל חדש באמצע שנות ה-80). זהו השיר של ניו אורדר שבו חותמו של הוק הוא הזכור ביותר. הסולואים היו נעשים על גיטרה בס, גיטרת הבס חסרת הסריגים שהוק היה מחזיק כשהחגורה פתוחה למקסימום והגיטרה מגיעה מתחת לברכיים. בשנות ה-80 וה-90 היו לי לפחות איזה חמישה או שמונה בוטלגים של הופעות של ניו אורדר. קסטות באיכות ווקמן שהייתי קונה בלונדון וחורש בבית הלוך ושוב. בהופעות החיות האלו זמן הסולואים של הוק היה מתארך עד לכפול ויותר מזה. שיאו של כל שיר היה מגיע כאשר הוא היה מתפרץ ומתחיל להתפתל בוירטואוזיות פרימטיבית. הסולואים האלה בלטו דווקא על רקע השירים היותר אלקטרונים". דניאל זייבלט מכנסיית השכל על Decades של ג'וי דיוויז'ן:"למכורי  ג'וי דוויז'ן  קשה לבחור שיר אחד כי זה קשור לרוח התקופה ורוח הבן אדם (איאן קרטיס ז"ל). כשאני שומע את Closer למשל, אני תופס את כל האלבום, השירים והטקסטים, כמקשה אחת. זה מרגש אותי, מזכיר לי תקופות ספציפיות מהעבר, מחזיר אותי אחורה. השירים הללו תמיד יגעו בי. Decades זה אחד השירים הכי מרגשים בעולם. זה שיר שהוא כל כך הלוויה בהוויה שלו. השיר נשמע כמו השיר האחרון שקרטיס שר, כתב והקליט לפני שהתאבד.  ככה אני מפרש את זה".

דודי בר דוד על  Atmosphere של ג'וי דיוויז'ן:"לפני כמה שנים התאהבתי באישה מדהימה, שלא רק הייתה מאוד יפה, אלא גם לימדה אותי כמה וכמה דברים על מוזיקה טובה, בעיקר כזאת שבאה מאנגליה. צפינו יחד בסרט 'קונטרול' על להקת ג'וי דיוויז'ן. בעקבות הסרט ומערכת היחסים שלי עם אותה האישה, שהייתה רוויה בהמון ג'וי דיוויז'ן, כבר שיננתי את הטקסטים של איאן קרטיס בעל פה, למדתי את הביוגרפיה שלו וניסיתי לאמץ לבדי בחדר את צעדי הריקוד המוזר שלו. משהו באופל הזה, בטקסטים ובתפיסה המוזיקלית הכל כך שונה ומיוחדת מלמד אותי עד היום משהו חדש על יצירה ורוקנרול בפרט. השיר Atmosphere עם השירה האוטיסטית של קרטיס זו אחת מהיצירות המטלטלות והמהפנטות שהנפיק הרוקנרול".דורון פרחי (אלקטרה) על Digital של ג'וי דיוויז'ן:"בתור בסיסט, סאונד הבס של פיטר הוק תמיד העיף אותי. הוא מאוד דומיננטי ומאופיין בסאונד הכללי שהיה לג'וי דיויז'ן או לניו אורדר. השיר הזה, שהיה אגב האחרון אי פעם שג'וי דיויז'ן ניגנו בהופעה לפני ההתאבדות של איאן קרטיס, הוא דוגמא נפלאה לדרך בה המלודיה והלהקה כולה 'רוכבים' על ליין בס מינימליסטי, ברברי וגאוני".נעם רותם על Transmission של ג'וי דיוויז'ן:"אני בוחר את Transmission. זה שיר שגורם לך לרקוד עם דמעות בעיניים (ותודה לניסן שור על ההגדרה המדוייקת). פיטר הוק הוא הראשון שהצליח להפוך סולו בגיטרת בס למשהו קול".

*#