רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

קיצור תולדות הפוזה: צילומי הביטלס והסטונס מספרים איך הכל התחיל

תערוכה חדשה מציגה צילומים של הרולינג סטונז והביטלס. יותר ממה שהם מעידים על הלהקות עצמן, הם חוזים את המדיום כולו - צילומי להקות כפי שאנחנו מכירים אותם עד היום. או במילים אחרות: הולדת הפוזה

תגובות

התערוכה the Beatles and the Stones, של הצלם פיליפ טאוסנד מתמקדת בשני ארועים בתולדות תרבות הפופ: צילומי היח"צ הראשונים של הרולינג סטונס ופגישתם של הביטלס עם המאהרישי יוגי. בניגוד למה שאולי השתמע מפרסומים מוקדמים, אין כאן ליווי ארוך טווח של הלהקות או תמונה פנורמית יותר של המוזיקה בסיקסטיז. אבל גם בשני האירועים האלו בלבד ימצא חובב הפופ עניין. » התערוכה של פיליפ טאנסנד - כל הפרטיםילדים רעים מוכרים תקליטים לכאורה, צילומיהם של הרולינג סטונס, צעירים, ילדים כמעט, שעונים על קירות או תאי טלפון, מנסים קומפוזיציות שונות של חמישית בני אנוש – הם בנאלים למדי. ראינו אלפים כאלה. מהראמונז עד הרידינג ג'. אלו "צילומי להקה", ז'אנר נכבד בפני עצמו. אבל ייחודם של הצילומים הראשוניים האלו, שנוצרו לרגל הוצאת הסינגל הראשון של הסטונס (קאוור לצ'אק ברי) הוא שהם נוצרו בחלל כמעט ריק, נטול ריפרור. היו אלה, במידה מסוימת, צילומי הלהקה הראשונים. נכון, היו לפניהם תמונות של להקות רית'ם אנד בלוז כמו The Four Tops או הרכבי רוקנרול כשל ביל היילי אנד דה קומטס או להקות הסרף הראשונות, אבל בשנה זו, 1963, משני צדי האטלנטי, ניסו בחורים צעירים להגדיר עצמם לראשונה הן כקבוצה והן כאינדיבידואלים בתוכה, להפגין הן טבעיות והן מודעות ולהראות במכוון כמו "ילדים רעים". בקולנוע העניין הזה כבר היה מבוסס על ידי סרטים כמו Rebel Without A Cause וגם במוזיקה כבר היו הרבה "ילדים רעים" (ג'רי לי לואיס, אם לנקוב בשם אחד) אבל זו הייתה הולדתה של ה"להקה" כמו שאנחנו מכירים אותה היום. יותר מזה, זו הייתה הולדתה של הפוזה. כמובן שהייתה פוזה גם קודם, אבל זו הפעם הראשונה בה הפוזה ניסתה להתחזות לאותנטיות ולהתנער מהפוזה של עצמה. כמו במוזיקה שלהם, רצו הסטונס מן הסתם לשדר הערכה למקורות הרית'ם אנד בלוז שלהם יחד עם הגעש הרוקנרולי החדש בעולם שיוצג על ידי להקות כמו הסטנדלז. מאחורי המורכבות הזו נמצאים גם כוחות אחרים ובעיקר מנהל הלהקה אנדרו אולדהם, שלרגע דרש מהם להצטלם בחליפות זהות ואחר כך החליט לשווקם כגרסה החתרנית של הביטלס ודחף אותם להצטלם בשכונות עוני עם כוסות בירה ריקות.

ילדים טובים, ילדים רעים, הביטלס והרולינג סטונס:

כשהביטלס פגשו את יוגי  הצילומים של הביטלס הם סיפור אחר לגמרי. ראשית, אלו אינם צילומי יחצ"נות במובן הישיר של המילה, אף כי יש לשער שהערך היחצ"ני שלהם באותה התקופה היה אדיר. שנית, אם צילומיהם של הסטונז הם ירית הפתיחה של עידן הלהקות, בשלב הראשון בו שולבו תמימות והיסטריה, הרי שצילומי הביטלס המוצגים כאן הם ירית הפתיחה של שלב 2 של העידן הזה, שלב התבונה והפסיכדליה, שיסתיים ב-1971. מדובר בתיעוד מצומצם של פגישתם של חברי הלהקה ונשותיהם עם המאהרישי יוגי בביקורו בלונדון. עוד לפני שנסעו אליו לרישיקש, עוד לפני שהתפכחו וכתבו עליו You Made A Full Of Everyone וכמובן עוד לפני שהתברר שלרינגו יש אלרגיה לאוכל הודי (באמת). ג'ון, הנבון בחבורה מחד והרעב ביותר למזון רגשי מכל סוג שהוא מאידך, יושב, כבר בישיבה מזרחית, למרגלות ממציא המדיטציה הטרנסנדנטלית. ג'ון הוא גם הסולן אז הוא יושב הכי קרוב. הריסון, שאשתו היא שהכניסה אותנו לכל העסק הזה, יושב ממש מאחורי המהרישי. רינגו יושב בצד, אולי תוהה על מה לעזאזל האנשים האלה מדברים, אולי חושב על פיש אנד צ'יפס, ופול ממול. פול שולח מבט מתעניין אבל משמר היטב את הוד פוליותו, כלומר, הומור, ספקנות ואנגליות לאין-קץ. בדיוק בסדר העניין הזה הם יעזבו את רישיקש חצי שנה אחר כך: ראשון יעזוב רינגו, אחריו פול ואחרונים ישארו ג'ורג' וג'ון. הפריים היחיד הזה מספר את הסיפור כולו. עוד הוא מספר על כך ששחרור אופנתי היה, לפחות בתחומי הרוקנרול, נחלתם של גברים יותר מאשר של נשים. בעוד הגברים כבר עוטים ווסטים, מי בקרושה מי בעור טלה רקום ומכוסים - כמעט מחופים - בשילובי טקסטורות שלא נודעו לאדם, הנשים בצילום עדין נטועות במהוגנות ובמוקפדות של חצין הראשון של שנות ה-60. זו 1967, אולי השנה החשובה ביותר בהיסטוריה של הפופ, שנת השינוי הגדול, ותיעוד המפגש הזה הוא כתיעוד השינוי כולו.

» פיליפ טאונסנד - The Beatles & The Stones, עד ה-31.12. גלריה מינוטאור, בן יהודה 100, תל אביב. שעות פעילות: א'-ה': 10:30-19:30, ו': 10:30-14:00.

*#