אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פלורנס אנד דה משין: "כמעט ואיבדתי שליטה"

את האומץ להופיע קיבלה מאימה המרצה, את ההשראה לאלבום הבכורה שלה קיבלה מלב שבור ואת ההצלחה שלה היא מסבירה ב"יותר התלהבות מכישרון". לכבוד אלבומה השני חושפת פלורנס וולץ' את עשרת הדיברות שלה

תגובות

מתוך "עשרת הדיברות של פלורנס", שנתלו פעם על קיר בחדר הקלטות על ידי פלורנס וולץ', בזמן שעוד הקליטה דמואים, מספר שמונה היה מעשי. "העריכי את רגלייך", צווה שם בכתב יד גס – יעוץ אישי קל מנערה למודת תאונת שלעיתים קרובות מדי גרמה לרגליה לדמם. כיום, נראה שהזמרת בת ה-25, לגמרי נכשלה לעמוד בהוראה שלה. העקבים הענקיים שהיא נועלת נראים לא רק כואבים, אלא גם קטלניים. בהתאמה לשם הבמה שלה, "פלורנס אנד דה משין", היא נראית כמו רובוט שהרגע יצא מפס היצור ועדיין לומד ללכת.וולץ' עובדת מסביב לשעון בקידום האלבום החדש שלה, Ceremonials. אלבום המשך לבכורה שלה מ-2009, Lungs, אלבום שעשה אותה כוכבת עם הלהיט Dogs Days Are Over, ההימנון Drumming Song והקאבר לסנדי סטנטון You've Fot the Love. שירים שהביאו את האלבום למקום הראשון במצעדים. רוב Lungs נכתב בצילה של מערכת יחסים כושלת, והוא זה שעזר לאפיין את הסאונד המובחן של וולץ', אותו היא מתארת כ"פופ גותי גדול ושבטי".הנערה שהתבגרה לאורך רצף ארוך ומתיש של ראיונות, הצליחה וולץ' לשמור על רצינות. מפוקסת ושקטה, לא מה שהיית מצפה מזמרת שפעם טיפסה 10 מטרים מעל הבמה בפסטיבל רדינג, והתנדנדה בין פנסי התאורה. איך זה אפשרי לעבור ממצב רוח כה צנוע ושקט לקראוד סרפינג מטלטל בהופעות חיות? וולץ' מהרהרת בשאלה, מהמהמת בקול כה שקט שבקושי אפשר לשמוע אותו דרך רעש המנוע של המכונית. בסוף היא מביאה כדוגמה את אימה, אקדמאית להיסטוריה של האמנות באוניברסיטת לונדון: "היא לא פרפורמרית. אבל כשהיא עולה על הבמה לתת הרצאה היא הופכת לגרסה מוקצנת של עצמה. היא יכולה להחזיק את כל החדר מרותק. אני חושבת שזה בא משם".מקצב על קנקן תה. Dog Days Are Over:ישנם גורמים נוספים שמשחקים תפקיד. נראה שוולץ' נהפכה ליותר ממושמעת, מאז שהתגלתה לפני שלוש שנים כשהייתה רק בת 22, וקשקשה בתקשורת על אנשי-זאב או איסוף חרבות סקוטיות. באופן בלתי נמנע נכתבו עליה כמה דברים מרושעים. שלוש שנים בחזית התעשייה גרמו לוולץ' לרסן את עצמה, בעיקר על ידי שמירה על טון שקט בזמן מרתוני ראיונות. באותה צורה היא משתדלת גם להשתכר פחות ממה שהייתה רגילה. סיבוב הופעות שערכה לאחרונה עם U2 עבר לדבריה בפיכחות מוחלטת. "הייתי חושבת שזה חלק מהמשחק, לצאת לטור, ולהשתכר הכי גרוע שאפשר. עד אובדן הכרה. לחיות כמעט ללא שליטה. עכשיו אני מרגישה אחריות גדולה יותר כלפי המעריצים, לאנשים שבאים לראות אותי מופיעה".ברשימת הדיברות, שכתבה כשהייתה בת 18 או 19, וולץ' הכריזה "אל תדעי את הפרטים האמיתיים" (דיבר #6) – מעין התרברבות עליזה של ילדה שמנסה להיות מפוזרת ולצאת מזה ללא פגע. עכשיו היא באמצע שנות ה-20 לחייה, לא מבוגרת אבל כבר לא ילדה. היא מרוויחה כסף בתעשייה חולה, עם להקה, מקהלה ותזמורת קטנה. יש לה מערכת יחסים ארוכת טווח לתחזק והיא רוצה לקנות בית. "זה חלק ממה שהאלבום עוסק בו. האם אני רוצה להיתקע בארץ הטיפש-עשרה, איפה שהכל חופשי וקל? או שאני רוצה להפוך לאדם יותר אחראי? כלומר, זה זמן להתבגר לא?"כבר לא מתפארת באיסוף חרבות. What The Water Gave Me:לאבד רגל מרב שמחה היא גדלה בקרמבוול שבדרום לונדון, הבת הבכורה של אוולין, פרופסור להיסטוריה של האמנות וניק, איש פרסום. היא גדלה בבית טוב אבל לא יוצא דופן. פלורנס וולץ': טובה באמנות, גרועה בשברים, מעולה במקהלה, אפילו אם קיבלה לא פעם מבטים נוקבים על ששרה בקולי קולות. בתחילת שנות העשרה, ביתה עבר שינוי בלתי רגיל. הוריה, "שתמיד היו יותר טובים כחברים", התגרשו, ואמה החלה במערכת יחסים עם השכן. כשהם התחתנו, וולץ' ואחיה התאחדו באופן מפתיע עם המשפחה מהדלת ליד. "הרווחתי שני אחים גדולים ואחות, והפכתי ברגע מהאחות הגדולה לאמצעית. תנתח את זה אתה".  האחים החורגים מסתדרים טוב עכשיו, היא אומרת, אבל בזמנו "אלו היו חוקי מאפיה. היו המון ריבים". היא מרדה, שמה ליפסטיק שחור וסיפרה לכולם שהיא מכשפה. אחר כך, היא נזכרת בויכוח עם אמה על השברים הבעייתיים, חשבה לעצמה: טוב, לפחות שירה זה "משהו שאני יכולה לעשות". בילוי בהופעות החליף את הכישוף בתור תחביב, ולפעמים, אם הלהקה שהוזמנה לא הופיעה, וולץ' הייתה מטפסת על הבמה ושרה. שם למדה לעשות קראוד סרף.  כבר אז הייתה מלאת חיים.העקבים העצומים שלה חושפים חבורות בוהקות על רגליה. "חתיכה של עץ מהרצפה נכנס לי לרגל כשהייתי בת 17. קפצתי מהמיטה כי בחור שחיבבתי התקשר. הוא הפך להיות האהבה הראשונה שלי אז בסוף זה הסתדר. אבל כמעט איבדתי רגל. זו הבעיה בלהיות אדם מלא חיים". הבחור שהתקשר, עליו כתבת את Lungs? "לא הוא", היא אומרת. האלבום נכתב על חבר שהיה לה ב-2005. "הכרנו זה את זו דרך חברים". קראו לו סטיוארט והוא עבד בחנות ספרים. וולץ' התאהבה. באמצע 2008 מערכת היחסים הסתיימה ווולץ' הייתה מוטרדת. יחד עם חברתה ושותפתה המוזיקלי, המפיקה איסה סאמרס, היא הסתגרה בסטודיו הקטן של סאמרס בלונדון. שתיהן היו "מבולבלות בגלל בנים", סאמרס נזכרה. "סגרנו את הדלתות, הגברנו את הווליום והקשבנו למדונה". הן גם כתבו והלחינו מוזיקה, מוסיפה וולץ', "על אורגן ימאהה של 100 פאונד וערכת תופים חצי גנובה". הן היו כועסות, לעיתים קרובות בהאנגאובר והן הקליטו כמה טרקים שבנו להן קריירה.מלאת חיים וחיוניות. Drumming Song:לא זמרת קאנטרי "יותר התלהבות מכישרון", אומרת וולץ' שלא יודעת לקרוא תווים, לימדה את עצמה פסנתר באופן חובבני, והמציאה את מקצב התופים שאי אפשר לעמוד בפניו בשיר Dog Days על ידי תיפוף ידיה על קנקן תה. "אני שמחה שלא למדתי לנגן על גיטרה, כי אני חושבת שהייתי כותבת שירים יותר מובנים מוזיקלית. כך יצא שיצרתי שיטה משלי לכתיבה שהיא לא טיפוסית. הכל בקרשנדו אחד גדול".השם "פלורנס והמכונה" הגיע באותה הסתגרות בסטודיו (סאמרס הייתה "המכונה", מונח שהיום מתאר את צוות המוזיקאים המתחלף), ושם עשרת הדיברות נתלו על הקיר, עם דיבר מספר תשע המבלבל: "הפכי לזמרת קאנטרי". וולץ' מצאה לעצמה סאונד, אבל הוא לא היה קאנטרי. "התנסיתי בכל מני סוגים של מוזיקה. היו לי שירי פולק שכתבתי והקלטתי, אבל זה לא נשמע נכון". היו עוד כמה התחלות כושלות: היא הסתגרה באולפן עם ג'וני בורל מרייזורלייט ב-2007 ועבדה על הקלטות שלא הובילו לשום דבר. היא הייתה הסולנית של להקה בשם Ashok לפני ששינתה את דעתה וחתכה מהחוזה. "רק כשנכנסתי לאולפן עם איסה ידעתי שמצאתי סאונד שאני אוהבת". חברת התקליטים Island חשבה אותו הדבר והחתימה אותה בנובמבר 2008. בתחילת 2009 זכתה בפרס הבריט, המבקרים נתנו לה את פרס האמנית המבטיחה של השנה. Lungs, שיצא ביולי, מכר שלושה מיליון עותקים.באלבום החדש, אחד הטרקים הבולטים זו בלדת התבוננות פנימית בשם Lover to Lover שם וולץ' שרה "מאבדת שינה... מכינה את עצמי לנפילה". ככה זה מרגיש להפיק אלבום מעולה ואז לנסות לעשות זאת שוב? וולץ' נדה בראשה נמרצות. "ניתנו לי כאלו הזדמנויות מדהימות וזה מרגיש כאילו אני לגמרי הולכת לדפוק את זה". זהו הדיבור הקבוע סביב האלבום השני, בנקודה הזו זה יכול לקחת לשני הכיוונים. האלבום השני של אדל, ביסס את מקומה כמוזיקאית ממשפחת המלוכה. האלבום השני של דאפי עצר, אם לא הטביע, מה שנחשבה לקריירה מבטיחה. "אני יותר מרוצה מהאלבום הזה מאשר מהקודם", אומרת וולץ'. "אבל אני עדיין לחוצה לגביו. את אף פעם לא באמת מרוצה, אחרת לעולם לא תעשי את האלבום הבא". מוקדם יותר כשנזכרה בקיץ שבו חיממה את U2 אמרה: "זה מצחיק, במובן מסוים אני מעדיפה להיות להקת החימום. פשוט יש פחות ציפיות".

היא תסתדר עם Ceremonials. הפחד הוא שמעריצי האלבום הראשון, שאהבו את החריפות והזעם שבו, לא יקבלו אותו. באלבום החדש וולץ' נשמעת די מרוצה. השיר הראשון נפתח בצחקוק ועד השיר החמישי, אין ספק שמצב הרוח נמרץ. "אני חושבת שהאלבום הראשון מרגיש יותר מדוכא. ללא ספק הייתי במקום יותר מיושב באלבום השני, שזה עזר מאוד לריכוז כי, כאילו, לא בכיתי כל הזמן". אחת הסיבות לכך שהיא מיושבת יותר היא העובדה שחזרה לחבר שלה. היא וסטיוארט, הנבל של Lungs, השלימו זמן קצר אחרי שהאלבום יצא. וולץ' צחקה על רגעי ה"אופס, סליחה" שהם עברו בזמן שהסינגלים שלה עשו חיל. כולנו מכירים את ההערות שאנו משמיעים כלפי האקסים שלנו, והמבוכה שנלוות אם בסוף אנו חוזרים להיות ביחד. המחשבות הסוררות של וולץ' רדפו אותה יום אחרי יום ברדיו.פחד מהצלחה? Lover To Lover:חבר שלה עזב את חנות הספרים לא מזמן וכעת עובד כעורך ספרותי. וולץ' ניסתה לצייר תמונה לא ברורה שלו ותיארה אותו כ"חכם מאוד... כשפגשתי אותו בהתחלה חשבתי שהוא מאיים... חד ושנון... נראה טוב בטוקסידו.. לא סובל טיפשים". כמובן שב-Lungs הוא הפך להיות המענה הגדול. והנה הוא מגיע, בחור חמוד למדי. האם אחרי אלבום הפרידה,Ceremonials  יהיה אלבום החיו באושר ועושר? "הוא באמת מרגיש יותר שמח, אבל לא הייתי אומרת באושר ועושר. זה לא ממש מקרה של 'עכשיו הכל בסדר', כי הכל עדיין... אפילו כשאתה במערכת יחסים דברים מסובכים"."סיבובי הופעות, להיות בלהקה, זה כאילו ששאר החלקים בחיים נמצאים בהמתנה. ואני די מחכה, אפילו מצפה, שהחלק הזה של החיים יתחיל. אבל זה" – ובכך היא מתכוונת לראיונות הקידום, המסיבות האופנתיות, ההופעות החיות – "זה כל כך מעסיק שזה די קשה". זה כמעט נשמע כאילו היא רוצה לצאת כבר לפנסיה. לאמץ את תכנית ההתבגרות וההתיישבות. "אבל אני אוהבת לשיר. אני לא רוצה לוותר על זה. אני פשוט חושבת, בתקווה, שאוכל למצוא דרך לעשות הכל בנקודה מסוימת".חבר שלה ניגש אלינו ואומר לי "תהיה נחמד אליה", כשהוא מתכוון ודאי לכתבה. אני כמעט ואומר לו את אותו הדבר. אבל הזוג נראה מאוד שמח ביחד. ובכל מקרה אם משהו ישתבש בדרך – ובכן, זה כנראה ייצר אלבום שלישי מעולה.

*#