רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המוות נאה לו: מה נשאר ממלך הפופ?

המשפט של מייקל ג'קסון הצליח לקבור סופית את המוזיקה שלו, ולהשאיר באור הזרקורים את ההאשמות בפדופיליה, הניתוחים הפלסטיים ורופא אחד בדרך לכלא. עמית קלינג מנסה להבין לאן נעלם ג'קסון?

תגובות

עכשיו זה סופי: בית המשפט מצא ד"ר קונרד מורי אשם במותו של מייקל ג'קסון. אבל בעצם הכרעת הדין לא משנה לענייננו זה. נסיבות המוות פורסמו, התמונה של הגופה פורסמה, השעות האחרונות נטחנו עד דק, פורסמה אפילו הידיעה הקטנה והמביכה על בובת התינוק שג'קסון נהג לישון איתה. מה זה חשוב אם ג'קסון הזריק לעצמו או שמורי הזריק לג'קסון או שמא אולי רוחו של צ'אקי נכנסה בבובת התינוק והיא זו שלחצה על שסתום המזרק? זה לא חשוב. הדבר היחיד שחשוב בכל הפרטים הללו הוא שהמשפט הסתיים, תודה לאל. » מייקל ג'קסון מת - סיקור מיוחד» רופאו של מייקל ג'קסון הורשע בהריגה בשוגג» סיכום השבוע הראשון במשפטו של קונרד מורי» כך נראה מייקל ג'קסון רגע לפני מותו» החזרה האחרונה של מייקל ג'קסוןכשמלך הפופ מת היה נדמה כאילו כל העולם פער את לסתותיו לרווחה ודרש שיאכילו אותו קצת ג'קסון. לכשנגמרו השירים המקוריים, יצאו ההקלטות הגנוזות. הסרט הדוקומנטרי. נוער הנרות החדש רצה עוד. אז הוא קיבל את המשפט הפלילי של קונרד מורי, שהוא, כדרכו של משפטים פליליים, עסק משעמם. משפט לא נראה כמו התסריט של "12 המושבעים". משפט הוא הליך דקדקני, אנאלי, קטנוני (טוב שהוא כזה, כי אם זה מה שצדק דורש, הרי שהוא חייב להיות כזה). אבל המשפט של ג'קסון דווח לפרטיו לא בגלל העניין הציבורי במשפט אלא בגלל העניין הציבורי במת. באופן יחסי עוד היה לנו מזל. קיבלנו את התמונה של הגופה. גם אם ג'קסון היה רץ בבית, מועד ושובר את המפרקת, היינו נשאבים לתוך הליך משפטי בן שנתיים על מי השליך את קליפת הבננה, מי אכל את הבננה ומאיזה ירקן היא נקנתה והאם יש לשלול ממנו את הרשיון.מותחן אמיתי. "Thriller" של ג'קסון:

עוד דבר חשוב: לא באמת ברור כיצד אדם במצבו הגופני של מייקל ג'קסון תכנן לצאת לסיבוב ההופעות הגרנדיוזי הזה שהוא תכנן. אבל בואו לא נחשוב על זה יותר מדי. בואו גם לא נחשוב על איחודים של להקות או על קאמבקים של זמרים מבוגרים, בואו לא נחשוב על זה שג'קסון לא הקליט אלבום מאז 2001 ושהוא לא הופיע מאז 2006. אף אחד כבר לא יראה את המוצר הגמור שהיה אמור להיות "This Is It", אפשר להסתפק באירוניה הגדולה שבהצהרות שלו על כך ש"זה הולך להיות הסוף, הקידה האחרונה". זה לא משנה אם זה טוב או רע. המיתולוגיה מאפשרת לסיבוב ההופעות הזה להיות גדול יותר מסיבוב ההופעות הגדול ביותר. פשוט כי הוא לא התקיים. בדיוק כמו שכולם היו מופתעים ודיברו על האנרגיות המעולות שהיו לג'קסון ממש יום לפני המוות, כמה טוב הוא נראה. ראינו את התמונות של הגופה. הוא לא נראה טוב. זה לא משנה. הוא מייקל ג'קסון. עד שבא המוות הזה, הוא הרגיש מצוין. לא משנה ההתדרדרות. לעזאזל האלבומים המפוספסים. המוות הפך אותו לגמיש יותר משהיה כרקדן. אפשר לשכתב אותו כמה שרוצים.

אומרים שהקרקס התקשורתי סביב המוות של ג'קסון פוגע בזיכרון שלו, שהוא משאיר ממנו רק את קונרד מוריי, רק את הזריקות. אנשים לא רוצים לזכור גופה אמיתית בחדר המתים, הם רוצים לזכור אותו מאופר כגופה בקליפ של "מותחן". כאילו שמישהו חושב על אלביס צעיר ויפה ומזיז את הירכיים. לא, מי שחושב על אלביס קודם כל חושב עליו שמן ומת על האסלה, ג'ים מוריסון מפורק מהרואין באמבטיה, קורט קוביין בלי חצי מהגולגולת, מאמא קס נחנקת למוות מסנדוויץ' האם. הסיפור על קס, אגב, לא נכון עובדתית: זה לא משנה. סיפור מוות מגוחך הוא חלק מהתבנית של המיתוס. ובמקרה של ג'קסון, למען האמת, הוא עדיף. זה כבר שנים שבכל מקרה אף אחד לא דיבר על המוזיקה. דיברו על ההאשמות בפדופיליה (זוכה), על התינוק על המרפסת, על האף הנופל, על לאן נעלם מייקל ג'קסון. זה נכון, מייקל ג'קסון נעלם. בין אם קונרד מורי ילך לכלא או לא, צריך לזכור שהוא זה שמצא אותו.

*#