רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מריאן פייתפול בתל אביב: "אני מפנטזת על פרישה"

לזמרת עם הקול המחוספס נמאס לענות על שאלות על מיק ג'אגר, אבל ממש לא נמאס לה לדבר על סרז' גינזבורג ואם רק היה לה זמן הייתה הולכת להשתזף בים המלח

תגובות

זה קרה במלון דן ת"א, בטרקלין מיושן בסמוך לבר. קומץ עיתונאים, ממתינים למפגש עם אגדת רוק'נרול חייה ונושמת. בלי וויסקי, בלי וודקה, בלי ג'ין ואפילו לא טוניק. רק מיץ תפוזים סחוט טרי בעל חמיצות אירונית הוגש לכל. והתחושה הקולקטיבית היא שפספסנו את המסיבה. אז מריאן פיית'פול צצה מהלובי, מרחוק היא אולי נראית כמו הדודה המופרעת שתמיד דיברנו עליה מאחורי הגב, אבל אף פעם לא באה לפסח, אבל מקרוב, כמו כל שחקנית ענקית, פיית'פול נהדרת בקלוז- אפ. עוצרת בגילה לדפוק פוזות יעילות עבור הצלמים. פיית'פול לא מתאמצת, זה כנראה מצב הצבירה הטבעי שלה. עם אימא ברונית, נצר לאצולה אוסטרו הונגרית, פיית'פול תמיד נתפסה כמעין אריסטוקרטית של הביבים. גם כשאיבדה הכול – הדם הכחול זרם לה בעורקים.   מריאן פיית'פול בישראל - לשעות ופרטים נוספים

מריאן פיית'פול (64) עברה כבר לא מעט מטמורפוזות; ילדה קתולית שהפכה לזמרת פולק אנגלייה ותמימה בעלת קול מלאכי, שהפכה לאישה הראשונה והפרועה של "האבנים המתגלגלות" ומשם התגלגלה להרואין, קוקאין, אלכוהול וסיגריות. עלייתה ונפילתה של פיית'פול היא מהקיצוניות שידעה המיתולוגיה של עולם המוזיקה. אחרי חמש שנים באור הזרקורים, עם להיטי פופ שהביאו לה הצלחה וכסף בגיל מאוד צעיר, פיית'פול מצאה עצמה גרה ברחובות סוהו, בדירות נטושות בלונדון, ג'אנקית מן המניין. על עצמה סיפרה שב- 85' הזריקה הרואין בפעם האחרונה, לאחר שליבה נעצר, היא חשבה שהעמוד האחרון בסיפור שלה עומד להיכתב – אבל היא חזרה לחיים. השנים בהם טיפחה משאלת מוות נגמרו באותו רגע.

ב-1979, אחרי 2 אלבומי אולפן חלשים בשנות ה-70, היא שבה לעולם המוזיקה עם קול חדש, סאונד חדש ונוכחות עוצמתית. כזו שתעשיית המוזיקה לא ידעה לפניה. Broken English הוא אבן דרך אומנותית של האישה הרהוטה, הבוטה והפרובוקטיבית הזו. סיפור חייה של פיית'פול כל כך מסקרן ומתוקשר שהקריירה המוזיקלית שלה נתפסה כמעין שחקן משנה, פסקול שהתנגן לו ברקע כל השנים. אבל עם 20 אלבומי אולפן מאמצע שנות ה-60 ועד האחרון ב-2011 (Horses and High Heels) היא נשארת אחת היוצרות המעניינות והמחדשות.

אני כל הזמן ממשיך לגלות מוזיקה שלך שלא הכרתי"אני יודעת. יש כל כך הרבה, אני יודעת...זה בגלל שאני עובדת כל כך הרבה שנים. "גוף העבודה" שלי ענק. לא שמתי לב לזה בזמן העבודה. פשוט שמתי רגל אחת לפני השנייה...יש כל כך הרבה דברים שאני מגלה עכשיו. העליתי לפייסבוק שלי את "lola rastaquou?re"... מכיר? זה אדיר, זה שיר שנעשה עבור אלבום הוקרה לסרז' גיינסבורג...זה פשוט יוצא דופן. אף אחד לא מכיר את זה כי זה נמצא על איזה אלבום מחווה נשכח של סרז' גיינסבורג. זה היה אלבום מצוין...שמעתי את זה הבוקר, ואני לא רוצה להישמע שחצנית, אבל אני חוששת שזו האמת – זו הקלטה ממש טובה."

מה היה הקשר שלך לסרז' גיינסבורג?"הכרתי אותו טוב. עשיתי איתו סרט, הוא ביים אותי. לא היינו נאהבים או משהו בסגנון אבל היינו חברים מאוד טובים. ואני מתגעגעת אליו מאוד. בפעם הראשונה שפגשתי אותו, ב-1964, הייתי רק ילדה קטנה והוא נראה לי הרבה יותר מבוגר לגילו. לא הכרתי אותו לפני, חשבתי שהוא משורר. הוא היה עמוק בתוך הקטע של "ראמבו", מאוד מצוברח ואפל...זו הייתה פוזה כמובן, אבל אחרי שהכרתי אותו לעומק גיליתי שהוא ממש לא היה כזה. אבל מאוד נהנתי מזה, זו הפעם הראשונה שראיתי מישהו בפוזה הזו, ועושה אותה כל כך טוב. הבן שלו, לולו, הקליט עכשיו אלבום מחווה לסרז' (שעומד לצאת בדצמבר) ואני מופיע גם באלבום הזה...אני שרה את "מאנו"...."

פיית'פול שרה שורה מהשיר וקורנת: "זה שיר אדיר...אני גרה בפריז, אני נפגשת עם ג'יין (בירקין). משפחת גיינסבורג היא חלק מהחיים שלי".

פיית'פול מבצעת סרז':

בעבר גרת באירלנד, למה עברת לפריז?"בגלל הרוח החמה בשערי, כמובן...זו עיר מדהימה לחיות בה. אני עדיין מחזיקה באירלנד בית קטן ומשלמת שם מיסים. אבל תמיד הרגשתי שבתום הזמן שלי על כדור הארץ, אני אגור בפריז."

את חושבת שזו התחנה האחרונה?"לא, עדיין לא. אבל אני מנסה למקם את עצמי במקום שבו אני רוצה להיות."

באלבום האחרון (Horses and High Heels) כתבת שבעה מהשירים, את חושבת להוציא אלבום שכולו שירים שאת כתבת?"(נקרעת מצחוק) מאוד לא סביר...אני עצלנית. היה לי מחסום יצירתי שנים, אבל אפילו אני לא הייתי מסוגלת למשוך את "המחסום היצירתי" הזה לנצח. אז לאלבום האחרון פשוט הייתי פאקינג חייבת לעשות את זה. אני לא יודעת מה קרה, אבל פתאום נפתח לי המחסום. השירים התחילו לצאת ממני כשעבדנו על האלבום. אני כותבת גם בתקופה האחרונה שירים חדשים. אני לא מתכוונת להקליט בשנתיים הקרובות, אבל כתבתי כבר שלושה שירים חדשים."

לטעמי הם השירים היותר טובים באלבום"הם השירים הכי טובים באלבום, אני יודעת. אבל אל תשכח שזה גם פאקינג אלבום של אל ווילנר. והוא לא ממש רוצה להפיק אלבום של השירים שלי, הוא רוצה להטביע את החותמת שלו על האלבום. היו לי עוד 2 שירים משלי להקליט אבל הוא לא אהב אותם...האל היה לי חבר טוב, והוא עשה המון בשבילי אבל אני לא הולכת להקליט איתו שוב. הקלטתי איתו כבר 3 אלבומים...הוא יותר מדי אגואיסט. הוא לא ממש מפיק, הוא אוהב לעשות אלבומים משלו. הוא אוטר... וזה בדיוק מה שאני לא רוצה. אני אוהבת אותו, אני אסירת תודה אבל זה נגמר"

מי בחר את הקאברים באלבומים עם האל? "הוא בחר וגם אני בחרתי, אבל הוא מבריק בלבחור לי שירים. היו כמה שלא אהבתי...אני רציתי לעשות את "Love Song", זו הייתה בחירה שלי. אבל "the Station" היה רעיון של האל, וזה כזה שיר נהדר. הפייבוריט של מהאלבום הוא "That’s How Every Empire Falls".

מחסום הכתיבה נפרץ! מריאן פייתפ'ול:

אני בדיוק נשען לשאול אותה על הקאבר שעשתה למוריסי באלבום הקודם, אבל בשלב זה מגיעים לסמן לנו שזמננו תם. אז מריאן תופסת פיקוד בקור רוח ולוחשת לי בקול המחוספס והרך שלה: "אל תתייחס אליה יקירי".

מי מכם בחר לכסות את Dear God Please Help Me ?"אני חושבת שזו דווקא הייתה בחירה של שנינו. בדרך כלל אני הולכת על שירים יותר מעניינים ומעורפלים. אבל אני מאוד אוהבת את מוריסי, אני לא רואה אותו לעיתים תכופות אבל אני מאוד מחבבת אותו. שוב, בדומה לגינסבורג, אני אוהבת את הפוזה המעונה של המשורר. אני אוהבת את פוזות...זה מבדר אותי."

על איזו שאלה כבר ממש נמאס לך לענות?"אני בדיוק הוצאתי חוק חדש – אני לא מדברת יותר על "הרולינג סטונס". אני מאוד גאה להיות חלק מהדור הזה. אני אסירת תודה על "As Tears Go By", ואני מאוד גאה שהייתי מעורבת, לא רק עם הסוטנס, גם עם הביטלס, ה"מי", אריק קלפטון, הביץ' בויז, פרנק זאפה... הכרתי את כל האנשים האלה. הייתי חלק מהיסטוריה הזו וידעתי את זה."

בעינייך היית יותר מתבוננת או שותפה פעילה?"מתבוננת. כי הייתי מאוד צעירה. נראיתי מאוד יפה ורק הסתכלתי סביבי."

כשהיא שולפת סיגריה אני אומר לה שבדיוק רציתי לשאול אותך אם עדיין היא מעשנת. "כן. אני אהיה חייבת לעשן אחרי הראיון איתך. אבל נהניתי מאוד. יש לך עוד שאלות?...". הזמן דחק, חשבתי לשאול מה דעתה על גלעד שליט, על הופעות בפלסטין על אנטישמיות ועל הפצצה האירנית, אבל וויתרתי על המנהג הפופוליסטי.  

זה הביקור השישי שלך בישראל, יש לך מקום מועדף שאת ממשיכה לחזור אליו כשאת מגיעה לישראל?"אני ממש אהבתי את ים מלח, אם היה לי זמן וכסף הייתי הולכת לחופשה בים המלח. זה נהדר עבורי, כי יש לי דלקת פרקים. כל פעם שאני מגיעה לישראל שוקי (שוקי וייס) מביא לי המון מלחים מים המלח. אפשר להשיג אותם גם בפריס אבל איכשהו הם יותר עוצמתיים כשהם מגיעים מישראל. אבל השנה אין לי זמן, אני חוזרת ביום רביעי לפריז ואז משם לבאזל לשלוש הופעות. אני מאוד עסוקה, מאוד עסוקה...זה לא בשבילי לקחת חופש ולשכב במלון בים המלח...הלוואי שיכולתי".

יש לך פנטזיות על פרישה?"(צוחקת) כן, אני מפנטזת על זה. אבל זה לא הולך לקרות...אני אוהבת את העבודה שלי. ולקח לי שנים להגיע להצלחה כזו. אני בוודאי לא זו שהולכת להשליך אותה הצידה. יש לי עוד המון להציע...אני יודעת את זה."

אחרי זה יצאנו לעשן ביחד.

*#