שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
ניר גורלי, עכבר העיר
ניר גורלי, עכבר העיר

האלבום מטאליקה, הידוע גם בכינויו "האלבום השחור", יצא לפני 20 שנה ונחשב עד היום לאחד האלבומים המכוננים של הלהקה ,של התקופה, ושל ז'אנר המטאל בכלל. האלבום, שכלל את הלהיטים Nothing Else Matter, Enter Sandman ועוד, סימן את כניסתה של הלהקה למיינסטרים ונחשב לאחת ההצלחות המסחריות הגדולות ביותר עבור אלבום מטאל. הערב (שלישי) בשמונה וחצי יערך ערב מחווה בבארבי בהשתתפות טל פרידמן ("טל פרידמן והקריות"), אביטל תמיר (בצפר), ישי ברגר,(Useless ID), גדי אלטמן (בוטן מתוק בקרקס, כוח ראסטה) וחברים מלהקות מטאל מקומיות כגון אלמנה שחורה, Eternal Gray, Aborted, Mission In Action ועוד. לכבוד החגיגות הזמנו כמה מנציגי הסצנה הבולטים להיזכר ברגע בו גילו את הלהקה, ואת האלבום ובשיר אחד ספציפי מתוכו שאהוב עליהם במיוחד.» מחווה למטאליקה בבארבי - כל הפרטיםכמו לקבל בעיטה בראש מסוס/ Enter Sandman

גדי אלטמן (בוטן מתוק בקרקס, כוח ראסטה): "ב-1991 הייתי נער צעיר שעושה את צעדיו הראשונים בכת השטן. תכלס מה שזה אומר זה שאת רוב הלילה בילינו אני ועוד שלושה חברים טובים מהקיבוץ בשוטטות חסרת תועלת ועישון מסיבי של מיטב התוצרת  הישראלית (מוסטנג טיים ואירופה). אני לא זוכר מאיפה הגיע גל המטאל האדיר הזה ששטף את כל סגנונות המוזיקה הצידה בבעיטה אדירה אבל מה זה משנה העיקר שליידי גאגא ובריטני ספירס עדיין לא היו בתכנון וגיל ההתבגרות שלי נראה בטוח ורועש מתמיד. אם.טי.וי היה אז רעיון חדש יחסית בישראל ששידר תכנית אחת בלבד, שנקראה ביוויס ובאטהד, ובשאר הזמן שירים להקות כמו פרל גאם, הצ'ילי פפרז ונירוונה. לא היה קשה לפספס את העובדה שלמטאליקה יש אלבום חדש והסינגל הראשון מתוכו נקרא Enter Sandman.

מהרגעים הראשונים של פתיחת השיר, סאונד הגיטרה בישר על שחר חדש בעולם המיינסטרים-מטאל (היה פעם דבר כזה). לא עוד צפצופים עגומים ונביחות חסרות פשר אלא כתיבה מדויקת והפקה מושחזת שיודעת בדיוק לאן היא הולכת. תופי הטם-טם של לארס אולריך חברו יחדיו לקולו הסמכותי של ג'יימס האטפילד ליצירת המנון אצטדיונים ענק מימדים שכמותו לא נשמע עד אז. האלבום השחור טרף את כל הקלפים ושינה את חוקי המשחק. אחריו הכל נשמע אחרת (גנז אנד רוזס נשמעו כמו יובל המבולבל). ההוכחה המוחצת לניצחון הטוטאלי של מטאליקה הגיע מעל במת וומבלי בקונצרט לזכרו של פרדי מרקורי שבו מטאליקה עלתה לבמה והודיעה לעולם: "אנחנו הלהקה החזקה ביותר ביקום".שינו את חוקי המשחק. Enter Sandman:

עד היום אני מתעורר בלילה שטוף זיעה קרה כשאני נזכר בדימויים הבלתי מתפשרים שהלהקה הזאת סיפקה, ואין לי ספק שהסיבה שהיום אני זמר שמורה לזכות התופעה שנקראת ג'יימס האטפילד. זמר ענק עם טקסטים מדוייקים והגשה מושלמת שניתן לדמות רק לבעיטה בראש מסוס.מטאליקה תמיד הייתה ותמיד תישאר רגע מכונן בתולדות המוזיקה העולמית. זה היה רגע שבו כל הרוקרים השיכורים והמלוכלכים הבינו שאפשר להיות מליונרים מרוק כבד. האלבום עשה את הלא יאומן, הוא גישר בין שני מחנות ענקיים: פריקים וערסים והביא לשלום ואחווה בין אוהבי מוזיקה באשר הם. היום אחרי שהכל כבר תם ונשלם, אני מסתכל על ילדי בן השנה יושב מול הופ ומנשנש בקבוק סימילק מתועש שמשווק לו על ידי העולם התאגידי, אני נשען לאחור ונאנח: 'אולי יום אחד בעוד עשר שנים כתהיה ילד גדול אולי הניינטיז יעשו קאמבק, וגם לך תהיה ילדות מושלמת'".רשע מתפרץ/ Sad But True

אביטל תמיר (בצפר): " הזכרון הראשון שלי ממטאליקה הוא מהשיר Sad But True. הייתי אז בטח בן תשע או עשר ובביקור אצל המשפחה שלי במעלות, בן דוד שלי השמיע לי את "מטאליקה מטאליקה" כמו שקראנו לו אז לאלבום השחור. הוא שם את הקלטת במערכת, לחץ פליי ודרך הרמקולים בקע השיר. הכרתי מוזיקה מטאלית עוד לפני, אבל זו הייתה הפעם הראשונה ששמעתי כל כך הרבה רשע פורץ החוצה דרך הגיטרות והתופים האימתניים. הייתה לי הרגשה שההורים שלי יכעסו אם הם ידעו שאני שומע את המוזיקה הזאת עכשיו. וזהו, זה הספיק - מאז הייתי מאוהב במטאליקה. ביליתי את שש השנים הבאות בללמוד בדקדוק רב איך לנגן את כל השירים שלהם כולל סולואים ותפקידים משניים על גיטרה. מאז חלפו כמה שנים בהן לא שמעתי יותר מדי מטאליקה עד שיום אחד, דומה מאד ליום ההוא במעלות, הגעתי לבית של חבר שהושיב אותי בהתרגשות על מערכת תופים קטנה מפלסטיק וחשף אותי לפלא שהוא גיטר הירו מטאליקה, שבדיעבד סימן את תחילת הרנסאנס של מערכת היחסים שלי עם הלהקה הזו. רשימת השירים עלתה ומיד בחרתי, איך לא, ב'סאד באט טרו', השיר שהתחיל את הכל".מספיק שההורים יכעסו. Sad But True:

כבדות מלודית/ Wherever I May Roam ערן סגל  (Aborted): "הכרתי את מטאליקה דרך האלבום השחור כשהייתי בערך בן תשע. הייתי אצל חברים של המשפחה בתל אביב, וראיתי לראשונה בחיי MTV (או כבלים לצורך העניין), ופתאום עלה שם שיר שלהם מהופעה חיה. העוצמה והאינטנסיביות הדביקו אותי לקיר. הדבר הכי קרוב לזה ששמעתי לפני זה היה גאנז אנד רוזס וזה היה ב-80 טון יותר כבד. לא יכולתי להאמין שמשהו יכול להישמע כל כך כבד אך עם זאת להיות כל כך יפה ומלודי. יום למחרת כבר הייתי בחנות תקליטים עם ההורים שלי, וקניתי את הקסטה עם העטיפה הכי מגניבה שהייתה שם - הסינגל של Creeping Death/Jump In The Fire. אני מתייחס ליום הזה בתור 'הכניסה הרשמית שלי למטאל', ושומר על הקסטה הזאת מכל משמר עד עצם היום הזה.

נראה לי שאם היום יש שיר שיש לו משמעות עודפת, או לפחות רלוונטית, עבורי זה- Wherever I May Roam, תמיד ידעתי שהמילים של השיר מדברות על החיים בדרכים של להקת רוקנרול, על הנתק מסביבה קבועה ונוחיות של היומיום ועל החיבור עם המקום הפנימי הזה של העשייה והיצירה המוזיקלית. יצא לי להקשיב לו כמה פעמים בקיץ האחרון בזמן הנסיעות שלי עם הלהקה שלי, והרגשתי שאני מבין אותו בפעם הראשונה. העשייה והפעולה מגדירה את הכאן והעכשיו שלנו, וזה הדבר שעלינו לחפש ולא לנוח עד שנמצא".80 טון כבד יותר מגאנז אנד רוזס. Whenever I May Roam:לתת למישהו ביס בראש/ Of Wolf and Man עידו אוזן (Missing In Action): "מטאליקה בעצם היו אלה שהכניסו אותי לעניינים. Of Wolf and Man היה השיר שתפס לי את האוזן מיד. שיר שמהשנייה הראשונה בא לך לתת למישהו ביס בראש. הליריקה המדויקת של מטאליקה שמספרים שהם בכלל אנשי זאב ואתם יודעים מה? בתוך כל האווירה העצבנית, הגיטרות המנסרות והשירה הכוחנית של ג'יימס – גם אתה בעצמך רוצה להיות כזה. האלבום השחור, אם נרצה ואם לא, עדין חי ובועט. ועם כל כך הרבה מעריצים פנאטים וכל כך הרבה שונאים הוא מוכיח את הסמל שהוא מייצג - יצירת מופת. היה כיף לגדול בשנות ה-90!". גם אתה רוצה להיות איש זאב. Of Wolf and Man:

רומנטיקה מפוקפקת/ Unforgivenאלי זולטא (אלמנה שחורה): "מטאליקה מתחלקת לשניים.לפני השחור ואחרי השחור. ואני,עבדכם הנאמן "זולטא",נמנה עם אלו שאוהבים את מטאליקה של אחרי השחור. באותה תקופה היה קשה ליפול על דיסקים, תקליטים או חולצות של להקות, אם בגלל המצב הכלכלי או בגלל מחסור בחנויות למוצרי רוק ומטאל. קשה היה למצוא בארץ דברים מגניבים מחו"ל, ומעל לכל, לא היו הופעות מטאל בארץ. תל אביב הייתה אטומה לסגנון והמוזיקה הייתה בגטו. אני לא אשכח את היום שבו שמעתי את האלבום השחור לראשונה. הלכתי עם בחורה הביתה, "לשמוע תקליטים". תוך כדי רומנטיקה בחדר שלה, שהיה מפוצץ בפוסטרים של להקות שאהבתי מאוד, התנגן ברקע שיר חדש של מטאליקה - Unforgiven. אני לא אשכח את הרגע בו נפרץ הסכר, התנפץ המחסום ואהבתי למטאליקה נדלקה לראשונה. אז תודה לך 'זואי' על זיכרון יפה, ולמטאליקה על דיסק מאוד מוצלח. ולמי שרוצה לדעת מה שמעתי ברקע מוזמן להופעה".כשהמטאל היה בגטו מוזיקלי. The Unforgiven:» מחווה למטאליקה בבארבי - כל הפרטים

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ