רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יותר נוסטלגי מרלוונטי: 20 שנה לבכורה של פרל ג'אם

עברו 20 שנה מאז החליף אדי וודר את גלישת הגלים בגלישת קהל. האם האלבום, שהצליח אף יותר מ-Nevermind של נירוונה, מחזיק גם אחרי 20 שנה? 

תגובות

תחילת שנות ה-90, קהל עצום של אלפי אנשים. ידיים מתנופפות באגרופים לפי קצב של גיטרות מנסרות ותופים, כמה צעירים קופצים עם גיטרות ואחד צעיר ומגודל שיער מטפס אל היציע ומזנק אל עבר אלפי הידיים של הקהל, גולש ונסחף אל תוך ההמון הדביק והאוהב הזה. האימג' הזה מתוך הקליפ Even Flow הוא כנראה אחד הדימויים הזכורים ביותר של להקת פרל ג'אם ואולי של תקופת הגראנג' כולה.לא הרבה זמן קודם לכן אדי ודר הצעיר, מגודל השיער ויפה התואר, עבד כמתדלק וגלש להנאתו על הגלים השוצפים של סן דייגו. במקביל אליו, אי שם בסיאטל, Mother Love Bone התפרקה לאחר מותו של אנדרו ווד, סולן הלהקה, ממנת יתר של הרואין. חבריה, ג'ף אמנט וסטון גוסארד, לא ויתרו על הסיכוי להשתלב בתעשיית המוזיקה והתחילו לנגן עם חברם הגיטריסט מייק מקרדי. יחד הם יצרו קלטת בת חמישה שירים ושלחו אותה לחברים כדי למצוא סולן ומתופף. ודר, שקיבל את הדמו, הקשיב ללחנים, יצא לגלוש ומילים פשוט הגיעו. הוא טס לסיאטל והשהה את הגלישה, לפחות בינתיים, עד שיחליף אותה בגלישת קהל. כך נולדה פרל ג'אם וכך נולד גם אלבום הבכורה שלה, Ten, שיצא לאוויר העולם באוגוסט 91'.אחד הדימויים הזכורים מהתקופה. Even Flow:פרל ג'אם יצרו גרסה מעודכנת וחדשה לרוק הקלאסי, שגרמה להם להישמע מעט פחות "אופנתיים" ביחס ללהקות הגראנג' האחרות שהושפעו יותר מרוח הPאנק, ובוודאי הייתה שונה מאוד ביחס לסאונד המחוספס והרזה של נירוונה. לעומת קולו הצרוד והחשוף של קורט קוביין, השירה של ודר נטענה ברגש ואמפטיה שגרמו אולי יותר מכל לכמות עצומה של מעריצים להתחבר אליהם. אלו הביאו לא רק להצלחה המסחרית הגדולה של Ten, אלא גם ללא מעט ביקורת. פרל ג'אם הואשמו בתחילת דרכם כקרייריסטים הבוגדים בעקרונות הגראנג' (אם בכלל היו כאלה), והודבק להם הדימוי של הצד הממוסחר, הזוהר והקל לעיכול של התקופה. דווקא הביקורת ותחושת האאוטסיידריות מהסצנה היא זו שגרמה להם מאז להשתדל יותר מלהקות אחרות. מה שמסביר את בחירתם לדבוק בהחלטות לא מסחריות כמו לא להוציא יותר וידאו- קליפים, להפיץ עשרות בוטלגים רשמיים מהופעות ולהלחם להורדת מחירים בתאגיד מכירת הכרטיסים ticket master.גם אם לטובתם וגם אם בעוכרם, Ten  אכן הפך באופן הדרגתי להצלחה מסחרית עצומה, ואף מכר עותקים רבים יותר מ-Nevermind של נירוונה. עם השנים הוא הפך לקלאסיקה שצוטטה והשפיעה באופן עצום על להקות רבות מסטון טמפל פיילוטס עד ניקלבק. יהיו כאלו שיאמרו שאף אלבום שיצא לאחר Ten לא השתווה או ישתווה לרמתו, אחרים יאמרו שדווקא האלבומים שבאו אחריו, בהם דבקה הלהקה בסאונד פחות פומפוזי, הם הטובים והמעניינים יותר. הצליחו לגדול מתוך הביקורות. Alive:במבט לאחור נראה שרק ממרחק השנים ניתן באמת לזהות כמה הזרם הזה של הרוק הוא חשוב וכנראה גם לא יחזור. נראה שהרוק העולמי לא הצליח עד כה, ואולי גם לא יצליח בעתיד, לייצר זרם כל כך נרחב בפופלאריות שלו. הגראנג' אולי מת מזמן אבל פרל ג'אם עצמם לא מפסיקים לעבוד. לפני שנתיים שחררה הלהקה הוצאה מחודשת של האלבום עם מיקסים חדשים שגרמו לו להישמע רלוונטי יותר לתקופתנו. לאחרונה יצאו מחדש גם אלבומם השני והשלישי, Vs.  ו- Vitalogy. בזמן הקרוב אמורים לצאת ספר אודות הלהקה וסרט תיעודי שביים קמרון קרואו, בנוסף מתוכנן מסע הופעות בקנדה ודרום אמריקה. ממש מוקדם לסכם את פועלו של הרכב שמצליח להישאר פעיל ויצירתי אחרי כל כך הרבה שנים. אבל זו כן הזדמנות לשים לרגע את הזרקור על אותו אלבום בכורה, שנשמע כל כך שונה מכל מה שהם עשו אחריו. אלבום שכשיצא ב-91' נשמע כל כך צעיר ורענן וכעת, אחרי 20 שנה, מסמל בעיקר את מרחק השנים שעברו.

*#