רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בוא נפסיק לשיר: הסלבס שרוצים להיות זמרים

אלון גל, אנחל בונני, צביקה הדר ושרי גבעתי הם חלק מבעלי המקצוע המכונה "סלב" שבחרו לחטוא בשירה. מי מהם יכול לשקול הסבת מקצוע ולמי לא כדאי לוותר על הדיי ג'וב?

תגובות

הקואוצ'ר הלאומי, אלון גל, השיק לאחרונה סינגל בכורה מתוך אלבום סולו שייצא בקרוב. על האיכויות של השיר עצמו נתעכב מיד, אבל שאלה אחרת מטרידה הרבה יותר – מה מושך כוכבי תקשורת ואנשי ציבור, כאלו שכבר זכו בתואר הנכסף "סלב", אל שוק המוזיקה הבוגדני? האם הם מאמינים שיהפכו לסמלי מין כמו אלביס ומדונה? האם הם רוצים לגרוף הכנסות גדולות? או שבכלל מדובר בתאוות פרסום? אלה שאלות גדולות, אבל התשובה ברוב המקרים תהיה ורסיה של המשפט החבוט "תמיד היה בי צד מוזיקלי, אבל לא חשבתי ללכת בכיוון הזה. עכשיו פגשתי את (שם של מוזיקאי), ובזכות החיבור הזה הרשיתי לעצמי להתחיל לשיר". האמת היא, שזה יכול להיות נכון. הרי כולנו שרים קצת במקלחת וחושבים שיש בנו ניצוץ מוזיקלי שרק צריך להתגלות. מצעד הטיפוסים שמגיע מדי שנה לאודישנים של "כוכב נולד" מצדיק את הטענה הזו. נקודת הפתיחה של אותם סלבים מזמרים יכולה לסייע להם עם ההתקבלות בקרב הקהל, אבל לא מונעת מהם לעמוד לביקורת שלו. דוגמגישות שרוצות להיות דוגמגירות (שילוב של דוגמניות-מגישות-זמרות) צריכות לעבוד לא פחות קשה ממוזיקאים אחרים כדי להוכיח כשרון ויכולת מוזיקלית. לכבוד הגל האחרון של סלבים מזמרים, קיבצנו את הסינגלים הבולטים כדי לקבוע מי מהם באמת יכול לשקול הסבת מקצוע.

Project passport: דרכון לקריירה חדשה הצמד המוזיקלי, שבו אנחל בונני אחראי על השירה, מבצע בעיקר חומרים מקוריים, אבל הקאבר הזה לשיר wonderwall, הוא סוג של הפתעה. גל פדה ובונני הם אמנם לא האחים גלאגר, אבל הם גם לא כישלון מהדהד ומביך. אם נניח לרגע את עיבוד הגיטרה הפשטני בצד, נגלה שירה מעניינת והגשה די משכנעת. קל מדי למהר ולהקניט את הבחור היפה, אבל הפעם זה קנטרני מדי. בונני מביא ביצוע ווקאלי ראוי ופרשנות קצת סנטימנטלית ודביקה, אבל כזו שתצליח לרגש את הבנות. אולי זה הכיוון החדש שמושכת אליו ההגשה שמצליח ליצור עניין, או הבחירה בשיר עצמו – אבל בונני הוא בהחלט אחד הכוכבים ברשימה הזו.בשורה התחתונה: מעתה אל תאמרו "אנחל בונני, דוגמן", אמרו "אנחל בונני, מולטיטאלנט".Project passport – wonderwall:Orian project: הכוכבים של אושרי שתיים מתוך כל שלוש להקות יציינו את רדיוהד כאחד ממקורות ההשפעה הבולטים שלהן. אצל אוריין זה מתבטא בעיקר בשכבת הפילטרים שמולבשת על הקול של אושרי כהן. השחקן המוכר מקבל מתיקות פופית-חלומית שמתאימה למוצר כולו. ההפקה של גל פדה והמוזיקה של דוד ברדיצ'אנסקי וכהן עדכניות, מוקפדות ומלוטשות. יש שיגידו מלוטשות מדי. סינגל הבכורה הזה נע בין טריפ-הופ לאלקטרו-רוק וכהן מביא בו עוד איכויות מוזיקליות - בנוסף לשירה הוא גם מנגן על פסנתרים, מקלדות, סינתיסייזר, סמפלר ועוד כמה צעצועים. אל תצפו לשמוע את השיר הזה בגלגל"צ, אבל אל תתפלאו אם תגלו שדווקא איזו מדינה במזרח אירופה בחרה להתלהב ממנו.בשורה התחתונה: עוד קצת שפשוף וניסיון, ויש מצב שכהן יכול להתחיל לחשוב על קריירה נוספת. או לפחות הכנסה צדדית...

גיא זוארץ: שורד בפלייליסט יכול להיות שגיא זוארץ אפילו יותר מוצלח כזמר מאשר כמגיש "הישרדות". הוא זקוק לליטוש, הוא לא באמת נוגע או מרגש, הוא לא מפגין יכולות ווקאליות מדהימות, אבל הוא צלול ולא מזייף. וזה לא מעט. כל השאר טעון שיפור משמעותי – המילים, המנגינה וכל השאר שטוחים להפליא. המקצב הלטיני העדין שמשלב בתוכו אלמנטים ים תיכוניים הוא הימור די בטוח כשמדובר בשוק הישראלי. זוארץ, שאחראי על המילים והמנגינה מספר על מה שלא רואות המצלמות – פחדים, חוסר ביטחון, חלומות כמוסים וזיכרונות ילדות. עד כמה זה אמין? זו כבר שאלה אחרת לגמרי.בשורה התחתונה: גם אם הוא לא בדיוק מאיים על שלמה ארצי, הוא תמיד יוכל להשתמש בכישוריו בפסטיגל. גיא זוארץ – הלילה זה יקרה:

שרי גבעתי: פסקול אפשרי לערוץ האופנה טוב נו, עם לוק כזה, היא יכולה לשיר אפילו ג'יבריש מוחלט וזה יעבור. למראה הפאם פטאל שלה היא מוסיפה קול מתוק ומלחשש, שמספר על חלומן של דוגמגישות מאז ומתמיד – לעבור לחיות עם האהוב בטירה בפריז, בלי מחויבויות ובלי הפרעות. את כל המסביב תופר Henree שחתום על כמה וכמה הצלחות דומות ומביא נוסחת דאנס סליזית וקוסמופליטית. התוצר הסופי די חסר חותם ייחודי, אבל הוא בכלל לא מתיימר לייצר אחד כזה. "פריז" יכול להפוך להיות מוזיקת רקע באירועי קוקטייל קיציים, ללוות סרטון על חיי דוגמניות העל, או להכניס את גבעתי לסט של עופר ניסים. קאלט אמיתי לא ייצא מזה.בשורה התחתונה: לטוב ולרע אורך החיים של השיר הוא כאורך החיים של מסטיק עגול.שרי גבעתי – פריז:

מוש בן בסט: עניין של פרספקטיבה זוכרים את מרקוביץ' מ"עניין של זמן"? מאז שהתכנית עלתה צעירי תל אביב כבר לא ממש צעירים וגם תל אביב לא מה שהיא הייתה פעם. בן בסט מרכיב רשימה של סמלי סטטוס והישגים אחרים שאותם הוא רוצה. הוא מתחיל עם קול נמוך ועובר למשהו שמנסה להיות שירה אבל לא נשמע אמין. רק ברגע אחד הוא מייצר הזדהות, כשהוא שר "התרופה הכי סודית/ שאפסיק להזדקן". בקליפ שמלווה את השיר, המצלמה מתמקדת בו ברגע הזה ופתאום ממחישה את מרחק השנים שעברו. בסך הכל "אני רוצה" הוא עוד ביצוע (אם כי מוצלח הרבה פחות) לשירים כמו "אני רוצה גם" של פוליקר או "נרקומנים" של החברים של נטאשה.בשורה התחתונה: מרקוביץ' רצה אז ורוצה גם היום. סביר להניח שברוב המקרים הוא יישאר עם הרצון.

מוש בן בסט – אני רוצה:

צביקה הדר: לא עובר נבחרת כמה כבר אפשר לראות את כולם סביבך מסלסלים ומזמרים ולא לנסות בעצמך? צביקה הדר, המנחה של "כוכב נולד" הרגיש שגם הוא רוצה רגע מתחת לזרקורים עם מיקרופון ביד. הערך המנחה בשיר שלו הוא הערך העליון של התכנית - “מרגש". מלנכוליה, אבא שהלך לעולמו, מחסור באהבה וכל הג'אז הזה. למרות צבע הקול המעניין, המנעד של הדר מוגבל מאד ולא משרת היטב את הטקסט. הוא לא באמת מצליח לרגש וגם לא להביא לחלוחית לזווית העין. הוא מאד כן ומאד ישיר, הקול שלו מובחן מספיק כדי ליצור אינטימיות מהירה, אבל נתוני הפתיחה האלה לא לוקחים אותו, או את המאזין, לשום מקום משמעותי או מסקרן.בשורה התחתונה: כדברי צדי צרפתי: "זה ליד". הדר בהחלט מנסה, אבל קשה לדמיין שופט ב"כוכב" (אפילו הרחמנים שבהם) שיעביר את הטיפוס הזה לנבחרת. צביקה הדר – לך תדע:

*#