רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פוטו רצח: כך שכחנו שגם מרגול היא בן אדם

תמונתה של מרגלית צנעני מהמעצר מעידה לא רק על מצב רוחה הירוד, אלא על הדרך שבה אנחנו מתענגים על נפילתו של כוכב. אלון עידן נגד נקמות מיותרות

תגובות

1.ביום ראשון פורסמה בשער האחורי של "ידיעות אחרונות" תמונתה של מרגלית צנעני, כפי שצולמה עם כניסתה למעצר בכלא נווה תרצה ביום רביעי שעבר. די בתמונה הזאת כדי להבין את "פרשת מרגול".» מרגלית צנעני - כל הכתבות» משהו לא טוב קורה למרגול» וידאו: מה יש לגל אוחובסקי להגיד?» האם מרגול תופיע בתימאנידה?

2.עבור עורכי "ידיעות" מדובר היה בהישג: לידיהם הגיע דימוי ויזואלי חזק, שעשוי להעביר את מרגלית צנעני משדה מושגים מוכר (זמרת, כוכבת וכו'), לשדה מושגים חדש לגמרי: נאשמת, אסירה, פושעת. העברה דרמתית כזאת, משמעותה סקרנות ועניין ציבורי, כלומר: כסף. כדי לוודא כסף, נעשו כמה פעולות אבטחה: » מעל התמונה, בכיתוב לבן גדול על רקע אדום, התנוסס מספר העצירה שלה – 140397. המספר הזה, שאין בו כלום מלבד שש ספרות סתמיות, הוא גם זה שפתח את הידיעה ושיווה לה נופך פלילי אותנטי. » הידיעה עצמה השתרעה על פני חצי עמוד פופולרי מאוד. העמוד האחורי בעיתונים היומיים, בעיקר הטבלואידים, הוכח בסקרים ובקבוצות מיקוד כקריא במיוחד. לכן מעטרות אותו לרוב תמונות של סוגי בר רפאלי (העיקר המחשוף), או של מיני גימיקים (הקישוא הכי גדול בעולם) שעשויים להזרים בכלי הדם של הקורא כדוריות אדומות ותאים לבנים בקצב מהיר מהרגיל. זרימת דם מהירה שווה אף היא כסף.» הידיעה כללה בעיקר מיחזור של חומרים ישנים, שפורסמו בעיתונים ובאתרי אינטרנט בשבוע החולף. ברור היה שמטרת הידיעה לא היתה לספק מידע חדש, אלא לאפשר את מריחת התמונה בגודל ובמקום שהוקצו לה. » התמונה עצמה היתה באיכות ירודה מאוד, עובדה שלא מנעה מעורכי העיתון להגדילה באופן מרבי, עד כדי שהיוותה רבע עמוד. הגדלת הפיקסלים גרמה לתמונה להראות מאוד מטושטשת. הטשטוש אולי פגם באיכות הצילום, אבל יצק בה ערך מוסף שחורג מהוויזואליה עצמה. זאת משום שהטשטוש – המוכר כל כך מתמונות פספורט דהויות של רוצחים ואנסים שנכלאו או כאלה שמבוקשים על ידי רשויות החוק - התכתב באופן טבעי עם שדה אסוציאציות פלילי. » בתמונה ניתן היה להבחין שעפעפיה של מרגלית צנעני נוטים לצנוח, מה שגרם לעיניה להיראות חצי סגורות. ככל הנראה הסיבות לכך טריוויאליות: צנעני צולמה בשעת לילה, כשהיא עייפה ומותשת. אך לא היה בכך כדי למנוע את האסוציאציה האוטומטית, שהפעם התכתבה עם שדה מושגים נרקומני: מרגול נראית בתמונה הזאת כמו ג'אנקית, מכורה לסמים, שנלכדה באמצע הזרקת הירואין.» התמונה לא כללה קרדיט לצלם כלשהו, לא זה שצילם אותה במקור ולא כזה שעשה רפרודוקציה לצילום. סביר להניח שהסיבה לכך היא שהתמונה הודלפה לעיתון על ידי מישהו מהשב"ס. כשמודלף חומר רגיש, המדליף מבקש להישאר אנונימי כדי לא לפגוע בקריירה שלו. הוא מסתפק בפגיעה בקריירה של מישהו אחר.

3.התמונה הזאת, בעיקר המיקום והאופן שבו פורסמה, מלמדת על מה שמסתתר תחת העניין העצום של "פרשת מרגול". לא סחיטה ואיומים לכאורה ולא עמיר מולנר ו"חיילים". אלו רק הכלים, האמצעים. "פרשת מרגול" היא מימוש קיצוני של צורך ציבורי לענג עצמו בעזרת השפלת האחר הגדול.

4.כיצד מופק העונג: הציבור מביט בטלוויזיה בתוכנית בשם "כוכב נולד". זו תוכנית שמטרתה המוצהרת היא ייצור כוכבים. "כוכבים" הם אנשים בעלי כישרון להוציא כסף מאנשים אחרים על ידי ריגוש. זאת להבדיל מאמנים, שמטרתם היא לממש כוח יצירתי פרטי, גם במחיר של אנונימיות ועוני. מרגלית צנעני, "מרגול", היא שופטת בתוכנית. כלומר, היא מחליטה מי עשוי להפוך לכוכב (מזרים כסף) ומי לא. ככל שהשנים נוקפות, מרגול עצמה הופכת לכוכבת, משום שהיא מופיעה בטלוויזיה הרבה פעמים וגם בגלל שהיא אומרת כל מיני מילים מיוחדות – "שליכטה בלב" וכו' - שמרגשות אנשים משני סוגים: כאלה ששמעו מילים דומות בבית אבא (ריגוש שמופק מהזדהות) וכאלה שלא שמעו אותן בבית אבא (ריגוש שמופק מהתנשאות).ככל שמרגול הופכת ל"כוכבת" בעצמה, היא מפעילה אצל הצופה בבית מטען כפול: צד אחד שלו מעריץ אותה (משום שהיא מופיעה בטלוויזיה) וצד אחר שלה מקנא בה (משום שהיא מופיעה בטלוויזיה). למרות הדואליות, מדובר באותו סוג של אנרגיה, משום שבתוך הערצה מונחת קנאה. ככל שמרגול הופכת כוכבת גדולה יותר, כך הופכת האנרגיה מרוכזת יותר. ככל שהאנרגיה מרוכזת יותר, כך גוברת בה ההשתוקקות להתפרק. נוצרת ציפייה גדולה לסגירת מעגל חשמלי.מהי אותה "סגירת מעגל חשמלי": הפחתה של כמויות האנרגיה על ידי חיבור בין הפלוס למינוס. הפלוס הוא כאמור ה"כוכבות" (הערצה וקנאה); המינוס – "סחיטה ואיומים". ברגע שנוצר קשר אפשרי בין "כוכבת" לבין "סחיטה ואיומים", כלומר: ברגע שמתקיימת אפשרות להפחית את רגש הקנאה במרגול על ידי השפלת מרגול, התקשורת מיד מתבקשת על ידי הציבור – גם אם הבקשה לא מנוסחת בצורה קוהרנטית – לספק את החומרים שיבטיחו את העונג. התמונה מהשער האחורי של "ידיעות אחרונות" היא בדיוק חומר כזה, משום שהוא מספק את מנת ההשפלה הנדרשת ללא הכרעה משפטית. המעגל נסגר בדרך קיצור מלאה בעיוותים מוסריים.

5."פרשת מרגול" היא צורה פופולרית של יחסי גומלין בין האנונימי למוכר, בין ההמון לכוכביו. האיש הקטן נוקם את נקמתו באיש הגדול, רק משום שהוא קטן וההוא גדול. ההגדלה נעשית לעולם לצורכי הקטנה וההפך. ניפוח הבלון אינו מבוצע לצרכי חוויה אסתטית אלא לצורכי פיצוץ הבלון. המחמאה (כמה רזית), מטרתה לאפשר בהמשך עלבון (כמה שמנת). השוויון אינו מורגש כשהוא סטטי ולכן הוא מושג על ידי דינמיקה של איזון מתמיד (הקטנה והגדלה, הגבהה והנמכה, סאדו ומאזו). בבסיס של כל הדברים: מניעת שעמום.

6.ולמרות כל הפעלולים האכזריים האלה, ב"ידיעות אחרונות" צריכים לזכור שמרגלית צנעני היא בנאדם.

*#