רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מהגטו לאיביזה: היורודאנס השתלט על הפופ האמריקאי

מי שלא עושה היום דאנס ונותר נאמן למורשת המוזיקלית שהביאה אותו עד הלום - מפסיד בדירוגים

תגובות

האם אפשר לשים את האצבע על הרגע שבו ההיפ הופ נפח את נשמתו לטובת הבומים של איביזה? ההיתה זו מיסי אליוט עם סימפולי דטרויט שלה? או שמא אייקון והסקסי ביצ'ז? ואולי הבלק אייד פיז הם האשמים המרכזיים, במסע מתמשך של ייבוא מרוכז מברלין? איך שלא יהיה, נכון לעכשיו המצב ברור: האר אנ' בי גוסס, ראפ עושים על 130 בי.פי.אם, ומי שלא משתף פעולה עם כללי המשחק נשאר מאחור.את התוצאות בשטח אתם כבר מכירים. דיוויד גואטה ובני בנאסי הם שמות הרבה יותר חמים באמריקה נכון לעכשיו מכל הסקוט סטורצ'ים והסוויז ביטסים ששלטו בשוק לפני כמה שנים. ובכלל, מפיקי/כותבי העל החדשים, אלה שמרימים כוכבות פופ דוגמת קאשה וקייטי פרי, מתורגלים במסורות פור טו דה פלור הרבה יותר מאשר בסימפולי אולד סקול. וככה אנחנו זוכים לשמוע את כריס בראון במפגן מתפרץ של יורודאנס, הביקור הקרוב של קליס בארץ לא הולך בדיוק להציג נשמה סדוקה מהארלם, ולא צריך לספר לכם מה קורה עם ריהאנה, נכון?צלילי איביזה פלשו לפופ האמריקאי. כריס בראון:זה לא צחוק: מי שלא עושה דאנס היום, מי שנותר נאמן למורשת המוזיקלית שהביאה אותו עד הלום – מפסיד בדירוגים. האלבום הרביעי של ביונסה מסתמן כחלש ביותר שלה, הקאמבק של אמינם לא מתקרב לשיאים הוותיקים שלו וליידי גאגא ממש לא צריכה סטריט קרד מהגטו כדי להיות ליידי גאגא. המפיצים הגדולים נאלצים לשבור את הראש בשאלה: תופעה שהתפוצצה והגיעה לרוויה ועל כן תחלוף תוך שנה־שנתיים או ניצחון מוחץ שהתווה את העשור הקרוב לבלי שוב? הנתונים בשטח מעידים לטובת האפשרות השנייה, והראיה הניצחת היא השקט הארוך ביותר אי פעם מכיוונה של מדונה, שפנתה לכיוון ההיפ הופ באלבומה האחרון ונאלצה לוותר על כתר המלכות שלה לטובת תריסר פקאצות שונות. רק עכשיו היא מתחילה לעבוד על אלבומה הבא, והפעם המצב רגיש ומסוכן מאי פעם.ה"אבל" הגדול הוא שאין שמץ של אמת בגל הזה. ההתמסחרות והנהייה הצינית אחר הגלים העדריים אינם אפולוגטיים כלל ועיקר; לא מדובר בטרנד אורגני שצמח מתוך עשייה מוזיקלית, אלא בתעשייה תפורה ומוגמרת שיובאה קומפלט כדי למלא צרכים תקציביים טהורים. וזה אומר שאין כאן יכולת להצמיח כוכבים ארוכי טווח, שיש קושי רב בגריפת פרסים ובאהדת מבקרים, ובכלל – שאין בזה פוטנציאל פופ ששווה לקחת ברצינות, בניגוד למה שהתחולל ב־20 השנים האחרונות.לא גילה אותה ג'יי זי? לאן הוא נעלם? ריהאנה:אור בקצה המנהרה? קשה לראות אותו כרגע. שימו את עצמכם לרגע במקום מרי ג'יי בלייג' או אלישיה קיז: היה לכם אומץ להוציא אלבום סול "רגיל", כמו לפני כמה שנים, בנקודה הזו? האם ג'ון לג'נד, או אפילו ג'וס סטון, היו מסוגלים לקבל את אותו הפוקוס שלו זכו עם פריצתם, כשניקי מינאז' מתפוצצת על רחבת הריקודים? תסתכלו על הקריירה של כריסטינה אגילרה האומללה: היא נזכרה לקפוץ על העגלה בדיוק שנתון אחד מאוחר מדי, ועכשיו היא גמורה. הביטו על הקאמבק הכושל של וויטני יוסטון, ותרצו גם אתם לשוב לחיקה של מקטרת הקראק.אבל שוב התקווה זורחת ממזרח לאוקיינוס האטלנטי: איכשהו, אין דה מידסט אוף אול דיס, אלבומה השני של אדל הבריטית הבטיח לה את תואר זמרת השנה בכל העולם. ולא מדובר במקרה. שהרי הרבה כסף גדול וגם ריק רובין הענק הניחו את עצמם על כף המאזניים למען הפרויקט, והתוצאות בשטח מרקיעות שחקים גם בלי גווייתה השרופה של איימי. תגידו בוסר, תגידו הייפ, תגידו תוכנית שיווק – כרגע מדובר במוצר פופ מוביל על טהרת הסול, וזה לגמרי הישג בתקופה שבה פיטבול הוא הבנזין של ג'ניפר לופז.מבריטניה תגיע הישועה. אדל:השנה הקרובה תבהיר אם מדובר בבשורת הנגד המצופה, או שמא זו רק ברירת המחדל לשמורת טבע נכחדת. אולי השבתון המוכרז של הבלק אייד פיז עשוי, באמת, לפנות את השטח לחומרים שמתבוננים גם למעלה מרצפת המועדון. לא נראה שקברניטי השוק נוטים אמון רב לנבואה הנ"ל, והחומרים החדשים של מארון 5 (למשל) יוכיחו זאת בקלות יתרה. אבל את התנודות בטעם הקהל העולמי קשה לצפות, וכשנמאס לו - קשה להכריח אותו לבלוע, בייחוד אם אתה רוכב על גל ולא מרים אותו בעצמך. בקרוב היולדת הטרייה מריה קארי תשוב למיקרופון ותצייץ לנו את הניסיון הבא שלה. וזה הולך להיות הטקסט קייס המכריע: שוק הפופ העולמי - לאן? התשובה ב־2012 במצעד הקרוב למקום מגוריכם.

*#