אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אמש במהפכה: מה גרם לעמיר לב להתרגש?

וגם: להקה מחרמנת, יוסי בבליקי מתמלא באנרגיות, אוהל עם קולנוע שמגויס למאבק והרבה אמנות רחוב. מעקב יומי אחר אירועי התרבות במתחם האוהלים בשדרות רוטשילד

תגובות

המתחם הפעיל ביותר שייך להתאחדות הסטודנטים. אתמול היו שם Tree ועמיר לב. בתנאי שדה הם נתנו את כל מה שיש להם והעיפו את הקהל שהלך וגדל אחרי כל שיר. איה מורן, מהאחראיות על המתחם, מספרת שמספר ההרכבים שפונים אליהם גדול מאלה שהם יכולים לאכלס. בינתיים הספיקו להופיע שם שממל, הקולקטיב, כל החתיכים אצלי, זאב טנא, דן תורן, אביב מארק ואחרים. כל הציוד נודב או הושאל ומה שחסר מביאות הלהקות בעצמן. רגע לפני ההופעה, עמיר לב מגלה בעיניים בורקות שזו התגשמות חלום עבורו. “על זה אני כותב ושר, זה מה שרציתי לראות קורה", הוא אומר. יוסי בבליקי, סולן להקת פונץ' שעבר ליד המתחם, מחייך גם הוא מאוזן לאוזן. “אני בא לכאן כדי להתמלא באנרגיות, זה פשוט דבר נפלא ומרגיש כמעט לא אמיתי". בבליקי אמנם לא מופיע, אבל הוא לא המוזיקאי היחידי שבא לספוג מהאווירה ולתמוך במחאה. גם יוסי פיין, ספי ציזלינג, אלונה דניאל, נעם ענבר ואחרים מסתובבים בקהל. בין האוהלים אין טייטלים ומעמדות. יש מעין אחדות שלא הכרנו קודם. חיבור מיידי סביב מטרה מאד משותפת ובהולה.

קשה להמעיט בערכה של ההתרחשות התרבותית הגועשת בשדרה. קשה אפילו יותר להכיל אותה במילים. היא לא נוצרת בתנאים אופטמליים אבל היא נראית ונשמעת מעולה. היא לא תחומה בשדות הקונבנציונליים אלא פורצת גבולות ומחסומים. היא לא מנוכרת, אלא פתוחה ומזמינה. היא לא נוצרת למטרות כלכליות אלא באה לרגש ולשנות. היא הדלק הכל כך חיוני הזה של המהפכה. היא ניצני התערוכות, ההצגות, הסרטים, האלבומים והספרים של מחר. היא פה עכשיו, ואסור לכם להפסיד אותה.

*#