התימני האלקטרוני: לירון עמרם פורץ גבולות מוזיקליים

לירון עמרם מייצר מוזיקה תימנית עם ביטים אלקטרוניים ונמצא על קו האמצע בין סצנת האינדי לסצנת המוזיקה המזרחית. ראיון עם אחד היוצרים המקוריים בשטח

איל פדר, עכבר העיר
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
איל פדר, עכבר העיר

"אני לא כזה מתלהב מכל ה'חזרה לשורשים' הזאת. זה טוב למי שאף לא היה בשורשים, אבל אני מרגיש שהייתי שם, יצאתי החוצה ועכשיו יצרתי איזה משהו חדש", מספר לירון עמרם, בן 24, נצר למשפחה מכובדת בזמר התימני, על הסאונד הייחודי שלו, שלוקח את המוזיקה התימנית עליה גדל, שם אותה בבלנדר עם ביטים אלקטרונים, מקצבים אפריקאיים ושיק תל-אביבי, ומוציא החוצה את מה שרבים כבר מכנים "התימני האלקטרוני".» קפה גיברלטר חוגג שנתיים - כל הפרטים» הפנינג הקפות שניות בבלוק - כל הפרטיםהבחור הצנום הזה הוא כולו שילוב של מזרח ומערב. עם לוק שיותר מהכל מזכיר את פרינס, (שעמרם מספר שהוא האמן האהוב עליו), הוא מצליח בחודשים האחרונים להחדיר את השירה התימנית והמקצבים המזרחיים ללב הסצנה התל-אביבית, אשר מקבלת בהפתעה נעימה את הילד התימני החדש בשכונה. את הרצון המוחלט לעסוק במוזיקה, שקיים בו מגיל צעיר, תולה עמרם בבית בו גדל. אביו, אהרן עמרם, שעלה לארץ בגיל 14, היה מראשוני המבשרים של המוזיקה התימנית בישראל, ונחשב עד היום לאחד האמנים החשובים בז'אנר. "אבא היה חתום בלייבל של האחים אזולאי, דרך אגב -  לייבל האינדי הראשון בארץ, לצד שמות כמו ג'ו עמר ואריס סאן", מספר עמרם. "הוא גם היה הראשון שעשה מוזיקה תימנית עם כלים חיים – דבר שהיה מוקצה בקהילה היהודית בתימן. הוא הוציא כ-100 תקליטים בקריירה שלו".להיות מוזיקאי זה לא בדיוק הקריירה הכי משתלמת כלכלית בימינו. זה לא מפחיד אותך?"תראה, זה מה שאבא שלי עשה 50 שנה והוא הצליח לפרנס בכבוד משפחה של שישה ילדים. אני יודע שאפשר לחיות מזה וזאת השאיפה שלי – להתקיים מהמוזיקה שלי".כבר לא חוזר לשורשים. "חביבי יא עיני" (צילום: יובל אראל):המעבר מהנסתר לגלוי בזמן האחרון הוא עושה צעדים משמעותיים בכיוון. בשנה האחרונה החזיק עמרם ליין הופעות קבוע ברדיו EPGB, גנב את ההצגה בפסטיבל תחנה מרכזית (שהח"מ הוא אחד ממארגניו), ואף הוציא קטע האוס יחד עם YosTek בלייבל הבריטי הנחשב Circus Recordings, לייבל אלקטרוני בו חתום בין היתר Flux Pavilion. הערב יופיע יחד עם מוזיקאים נוספים קבפה אברם בירושלים, במסגרת ערב הופעות מיוחד לציון שנתיים להקמת הבלוג קפה גיברלטר. הופעה הקרובה תתקיים ב-8.10 במועדון הבלוק, במסגרת חגיגות הקפות שניות של שכונות דרום תל אביב.איך אתה מסביר את הגיוון הזה – מזרחית, אלקטרוני – איך הכל מתחבר?"אני חי ב-2012. אמנם תמיד צריך להסתכל אחורה ולראות מאיפה אתה מגיע, אבל מי שלא מחדש ביצירה שלו או נותן את הנגיעה האישית שלו, מוריד מהערך של המוזיקה. השילובים האלה הם חלק ממני".איך זה בא לידי ביטוי המוזיקה שלך?"המוזיקה שלי היא לא מסורתית, פיוטית או משהו כזה – אני בא לתת בראש. אני אוהב את הבלגן, אני אוהב את האנרגיות, זאת הדרך היחידה שלי להוציא החוצה הרבה רגשות סוערים. החומרים שלי מתחלקים לשלוש, וזה גם מציג את מי שאני בעצם. חלק מהרפרטואר נותן במה לדברים היפים במוזיקה המזרחית – זוהר למשל, דברים שכתבו אנשים מוכשרים, שנתנו כבוד לחריזה, למשקלים. מצד שני רציתי לתת ביטוי למוזיקה התימנית, מוזיקה שלא בדיוק זכתה להכרה רחבה – אז לקחתי את השירים של אבא שלי ונתתי להם כיוון חדש. החלק השלישי הוא הדברים החדשים שכתבתי, שהם בעברית. הם מייצגים בשבילי את המעבר מהנסתר לגלוי – להיות גאה במה שאני עושה". קאבר לזהבה בן. "חוף זהב":המשבצת המפתיעה למרות שהוא עוסק בתחום מילדות, לקח לעמרם הרבה שנים להגיע לקו המוזיקלי שהוא מקדם היום. במשך תקופה ארוכה הוא כתב רק באנגלית, ויצר מוזיקה שרחוקה מאוד מהמסורת עליה גדל.  "היה לי קשה להשלים עם כתיבה בעברית", הוא מסביר. "כשאתה בא ממקום מסורתי השפה מייצגת ערכים מאוד כבדי משקל, זה היה לי כבד. אני רציתי לעשות מוזיקה, ומוזיקה בעיניי זה דבר שאמור להיות כיפי".אז איך בכל זאת חזרת למוזיקה התימנית?"התחלתי לשאול את עצמי בעצם - מי אתה? ממה אתה מורכב? וככה הבנתי – אני דור ראשון להורים שעלו מתימן, והמינימום שאני יכול לעשות זה לשמר את התרבות הזאת בשירה. גם ראיתי שכשאני שר בתימנית השירה שלי יותר ברורה, יותר חדה. ככה התחלתי לחזור לכיוון וגם נפתחתי לעברית".איך זה מרגיש להיות "מבשר" המזרחית באינדי המקומי?"אני אוהב את המשבצת המפתיעה הזאת, להגיע למקום שלא מצפה לקבל כאלה תכנים ואחרי שהוא שומע לראשונה - לקבל תגובות מפרגנות. בדרך כלל כשאני מופיע במקומות 'תל אביביים' אני קולט שבשיר הראשון אנשים מגיבים בהלם, בשיר השני ישבנים מתחילים לזוז ובשיר השלישי כבר אנשים לגמרי רוקדים. אני שומע הרבה 'בחיים לא חשבתי שאני אוהב מוזיקה מזרחית'. זה מדהים שאנשים נפתחים ומקבלים תרבות שונה – זה מה שמניע אותי."ומה דעתך על כל הדיון הציבורי על המוזיקה המזרחית?"אני מאוד אוהב מוזיקה מזרחית, אבל אישית אני לא מתחבר להרבה מהמוזיקה המזרחית היום. יש לי הרבה כבוד אליה, אבל אני מרגיש שכמו הרבה סגנונות אחרים – ברגע שהגיע הכסף, ההתפתחות האמנותית נעצרה. בן אדם חושב – איך אני אכתוב שיר שיכניס הרבה כסף ולאו דווקא איך אני אכתוב שיר טוב".קטע ששוחרר בלייבל בריטי. עם יוסטק:מה הלאה?"אני מאמין באוזן האנושית, ברצון להכיר מוזיקה חדשה – וזה מה שנותן לי את המוטיבציה להמשיך לעשות את מה שאני עושה. כרגע אני בעיקר רוצה להמשיך להופיע – אני אוהב את ההופעות, אוהב את התחושה של הבמה, ומרגיש שיש לי עוד הרבה קהלים להגיע אליהם. במקביל אני עובד על הקלטות".

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ