עידן חגואל, עכבר העיר
עידן חגואל, עכבר העיר

"שכבתי שם על החול, נפרדתי מכל פינה", שר בעברית לוק טופ (32), סולן להקת Fool's Gold, בשיר "Tel Aviv". "כתבתי את המילים לשיר עוד לפני שכתבתי את הלחן, הן מנסות להסביר מאיפה אני מגיע", אומר טופ בראיון לעכבר העיר, שהתקיים דווקא באנגלית. "יש לי זהות חצויה במידה מסוימת. אף פעם לא הרגשתי בבית בלוס אנג'לס ואף פעם לא הרגשתי בבית בישראל. השיר הזה נוגע במושג בית ומה הפירוש שלו. תל אביב הוא מקום שאני חוזר אליו כל החיים, וככול שאני מתבגר הקונספט של בית אצלי משתנה". משפחתו של טופ עברה מישראל ללוס אנג'לס כשהיה בן שלוש. "ההורים שלי היו מאוד מותשים", מסביר טופ את הסיבה לעזיבת המשפחה. "אימא שלי ממוצא עיראקי ואבא שלי ממוצא רוסי. הם חוו המון מתח בין המשפחות, בגלל המיקס האתני ואני חושב שזה גרם להם לרצות להתרחק מפוליטיקה, מהמשפחה, מהחיים, ולגור במקום אחר – שלילדים שלהם יהיו הזדמנויות אחרות".» רד הוט צ'ילי פפרז בישראל כל הפרטים» מתחממים להופעה: הניגודים של ריף כהןלהקת "Fool's Gold" החלה כקולקטיב מוזיקלי שצמח בלוס אנג'לס שמזג בין גרוב אפריקאי לאסטטיקה פופית מערבית. הבחירה של טופ לשיר בעברית באלבום הבכורה (2009), התמזגה באקזוטיקה המוזיקלית הרב תרבותית של הלהקה. "באיזשהו אופן אני לוקח בעלות על השפה שנמצאת בתוכי, בדרך שלי", מסביר טופ את ההחלטה לשיר בעברית. "אני משתמש בה עכשיו הרבה יותר על הבמה מאי פעם", הוא אומר ומוסיף כי המציאות בתוך הבית הייתה שונה: "המשפחה שלי דיברה עברית בבית, הרגשתי כאילו אנחנו בית של ישראלים. וקשה היה להבחין אם הם התגעגעו לתרבות הישראלית, הם אנשים מאוד מסובכים. לכתוב בעברית היה מאוד לא פשוט, נעזרתי במתרגמים"."יש לי זהות חצויה במידה מסוימת". מלון הפתעה:הלהקה של טופ זכתה להערכת המבקרים והחלה להופיע ברחבי העולם, כולל בפסטיבל גלסטנברי המוערך שבאנגליה ובאולם האגדי – "ההוליווד בול". אבל ההצעה של הרד הוט צ'ילי פפרז להצטרף אליהם לסיבוב הופעות ברחבי ממלכת בריטניה הייתה מקפצה והכרה משמעותית בקריירה של הלהקה. "הגיטריסט החדש שלהם, ג'וש קלינגהופר הוא מוזיקאי מלוס אנג'לס שגדל איתנו באותם מועדונים", מגולל טופ את השתלשלות האירועים לחיבור עם הפלפלים. "כשהוא הצטרף לצ'ילי פפרז הוא צרף אותנו לסיבוב הופעות שלהם בבריטניה. בסיבוב הזה דיברנו שיהיה מדהים אם נופיע איתם בישראל וחודשיים אחרי הם הזמינו אותנו להצטרף. אנחנו נעשה גם הופעה נוספת לבד, זה היה חלום שלי לנגן עם הלהקה בישראל. אחרי ההופעה השנייה כל הלהקה תטייל יחד בישראל כמה ימים ואני אשאר עוד שבוע לפגוש את המשפחה שלי. לא הייתי שם עשר שנים אז אני רוצה קצת זמן בישראל".איך החיים בדרכים עם הפפרז, הם עדיין פרועים?"החברה האלה די התנקו. הם מביאים את המשפחות שלהם איתם והם בעניין של בריאות. אני חושב שימי הטירוף די מאחוריהם. להיות בסביבת ההפקה ולראות את היקף העבודה, יש להם צוות 200 איש, לראות כל ערב איך הם מקימים את ההופעה זה מרשים. זו לא מסיבה כל ערב, אבל זה משהו מאוד מיוחד לראות ולהיות חלק ממנו. סיבובי ההופעות שלנו במועדונים הם הרבה יותר פרועים ברמת ה'מסיבתיות'. כשאתה ברמת הצלחה כזו אז חיי הרוק'נרול הללו הם די מאחוריך, עכשיו הם יותר בעניין של המוזיקה".   איך היה להופיע איתם באצטדיון הענקי, ה-O2 בלונדון?"זה היה מדהים, לא חשבתי שתהיה לי חוויה כזו שוב. הקהל של הפפרז מגיב אלינו ממש טוב, למרות שהדברים שאנחנו עושים הם לא הכי נורמליים. גם הבנתי שזו הפעם הראשונה שמישהו שר בעברית באצטדיון הזה. למרות שהבחירה לשיר בעברית הייתה ניסיונית זה התפתח והפך לחוויה מאוד חזקה עבורי. לשיר בשפה הזו עדיין גורם למשהו קסום להתרחש. לשיר בעברית לימד אותי איך לשיר, גרם לי להרגיש יותר רוחני – אני רואה הופעה מול אנשים עכשיו כחוויה רוחנית יותר. מדהים לראות אנשים שלא יודעים את השפה שרים יחד איתך בעברית, זו הרגשה מאוד מספקת ומקבלת"."אפילו יותר מושפע ממוזיקה אפריקאית". Leave No Trace:למה עברת לשיר באנגלית באלבום השני ("Leave No Trace" 2011)?"כתבנו כל מיני סוגים של שירים וניסיתי לשיר אותם בשתי השפות אבל בסופו של דבר זה לא הרגיש נכון. אנגלית היא השפה הראשונה שלי בכל זאת. וזה אלבום שונה, הוא יותר יורד לפרטים ומפוקס. הפעם ציירנו במברשת הרבה יותר עדינה ומדויקת. האלבום הראשון היה יותר ספונטני".  האלבום השני יותר מערבי?"לדעתי זו התפתחות טבעית מהאלבום הראשון, אני ממש מרגיש שהוא נשאר נאמן לסגנון המוזיקה שלנו – מוזיקה עולמית. לדעתי הוא אפילו יותר מושפע ממוזיקה אפריקאית. אולי הוא יותר מערבי כי הכתיבה יותר פופית ומובנית". אמרו לכם שסאונד הגיטרה מושפע מאוד הצלילים של ג'וני מאר מהסמית'ס? "זה קצת מצחיק, הנגינה של ג'וני מאר מזכירה לי מאוד מוזיקה אפריקאית; הסאונד המלודי והמנצנץ היפיפייה שלו מאוד קרוב למה שאנחנו עושים".הצעתם לג'וני מאר להצטרף לקולקטיב? "היינו צריכים, דיברנו על זה שהוא ינגן באלבום שלנו. התחלנו כקולקטיב מוזיקלי פתוח עם המון מוזיקאים אבל היום אנחנו רק חמישה, ככה הקלטנו את האלבום השני. אנחנו עדיין מבצעים את השירים מהאלבום הראשון, רק בהרכב של חמישה. המון אנשים שנגנו איתנו בהתחלה על הבמה היו עושים רק רעש ותוספות של קצב, שזה היה ממש מגניב. עכשיו אנחנו לא יכולים להתחבא מאחורי כל הטירוף שהתרחש על הבמה".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ