צדק חברתי ואלימות משטרתית: מאחורי השירים עם הפוסי של לוסי

לקראת מופע האיחוד של הרכב הפאנק "הפוסי של לוסי", מספרים חברי הלהקה את הסיפורים מאחורי שירי האלבום "צב 8" שבימים אלו מציין עשור

עכבר העיר
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
עכבר העיר

לאחר היעדרות מהבמות של יותר משש שנים, "הפוסי של לוסי" חוזרת למועדון הבארבי בהופעה שתציין עשר שנים לצאת האלבום "צב "8 ולמותו של חבר הלהקה עומרי גולדין. לפני עשר שנים ביום שישי 2.8.02 קיימה הלהקה הופעה במועדון הפטיפון בתל אביב. זו הייתה הופעה ראשונה להשקת "צב 8", אלבום הבכורה של ההרכב שעסק במחאה וגיוס למאבק חברתי .יומיים לאחר מכן, ביום ראשון בבוקר נהרג סולן הלהקה, עומרי גולדין, בפיגוע של מחבל מתאבד על קו 361 בצומת הר מירון. האלבום מעולם לא הושק באירוע רשמי ולאחר הטרגדיה נמכר על ידי חברי הלהקה באופן עצמאי בכמה אלפי עותקים. הלהקה התפרקה ב-2006  ובשמונה השנים האחרונות, פנו חברי הלהקה לדרכים חדשות תוך כדי שהם משתפים פעולה בפרויקטים מוזיקליים אחרים ביניהם "סטריט מיוזיק" ו-"whore core" . כעת החליטו חברי ההרכב לחזור אל הבמות עם הסולן עמית אדן. בהופעה ינגנו כל חברי הלהקה לדורותיה את השירים מתוך "צב 8"  וכן שירים חדשים. לקראת ההופעה, שתערך בחמישי הקרוב בבארבי, ביקשנו מחברי ההרכב לספר את הסיפורים מאחורי שירי האלבום.» הפוסי של לוסי בהופעה - כל הפרטים

גור שפיגל  על "הרוח פיאודלית" "את הרוח פיאודלית כתב נטע גופן, באסיסט הלהקה, כשהיה בכיתה יא', במבט מפוכח וחד על המציאות. קצת אחר כך הכרנו בשנת שירות בנוער העובד והלומד, באחד הטייקים הראשונים והמשותפים שלנו של שינוי חברתי. כשהדיסק צב 8 יצא (לפני שהצטרפתי ללהקה), זה אחד השירים שעזרו לי לדמיין עולם יותר טוב, בימים שהייתי שומר כחייל. הזדהיתי איתו כי בשביל להגיע לשם, לעולם הטוב הזה, מישהו צריך לשאול את השאלות הקשות. השיר תפס אותי בגלל שהוא מבטא את הקשר ההדוק בין הון לשלטון, פערי מעמדות, ניצול, עבדות מודרנית, וצבירה חסרת מעצורים של רכוש וסטטוסים חברתיים. 'הרוח פיאודלית' שואל אותנו שאלה קריטית לישראל, דאז וגם היום, וגופן שכתב אותו גם ניסח בשיר את המושג 'ניאו-פיאודליזם', וגם תיאר לפני עשור את תמצית המאבק החברתי בישראל 2012".

אסף שיש  על "היום שבו נחרבה המדינה" "היום שבו נחרבה המדינה נולד כשיר זוועות שמטרתו להפחיד את השומע ולתאר לו את שיקרה אם לא 'נחזור בתשובה' חברתית. הרעיון היה להציג סצנה של אדם שעומד אל מול עולם מזוויע שבו כל שאהב והאמין בו נחרב לנגד עיניו, בד בבד עם אמרות ציניות כגון 'מומחים אמריקאים עוד בוחנים את הטעות'. השיר הוא השיר האחרון והמסכם באלבום 'צב 8' שקורא ליציאה למאבק לתיקון חברתי ומבחינתנו הוא תרחיש אפוקלפטי אפשרי במידה ולא נתקן דרכנו כחברה . מאוחר יותר אחרי המוות של גולדין השיר קיבל את המשמעות המזעזעת שלו מבחינתנו, כאשר אנחנו נהיינו האדם שעולם שלם נחרב לפניו. במפגש ניחום אבלים שנערך במהלך השבעה, ניגש נשיא המדינה דאז משה קצב אל אמירם גולדין, אביו של חברינו, ולאחר שעיין במילות השיר שאל אותו : 'מדוע הם כל כך פסימיים', אז הבנו כמה צדקנו".

נטע גופן  על "מחאה" "16.6.2006- רייב של 'street freedom', עם הופעה של הפוסי של לוסי ועוד להקות פאנק, סקא והארד קור. כ-500 איש מגיעים לואדי מגניב שבצד אחד שלו במת הופעות ובצד השני סאונד סיסטם עם ג'אנגל וטכנו. הייתה הנחה בכניסה לכל מי שהביא מזון יבש שנאסף לתרומה. בין האנשים הסתובבו ליצנים על קביים, ובמקום הייתה חגיגה אלטרנטיבית אמיתית. בסביבות השעה אחת הגיעו למקום כוחות שיטור ויס"מ ובמהלך משא ומתן בין המארגנים לקצין המשטרה הבכיר הוסכם שהשוטרים יתנו לקהל שעה לעזוב את המקום. תוך פחות מעשר דקות התחלנו לחזות באלימות שוטרים שלא ראינו מעולם: בחורות חטפו אלות בבטן, שוטרי יס"מ חבטו בכל מי שנקרא בדרכם, הרסו ציוד נגינה ומצלמות, וכל האוכל שנאסף לתרומה התפזר על הרצפה, כשהמשטרה מקיפה את הקהל וממשיכה לתקוף אותו במקום לתת לו ללכת. כולנו היינו בכדורגל ובהפגנות לפני וכבר ראינו אלימות משטרתית, אבל זה היה אירוע קשה במיוחד, לינץ' בו השתתפו מאות שוטרים. יום למחרת מצאנו מעט נחמה שהעיתונים והטלוויזיה לא קנו את גרסאות השוטרים, ובאופן 'פורץ דרך' לאותם ימים ירדו על השוטרים. יחד עם זאת אף שוטר לא נמצא אשם במח"ש, ואף אחד מהנפגעים לא קיבל פיצוי. שש שנים אחרי ישראל היא המדינה עם אחוז ההרשעות הגבוה ביותר במערב, מה שאומר שמילה של שוטר שווה עדיין הרבה יותר ממילה של אזרח, ושלמתנחלים בעמונה יקראו פורעי חוק, ושלמפגינים ברוטשילד יקראו אנרכיסטים. ואיך קוראים למי ששולח את השוטרים להרביץ?"

אסף מיידן על "שמים עלינו זין" את 'שמים עלינו זין', שהוא השיר הראשון של הלהקה, כתבנו כשהיינו בתיכון, איפה שהוא בסוף שנות ה-90. שיר 'הלל' לפוליטיקאים באשר הם, שיר על דמגוגיה של נבחרי ציבור, שיר כועס ואמיתי. לדעתי זה 'שיר בכורה' קלאסי של כל להקת פאנק של תיכוניסטים, שמכיל בתוכו קצת מכל מה שיבוא אחריו. ההשפעות המוזיקליות של כל אחד מאיתנו כבר ברורות מהתחלה. מכירים את זה שאתם רואים פוליטיקאי מתראיין בטלוויזיה וכל מה שאתם שומעים זה ערימת גיבובים, השמצות, הפחדות והסטות? השפתיים שלו זזות וגם יוצא קול, אבל כאילו לא אמר דבר? אז זה זה! מיותר לציין שיותר מעשור אחרי שהשיר נכתב, הוא שובר שיאים של רלוונטיות גם עכשיו. וכולנו טיפשים מתמיד, יושבים עדיין בחוסר מעש. מפולגים יותר אבל תמימים פחות". 

ארז שמידע על "וודקה": "השיר 'וודקה' נכתב במהלך שיעור אנגלית בי"ב במטרה להיות נעימת שיכורי פוגו באנגלית, אבל לא אנגלית שלומדים בבית ספר אלא אנגלית של ישראלים. הגיבור של הסיפור מתאר את הקונפליקט של איכות אל מול כמות השתייה. בתכלס הוא מת לבירה, אבל בירה כידוע היא עסק יקר יותר להשתכר ממנו (היום אפילו הרבה יותר!), ובגלל זה הוא בוחר בוודקה שאיכשהו נשארה יותר עממית במחיר למרות שטעמה מר וחריף כמשטרו של פוטין. במהלך ההופעות של 'כח המחץ' נכתב בית חדש לשיר שבו חלה תפנית מפתיעה בחייו של הגיבור השיכור ועליה תוכלו לשמוע רק בבארבי. לחיים".ארז שמידע  על "בטלן" "המורות שלי בתיכון טענו שיש לי בעיית שינה (זאת הייתה בעיה שלהן לא שלי), וזאת למרות שגם אם נרדמתי בכל שיעורי המתמטיקה, מעולם לא נרדמתי בשיעור גיטרה. יום אחד הייתה לנו הופעה בחמישי בלילה, וביום שישי שלמחרת ממש לא הצליחו להעיר אותי כשנרדמתי בשיעור, עד שהמורה צעקה לי לתוך האוזניים: 'אתה בטלן! ב-ט-ל-ן!....בבבב-ט-ל-ןןןןןן!'. בדרך חזרה מבית הספר באותו יום צעקות ה'בטלן' שלה לא יצאו לי מהראש, וכולנו חיקינו אותה איזה שבוע או שבועיים. למעשה היא הביאה לי השראה גדולה לשיר, ויש מצב שגם האחים כהן שמעו את הצעקות שלה לפני שהחליטו לעשות את ביג ליבובסקי".

נטע גופן  על "רק לא אצלנו בשכונה" "גם אנחנו כמו רבים שקראו את השיר נפלנו בפח, וטעינו לחשוב שהשיר נכתב לפני שבוע או שבועיים. למעשה השיר הזה הוא 44 שנה, והושר במחזמר 'אל תקרא לי שחור' שעלה ב-1972. זה מוכיח עד כמה הטקסט טוב, ועד כמה המציאות שלנו עצובה. בשיחות שהיו לי עם דן אלמגור, כותב השיר, בשבועות האחרונים גיליתי שהשיר נכתב אחרי פגישה שהייתה לו עם מרטין לותר קינג שבוע לפני מותו ובהשראת הגזענות באמריקה. למרות ההשראה האמריקאית ולמרות שבתרבות הישראלית 'אל תקרא לי שחור'. נזכר כמחזה שמדבר על היחס של האשכנזים למזרחים, השיר בעצם מדבר על היחס הטועה והמגעיל אל כל מי ששונה מאיתנו, ובזה באופן אירוני רוב האנשים גם חוטאים מצד אחד וגם סובלים מצד שני. בשיחה עם בני נגרי המלחין נודע לי שהעיבוד המקורי של השיר היה כמו מוזיקה קלאסית.

על השיר התחלנו לעבוד כמה ימים לפני הפוגרום בתקווה. בליל הפוגרום מצאתי את עצמי עם כמה חברים טובים בשכונה, שומרים על בית קפה ששברו לו את החלונות. התווכחנו עם חבורה של ילדים וכמה עוברי אורח, וכמה שהיה מבאס לשמוע את הדעות שלהם, ואת ההטיה המכוערת שהם עושים ליהדות ואלוהות, התבאסתי שדן צודק, ושיש פה בעיה ענקית. איך בישראל אנשים מפתחים תיאוריות גזע? איך השנוא הופך לשונא ואיך משסעים אותנו אחד בשני? ואיך כל כך הרבה אנשים מפגרים כדי לקנות את זה? ומתי די? על התשובות אפשר לדבר שעות, אבל בטוח שעצוב ונכון שהשיר הזה רלבנטי כבר 44 שנים, ולנו הייתה זכות ענקית לבצע אותו".

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ