אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שימו כובע: הפוסי ריוט החזירו את השיק למחאה

הפוסי ריוט לא רק הצליחו ליצור תנועת מחאה עולמית נגד פוטין, הן גם תפרו לתנועה הזו מדים חדשים

תגובות

יותר משנה עברה מאז פרצה המחאה החברתית בארץ וברחבי העולם, ושמונה חודשים מאז שהמגזין "טיים" הכתיר את המוחה בתור איש השנה שלו. בעקבות השער הזה, בדצמבר האחרון פירסמתי טור על כך שהמהפכה הנוכחית (שבינתיים לא הוכיחה את עצמה כמהפכנית במיוחד) היא נטולת מאפיינים ויזואליים בולטים, וכי לעומת מהפכות קודמות, כמו מהפכות הסטודנטים וההיפים, לא יצאה ממנה כל בשורה אופנתית מעניינת. ואז הגיעו הפוסי ריוט. הלהקה, ששלוש מחברותיה נידונו השבוע לשנתיים מאסר בגין מופע הגרילה שהעלו בכנסיית ישו המושיע במוסקבה במחאה על מדיניות פוטין, הצליחה לעשות את מה שהאביב הערבי, המחאה החברתית ותנועת Occupy גם יחד כשלו בו עד כה: להמציא שיק מהפכני חדש. חברות הרכב הפאנק־רוק, שקיים מאז אוגוסט 2011 – לא בדיוק מועד רנדומלי – הצטיידו בכל הופעותיהן במלתחה ססגונית שכוללת שמלות וטייטס צבעוניים, ובעיקר - כובעי בקלאווה (מסכות סקי/כובעי גרב) מאולתרים וצבעוניים עם חורים לעיניים ולפה, שמכסים את ראשיהן. הבחירה במסכות הללו רחוקה מלהיות מקרית. בגרסתן המעט אפרורית יותר הן שימשו מחתרות כמו ה־IRA, קבוצות טרור כמו ספטמבר השחור (כפי שצולמו בטבח הספורטאים הישראלים באולימפיאדת מינכן), כנופיות רחוב ושודדי בנק. הלוק שפוסי ריוט ניסו לפתח הוא במודע לוק של גרילה ושל אנונימיות מהפכנית. הן סימנו את עצמן כפורעות חוק ממבט ראשון, עוד לפני השימוש בלוקיישנים בלתי קונבנציונליים כמו כנסייה או גג של אוטובוס, ועוד לפני השימוש באינטרנט בתור פלטפורמה מרכזית. הן החליטו לוותר על הזהות האישית שלהן לטובת זהות קבוצתית רדיקלית ששואבת את השראתה יותר מפטי הירסט מאשר ממדונה (למרות התמיכה המתוקשרת של זו האחרונה).ויתרו על זהות אישית לטובת זהות חברתית. הפוסי ריוט (צילום: AP) הבחירה של בנות ההרכב להשתמש בכובעי בקלאווה צבעוניים, ולא שחורים/חומים/חאקי כפי ש"מקובל", בוודאי שיחקה תפקיד בהפיכתן של הפוסי ריוט לאייקונים של לוחמות חופש. הצבעים הבוהקים והפשוטים - ירוק, אדום, צהוב, סקאלה של אבני לגו או צבעי גואש – הם תזכורת להיותן בחורות צעירות, לתמימות אמיתית שמתבלת את הגישה הפאנקיסטית והחתרנית שלהן. המסכות האלו הופכות אותן, למרות האיקונוגרפיה המיליטנטית, לקורבנות במקום לתוקפות, וזו הגאונות האמיתית שלהן. לאחר המעצר שלהן וסמוך להקראת פסק הדין שניתן השבוע, המחאה לשחרורן (שכבר הפכה לתנועה של ממש, ע"ע מדונה) תפסה ממדים בינלאומיים מרשימים. בשלל מוקדים ברוסיה ומחוצה לה מפגינים עטו על עצמם שמלות, טייטס וכובעי גרב צבעוניים בניסיון להעביר מסר של הזדהות. זאת מתוך הפוזיציה המאוד נוחה – בהתחשב בכוחות המשטרה הרבים שפקדו את ההפגנות - של שמירה על אנונימיות מוחלטת. הפעם לא במסכות גאי פוקס ("V for Vendetta") השחוקות, אלא בבקלאווה מן המניין, בשלל צבעי הקשת. המהפכה, אם כך, הושלמה. לא המהפכה למען חופש הביטוי, לא המהפכה למען כלכלה מאוזנת יותר ובטח לא למען הדמוקרטיזציה של המזרח התיכון. המהפכה שהושלמה היא זו של החדרת לוק חדש ומרענן לשורות המחאה. בלוגים באינטרנט כבר מלמדים כיצד "לעשות לעצמך בקלאוות פוסי ריוט" או מאפשרים לך להוריד תמונות פרופיל עם צלליות בקלאווה ורודה, מוזיקאים ברחבי העולם מופיעים איתה ואתרי החדשות מעלים מצגות שמוקדשות לנושא. לא מן הנמנע להניח שבקרוב גם הפגנות מחאה שאינן קשורות באופן ישיר לשלישייה הכלואה יהיו מלאות צבעים וגרביים מחוררים. הבקלאווה תתקשר למאבק למען החופש, ולאו דווקא לקריאה לשחרורן של שלוש המוזיקאיות ממוסקבה. בדיוק כמו שמסיכת גאי פוקס משמשת כיום ארגונים כמו אנונימוס שאין להם חצי דבר עם המאבק באימפריאליזם הבריטי. ככה נולדות אגדות, או לפחות טרנדים.

כתבות שאולי פספסתם

*#