רם אוריון: "היום נוח לי לקרוא לעצמי זמר"

לקראת הופעת ההשקה שלו במועדון הפישקא, מספר אוריון על החיבור שלו עם להקות צעירות, הניגודים שמרכיבים את אלבומו החדש והביטחון שצבר כמבצע

איל פדר, עכבר העיר
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
איל פדר, עכבר העיר

"אני עדיין הולך הרבה להופעות, פשוט היום יש לי את הפריבילגיה להכיר את הלהקות וגם לעלות ולנגן איתן", מספר רם אוריון בעוד הוא יושב בסלון ביתו ומנסה להרגיע את סטארקה, כלבתו הצעירה והאנרגטית. הוא אכן  "עולה לנגן" לא מעט בשנים האחרונות.  עם חיה מילר, רוצי בובה, שילה פרבר, The Aprons ואפילו עם שעלת נפוצה בצימר, וכל זה במקביל לקריירת סולו מוערכת. בימים אלה הוא מוציא אלבום חדש, "האחרון", אותו ישיק מחר (ד') בשתי הופעות (הראשונה סולד אאוט) במועדון הפישקא.» רם אוריון בהופעה - כל הפרטיםאוריון (45) הוא מוסד של ממש בסצינה המוזיקלית המקומית. משנות ה-80 המוקדמות, אז היה חבר בהרכב "הדה בושס" עם רוגל אלפר, אוריון והגיטרה לא נחים לרגע. ברזומה שלו אפשר למצוא את להקת הקאלט המשובחת ,"הפה והטלפיים", שמוציאה אלבום כל שש שנים; את "נוודי האוכף" המוכרים מפס הקול של "ואלס עם בשיר"; "בתרי זוזי", "פסיכופט צעיר" וכמובן ההרכב המיתולוגי "נושאי המגבעת", שזכה בהצלחה מסחרית יפה במקביל למעמד כנכס צאן ברזל של המוזיקה האלטרנטיבית בארץ.בשנים האחרונות יצא אוריון לקריירת סולו, ובמקביל הוא עובד ללא הרף עם אמנים אחרים – מנגן, מפיק, מתארח ומה לא. חלק לא מבוטל מהמוזיקאים האלו גם מתארח באלבום החדש שלו, כולל קוסטה קפלן מחיה מילר שהפך לחלק מההרכב. "את קוסטה הכרתי כשהוא הזמין אותי ואת דפנה קינן לנגן בערב התרמה למגמת קולנוע שלו בתיכון. חשבתי שזה היה חצוף וגאוני. אני וחיה מילר עובדים ביחד עד היום".

איך אתה מרגיש לגבי עבודה על חומרים של אחרים לעומת עבודה על החומרים שלך?"אני מרגיש בעלות על כל התוצרים במידה שווה. אם אני מפיק אלבום או אפילו מנגן בו, אני מרגיש שהוא שלי באותה מידה שאני מרגיש כלפי החומרים שאני כותב. חלק מהעניין הוא שהדברים שאני משתתף בהם הם מבוססי בחירה ולא מבוססי כסף. ניסיתי קצת לעשות פרויקטים בשביל הכסף אבל ממש סבלתי מזה, כנראה שאין לי את המנטליות של פשוט ליהנות מנגינה באשר היא".פחות סיפור ויותר חבילה של שירים. ניצחון 2.0:מאמין בשיפור עצמי

קריירת הסולו של אוריון התחילה למעשה רק באמצע שנות האלפיים, אחרי מעל 20 שנה בתחום. אלבומו המלא הראשון, "כן", יצא ב-2007, אבל קדמו לו עוד שני EP's – "קר" ו"גיבור גיטרה", שזכו לשבחים מהקהל ומהמבקרים. האלבום החדש, "האחרון", מכיל פסיפס של השפעות, כותבים ונגנים מהסביבה המוזיקלית של אוריון בשנים האחרונות. ניתן למצוא בו שירים שכתבו אסף גברון, שמעון אדף, דורית רביניאן, ואפילו שיר שכתב והלחין רועי פרייליך (נערות ריינס). "התוצאה של קיבוץ התוכן והבחירה בכך שהוא יהיה מורכב מהרבה שיתופי פעולה, גורמת לכך שהוא יותר באוריינטציה של שירים מאשר באוריינטציה של יצירה אחת שלמה", הוא מספר. "יש כאן פחות עניין של לספר איזשהו סיפור שלי, אלא לתת חבילה של שירים שכל אחד בשבילי הוא חזק ויש לו את המקום שלו".

איך נוצרו כל שיתופי הפעולה? אתה מרגיש שהכל מתחבר?"כל אחד ממקום אחר, בעיקר אנשים שעבדתי איתם כבר. רציתי למשל להכניס שיתוף פעולה עם רוצי בובה, אז כתבתי קטע סרף אינסטרומנטלי שיתאים לבצע איתם, מצד שני, דורית פנתה אליי שאלחין שיר שלה. איכשהו בתוך כל הטווח והמשתתפים והכותבים, אני לגמרי מרגיש שיש לו את האופי שלו. הוא כן נעשה בהקשר של זמן ומקום והתכוונות, שאני חושב שכן נותנים לו את ההרגשה של גוף אחד, ולא אוסף רנדומלי"."ניסיתי לנגון בשביל כסף אבל סבלתי מזה". אהובתי בת החלוף:באלבום אתה שר כמעט את כל התפקידים. איך גיטריסט כמוך מרגיש בעמדת הזמר?"תמיד הייתי די חסר בטחון, לא רק בהקשר של השירה. בשירה, הדיוק הטכני יותר חשוב מאשר בנגינה, היא פחות סלחנית אם אתה לא בשליטה עליה. הגיטרה מאוד סלחנית לחוסר שליטה, לפעמים זה אפילו טוב. בתקופה שלפני 'כן' התחלתי ממש לעבוד על להשתפר משמעותית בשירה והורדתי מהאתר של ה-BBC שיעורי פיתוח קול של מורה בריטית. וזה עבד, היום לחלוטין נוח לי לקרוא לעצמי זמר ואפילו לשיר אצל אחרים. ממש קשה לי לשמוע את השירה שלי מפעם, למשל בתרי זוזי. זה נשמע לי סופר בוסרי, יש לי הרבה ביקורת על הזמר".

גם בגיטרה אתה משקיע ככה?"זה נכון גם לגבי גיטרה, אבל גיטרה ניגנתי המון הרבה שנים והאמת שאני עדיין מתאמן, לא בקטע אנאלי מאוד – רוב הזמן זה סתם הרבה רעש, אבל אני עדיין מרגיש שאני צריך להתאמן בשביל להשתפר. אני מאוד מאמין בשיפור עצמי".איך זה לעשות מוזיקה כל כך הרבה שנים? חי את החלום או תקוע במקום?"אני רק נהנה יותר ויותר – ככל שאני צובר יותר בטחון אני יכול יותר ליהנות מעשיית מוזיקה. אני עכשיו ניגש לזה עם יותר פתיחות ואמון במה שאני עושה, ולכן אני משוחרר יותר באמת לעשות כיף. חוץ מזה בינתיים האופציות של דברים שאני יכול לעשות והיכולות שלי לבצע אותן רק הולכות וגדלות."

ומה השאיפה הבאה?"השאיפות נשארות דומות. כרגע אני מרוכז באלבום הזה ובהשקה נקודה, אבל מעבר לזה – תמיד יש עוד שירים ממש טובים שלא כתבת, ויש סאונדים או תפקידים שעוד לא יצרת. זה בור ללא תחתית, אבל במובן הטוב"."לאלבום יש את האופי שלי". מהמ:מה שחשוב זה הוייב

את ההשקה החגיגית של האלבום יציין אוריון במופע מיוחד בו יתארחו אסף גברון ורועי פרייליך, והופעות חימום של רוצי בובה וחיה מילר. הלוקיישן המיוחד שהוא בחר הוא מועדון הפישקא, מועדון קהילתי של צעירים מהקהילה הרוסית. "שמעתי על המקום לראשונה כשהיה שם ערב של להקות 'צימר' למיניהן. לא יכולתי ללכת באותו יום בסוף, אבל אהבתי את הרעיון. באותו זמן חיפשתי מקום להופעת ההשקה והיה לי ברור שאני לא רוצה מקום שהוא על הסבב הרגיל, אז ככה נוצר החיבור".אז מה הולך להיות שם בערב?"זה לא מועדון הופעות בדרך כלל – יש שם תערוכות והקרנות של סרטים רוסיים אילמים. אין שם במה אפילו. אבל באירוע כזה הוייב יתר חשוב מהקונסטלציה הטכנית. המקום, הליינאפ, האקסקלוסיביות היחסית, האלכוהול הזול. המקום צר וארוך, אז כנראה יראו רק את הראשים שלנו, וגם הסאונד יהיה קצת מלוכלך – זה לא שיש שם ציוד מתוקתק, ואני מקווה שזה יהיה באמת אירוע מיוחד".

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ