אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

30 שנה ל-Talk Talk: הלהקה שיצרה את רדיוהד

הלהקה שקראה תיגר על חברות התקליטים והמציאה את הפוסט רוק מצליחה להישמע רלוונטית גם ממרחק הזמן

תגובות

בחודש יולי 1982 יצא אלבום הבכורה של להקת טוק טוק והצטרף לשורה של אלבומים נחמדים שיצאו בתחילת העשור ההוא. אך אף אחד לא ציפה שהלהקה תסיים את דרכה, כמעט עשר שנים אחרי, כאחת המשפיעות ביותר על המוזיקה האלטרנטיבית של העשורים הבאים. טוק טוק היא להקה שהקדימה את זמנה, או יותר נכון, זו להקה שיצרה מוזיקה מופלאה מתוך הבועה שהיא יצרה בעצמה. בשנות התשעים הבועה הזו התפוצצה לכל עבר.טוק טוק החלה את דרכה כעוד אחת מלהקות הזרם הנאו-רומנטי של תחילת שנות השמונים. זהו הזרם שכלל להקות כמו ספאנדאו בלט, היומן ליג, קאג'אגוגו וגם דוראן דוראן. בעקבות ההצלחה האדירה של דוראן דוראן (קראו לזה אז דוראנמאניה), החליטה חברת EMI להחתים שלושה בחורים צעירים שנראו כהבטחה ולנסות לשווק אותם ככוכבים הבאים. אפילו השם שהחברה בחרה ללהקה, ונלקח משם אחד השירים הראשונים שהם הקליטו, רמז על ההקשר. עד כאן זה נראה בסדר, ובאמת בשנים הראשונות יצאו לטוק טוק סינגלים במיטב המסורת של התקופה, כולל גרסאות שבעה אינץ' ושנים עשר אינץ' ווידאו קליפים כמובן. אך מארק הוליס וחבריו – פול ווב הבסיסט ולי האריס המתופף – לא היו מרוצים. הוליס הרגיש כאילו הוא נשאב לתוך עולם מוזיקלי שאין לו שום שליטה עליו, עולם שמנוהל על ידי אנשי עסקים מעונבים שדוגלים בשיטת "ישחקו הנערים לפנינו", ומכיוון שהם בעלי הממון הם גם בעלי הדעה. ניגוד זה בין השאיפות האמנותיות של הוליס וחבריו לבין הנהלת חברת EMI הפך את ההתקשרות ביניהם לדרך חתחתים לא פשוטה. להיט הפריצה. It's My Life:נעורים ושינוי אלבום הבכורה The Party's Over  שהכיל את הלהיטים Talk Talk ו-Today יצא כאמור ב-1982, והצלחתו עודדה את חברת התקליטים לגבי ההמשך, שבא שנתיים אחר כך עם אלבום מוצלח נוסף. IT'S MY LIFE הכיל את להיט הענק Such A Shame ואת It's My Life, אך כבר כאן החלו לבצבץ הניצנים שהבשילו בשנים הבאות. קחו למשל את השיר Tomorrow's Started, בלדה ארוכה עם אווירה דיכאונית וחיברו אותו עם Such A Shame ותבינו שלא מדובר בלהקה שמפיקה שירי מצעד שמחים, אלא משהו עמוק יותר. הוליס החליט שאין בדעתו להמשיך לשחק את המשחק והחל להתנגד לדרישת החברה להוציא סינגלים, אך מכיוון שטוק טוק היתה חתומה על חוזה חוקי שלא אפשר לה לקבל החלטות כאלו בעצמה, נאלצו הוליס וחבריו להתיישר עם קו זה.בינתיים. אם נחלק את תקופת היצירה של טוק טוק לשלוש, נראה ששני האלבומים הראשונים הם התקופה הראשונה. תקופת הנעורים הקלילה, תקופת ההתנסות הראשונית וזו שפחות מאפיינת את טוק טוק באמת. האלבום הבא שיצא ב-1986 הוא, מה שאפשר לכנות, נקודת הפיווט, השינוי, הרגע שבו החליט הוליס לקחת את המושכות ולנווט את הלהקה שלו לפי ראות עיניו. לא רק שירי מצעד שמחים. Such A Shame:הוא לא עשה את זה לבד. אל הוליס והלהקה הצטרף המפיק והמוזיקאי טים פריס-גרין, וביחד הם יצרו את The colour Of Spring. האלבום הנפלא והחוויתי הזה חורג מגבולות הז'אנר של התקופה, אך הצליח עדיין להתברג לתוך הקונצנזוס עם הלהיט Life's What You Make It, ועם שירים יפהפיים כמו Happiness Is Easy וI Don't Believe In-You. רמז לבאות אפשר למצוא בשימוש שעושים הוליס ופריס-גרין בנגני אולפן כמו נגן הקונטרבס דני תומפסון (שניגן עם ג'ון מרטין וקשת רחבה של אומני פולק וג'אז), וסטיב ווינווד.הצליל נעשה מורכב יותר ועמוק יותר, ההרמוניות עשירות יותר, הטקסטים מובנים פחות, וכל הגישה הופכת להיות פחות ופחות פופית. למרות שטוק טוק החלה להראות סימנים של אנטי מסחריות, חברת EMI נשארה מרוצה, בעיקר מכיוון שהאלבום הפיק שני להיטים מוצלחים (למורת רוחם של הוליס ופריס-גרין). מה שקרה בהמשך היה סוג של התאבדות מסחרית. Spirit Of Eden, האלבום הרביעי שיצא ב 1988 טרף את כל הקלפים. הכעס של הוליס על חברת התקליטים גרם לו ולחבריו להקליט אלבום שבו, גם אם חברת התקליטים תתעקש למצוא סינגל, היא לא תוכל. שישה קטעים, ארוכים, איטיים, ליליים, לא רקידים, מה עוד? אה, טקסטים לא מובנים שכתובים בכתב יד בלתי קריא בחוברת האלבום, זה מספיק , לא?וזה עבד. לאחר צאת האלבום ואי הצלחתו המסחרית החליטה חברת התקליטים לסיים את ההתקשרות עם טוק טוק (למרות שהם היו חתומים על עוד אלבום אחד), ומסכת של תביעות החלה בין הצדדים. EMI החליטה להדפיס אוסף להיטים של הלהקה, מהלך שהוליס מעולם לא היה מסכים לו ואף ניסה לעצור אותו ללא הצלחה. מעניין שאוסף זה היה הצלחה מסחרית , אך זה כבר לא עניין את הוליס ופריס-גריןץ הם כבר היו במקום אחר.הצליח בעל כורחם. Life's What You Make It:חושך, מקליטים המקום הזה היה חברת התקליטים VIRGIN שהסכימה להחתים את צמד המוזיקאים , וכך החלו השניים במסע הייסורים באולפן ההקלטות. מסע זה ארך חצי שנה והוליד מתוכו את אחד האלבומים המשפיעים ביותר על עשרים השנים האחרונות. Laughing Stock יצא ב-1991, ואם היה נדמה שטוק טוק הלכו קצת רחוק מדי באלבומם הקודם, כאן הם באמת החלו לאבד קשר עם המציאות. טכנאי ההקלטות שעבד איתם מספר שהוליס התעקש להקליט את כל האלבום בחושך מוחלט, עובדה שהקשתה לא רק על הנגנים, אלא גם ובעיקר על הטכנאי שבקושי ראה את המתגים שאותם היה אמור להפעיל. נגני האולפן שגויסו להקלטה באו מתחומי במוזיקה השונים: נגני כלי קשת מהעולם הקלאסי, נגני ג'אז וכל מי שיכול היה לתרום ליצירת הקולאג' המוזיקלי המהפנט שהוליס ופריס-גרין רקחו. זה מתחיל בשש עשרה שניות של רעש סטטי. בשמיעה ראשונה נדמה לך שמשהו לא בסדר, אבל אז באה הגיטרה. אקורד אחד, מודגש, מכניס אותך לעולם ההזוי של Laughing Stock. עולם שיש בו שקט על גבול הריק לצד עוצמה על גבול הרעש. שוב שישה קטעים ארוכים , בלתי קומוניקטיביים בעליל, מאתגרים ומצמררים. קחו למשל את After The Flood, תשע דקות של ערפול חושים אמביינטי עם מקצב קבוע וסולו גיטרה של שלוש דקות שכולו תו אחד בלבד, או את Ascension Day שנע בין מקצב ג'אזי בליווי קונטרבס לקטעי נויז של גיטרה חשמלית בדיסטורשן, ותבינו שדבר כזה לא עשו עד אז. הוליס ופריס-גרין הבינו שיצירת המופת שלהם לא תתקבל באהבה רבה, ומכאן גם בחירת השם  שרומז על כך. בתרגום חופשי Laughing Stock הוא "מטרה לצחוק", זה שכולם צוחקים עליו, ואין מתאים משם זה לתאר את התחושות שקיננו בליבם של הוליס ופריס-גרין. משהו כמו "אתם צוחקים עלינו עכשיו, אבל חכו חכו, אתם עוד תופתעו".ואכן, מאז ועד היום, Laughing Stock  הפך להיות לא רק אלבום אהוב על רבים, אלא כזה שהשפעתו ניכרת בכל פינה. מספיק לומר רדיוהד כדי להבין את ההשפעה שלו. בלי טוק טוק לא היינו מקבלים את או.קיי.קומפיוטר, או יותר נכון, לא היינו מקבלים את Kid A. תשע דקות של ערפול חושים. After The Flood:מבקרים וחוקרי מוזיקה אוהבים לתת שמות לסגנונות מוזיקליים שונים, להכניס כל דבר למגירה משלו. טוק טוק השפיעה על דור שלם של מוזיקאים, וביחד עם להקות כמו Slint או Tortoise נולד הסגנון שאוהבים לקרוא לו פוסט-רוק. מה זה אומר? זה אומר שכל מה שהוא לא רוק'נ'רול, אך עושה שימוש בכלים ובצלילים מהעולם הזה (וגם נעשה אחרי 1990) הוא פוסט-רוק. נכון? לא נכון? מה זה משנה, איך שלא נקרא לזה העיקר זו המוזיקה, והמוזיקה שלהקת טוק טוק עשתה הופכת למרשימה יותר ויותר בראייה היסטורית. מוזיקה גדולה שנשמעת עדכנית גם היום, כמעט 21 שנים אחרי. מרשים, לא?   

» ביום שני (30.7) בשעה 23:00 יערוך גל אפלרויט ספיישל Talk Talk ברדיו 88FM

כתבות שאולי פספסתם

*#