ליל ויין, דרייק וג'סטין ביבר: פלייליסט ההיפ הופ של קיץ 2012

אלו שירים יעשו לנו את הקיץ? סגול 59 בוחר תשעה שירי היפ הופ ועוד קלאסיקה בלתי נשכחת. כנסו לפייסבוק ובחרו את השיר שלכם

סגול 59, עכבר העיר
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
סגול 59, עכבר העיר

"שירי קיץ" זה מושג מתעתע. מיטב הלהקות, הזמרים והמפיקים עובדים כדי לייצר את להיט המסיבות הבא, המנון הפסטיבלים שיזכר והקרוס אובר שיטשטש גבולות מוזיקליים. מה שקורה בפועל זה שבסוף מגיע להיט טראש מרומניה (מתורגם או לא), כובש את תחנות הרדיו, נדבק לראש ומוציא שם רע למוזיקה. מבקרי המוזיקה של עכבר העיר התאגדו כדי להכין תרופה למכה עם פלייליסטים מומלצים להעביר איתם את הקיץ. את תשעת שירי ההיפ הופ בחר סגול 59 יחד עם עוד קלאסיקה בלתי נשכחת.הצביעו לשיר שלכם באפליקציית הפייסבוקלכל הפלייליסטים של הקיץ:פופ - יפתח אילוןרוק/פופ ישראלי - טל הנדלסים תיכוני – אופיר טובולאינדי עולמי – עדי הרריאינדי ישראלי – סער גמזורוק בינלאומי – עדית אזולאיליל ויין מארח את ביג שון - My Homies Still מתוך האלבום I am not a human being vol.2 שייצא בסוף הקיץ, לפי הבטחת ליל' ויין. אם כל האלבום יישמע ככה, יש סיכוי שנלקה במיגרנה שתימשך עמוק לתוך החגים. את העובדה שוויין הוא אמן מוכשר, קפריזי ובלתי צפוי אי אפשר לקחת ממנו, אבל הטרק הזה, עם מה שנשמע כגרסת סינתיסייזר זול לשיר אלקטרו מתחילת האייטיז, מעצבן כבר אחרי 30 שניות. ויין, כדרכו, זורק כמה שורות משעשעות, אבל גם כמה שנדמה ששמענו בעבר (במיוחד כל המטאפורות השחוקות הקשורות בסקס אוראלי) וביג שון לא יכול בכלל להתחרות עם הכריזמה של וויזי, שגם ביום רע עדיין מאפיל כמעט על כל ראפר שמשתף איתו פעולה.דרייק מארח את ליל ויין - HYFR עוד פעם וויין, הפעם כאורח על הטרק של דרייק, וזה כבר הרבה יותר טוב. שני החבר'ה נמצאים במוד אישי ומהורהר ומפרטים, על רקע סנרים איטיים וקלידים עם סאונד אנלוגי, את הצרות והקשיים שבלהיות כוכב, להשביע את רצון המבקרים וגם לפתח קשרים משמעותיים עם המין השני, תחום מילולי שדרייק כבר מתמחה בו וויין חוזר אליו מדי פעם. המילים איכותיות, הביט מיד-טמפו נעים ויש תחושה שהשניים באמת שיתפו פעולה ביצירת הטרק ולא רק הושתלו לתוכו מטעמים מסחריים. ראשי התיבות, למי שתהה Hell You're Fuckin' Right.מארון 5 מארחים את וויז קאליפה – Payphone אדם לוין, הסולן של מארון 5 אינו זר להיפ הופ. הוא הרי שיתף כבר פעולה עם קנייה ווסט, פארל וויליאמס, אלישה קיז ואחרים. משיתוף הפעולה הנוכחי עם הראפר-של-הרגע, וויז קאליפה, שני הצדדים יוצאים מורווחים: ההרכב הקליפורני נהנה מקמצוץ של Street Credibility והראפר הממוסטל זוכה לחדור אל אייפודיהן של מיליוני נערות מתבגרות שאוהבות את הרוק הקצפתי והאמוציונלי של לוין וחבריו. התוצאה: טרק במשקל נוצה, רווי אוטו-טיון, עם אירוח קצר ולא ממש הכרחי של קאליפה, מה שנשמע כמו יותר כמו תרכובת מעבדה סינטתית מאשר שת"פ אמנותי אותנטי.ג'סטין ביבר מארח את לודקריס - All Around The World גם ג'סטין ביבר הגיע לשלב שהוא מחפש קצת Street Cred, כלומר שיתופי פעולה עם ראפרים. ומי יותר מוצלח לעניין מאשר לודקריס, מלך הופעות האורח בשירים של אחרים, ששיתף כבר פעולה עם הילדון לפני שנתיים בלהיט "בייבי". עכשיו ביבר חוזר בגישה מבוגרת, סקסית יותר, על מצע של האוס רך וקולות מסונתזים ומוכפלים שמזכירים לסירוגין את מייקל ג'קסון ואת ג'סטין טימברלייק. לודקריס עושה את העבודה, אבל לא ממש מבריק בתפקיד הראפר האורח, אולי בגלל מגבלת השפה הנקייה, וביבר מספק ממתק סינת-פופ קייצי, מתוק ובהחלט לא מזיק לאוזן.

טריי סונגז וטי.איי. - 2 Reasons אוקיי, שתי הסיבות שטריי סונגז וטי.איי באו למסיבה הזאת: 1.) ביצ'ז 2.) דרינקס. פייר אינאף, הרבה מאזינים יזדהו עם העניין הזה. טריי סונגז מקשיח כאן מעט את תדמית הלאבר-מן שלו, כדי להכין לראפר הדרומי את השטח לרפרפ ורס מסיבות ג'נרי שעובר מהר ובלי להשאיר הרבה רושם. נכון, סונגז הוא זמר מהוקצע, טי.איי הוא ראפר טוב, אבל הטרק הזה נחמד מדי מכדי להשאיר איזשהו רושם. לא מזיק אבל גם לא מונומנטלי.Ray Bands – B.O.B B.O.B מאטלנטה היה לפני 3-4 שנים אחד מהראפרים הצעירים המבטיחים ביותר בארצות הברית. הטרק שלו לקיץ 2012 מראה על היגררות לכיוון מיינסטרימי והפקות נוסח דייויד גואטה, אבל איכשהו, החוש המלודי שלו, היכולת לרפרפ ולשיר בצורה משכנעת והקונספט המעניין (זה קשור לחבילות של כסף ולבחורה חמדנית, לאו דווקא למותג המשקפיים הידוע) מצילים את השיר הזה והופכים אותו לסוכריית פופ-ראפ חביבה בהחלט.ברנדי מארחת את כריס בראון - Put It Down אחת מכוכבות האר'אנ'בי הגדולות של הניינטיז, מי שמכרה פלטינות כבר בגיל 16, מנסה את כוחה בקאמבק, עם טרק שמשלב שירה וראפ מטעם האיש שהיכה את ריהאנה והפקה מתוצרת הבחור שהפיק להיטים מפלצתיים כמו A Millie ו- 6 Foot 7 Foot. התוצאה נחמדה, משהו בין ביונסה למרי ג'יי בלייג' במחלקת השירה, עם תזמור שלא תוקף את האוזן ומשאיר הרבה מקום להרמוניות של ברנדי (כבר בת 33!) לא משהו בסדר הגודל של The Boy Is Mine או  I Wanna Be Down אבל בהחלט מרענן את האוזן לכמה דקות.Get Low – Waka Flocka ft. Micky Minaj, Tyga & Flo Rida גבירותיי ורבותיי, לפניכם המתמודד המוביל של 2012 בקטגוריית "כמה ראפרים גרועים אפשר לדחוס על הפקה מעצבנת אחת". ארבע דקות ושש עשרה שניות של צמר גפן מתוק לאוזניים, עם פזמון מונוטוני ומילים שלא אומרות כלום. קרן האור היחידה היחסית כאן מצוייה בניקי מינאז', שהקטע שלה עולה ברמתו על אלה של שלושת ראפרי הגימיק שנשתלו לצידה על הטרק. אבל כאמור, בארץ של ננסים, גם מטר 60 עושה אותך ענק. מציק בשמיעה ראשונה, מרתיח בשניה, מתסכל באלה שאחריהן.

הקרטיבים – זה הקיץ אוקיי, גם בישראל, שירי היפ הופ קיציים כבר הפכו לז'אנר בפני עצמו. אבל אם נסנן החוצה את כל הוולגריים, המעצבנים, הגימיקיים, הקלישאיים והממוסחרים-בכוח, נישאר עם קומץ קטן של שירים שאפשר לשמוע יותר מפעם אחת ברצף. אחד מהם הוא "זה הקיץ", של הקרטיבים, פרי עמלה של קבוצת מפיקים חיפאית-תל אביבית מסתורית, שמעדיפה להסתתר מאחורי שמות בדויים בכל פרוייקט שהיא משחררת ולתת למוסיקה לדבר. פרט המידע היחיד ששוחרר לגבי השיר הזה הוא שנופר כהן, זוכת תחרות "כוכב הבמה – חיפה 2011" ומודחת כוכב נולד 10, שרה את הפזמון. תיהנו.

קלאסיקה: DJ Jazzy Jeff and The Fresh Prince - Summertime אין טרק היפ הופ שמתאר את החווייה הקיצית יותר מזה, המאסטרפיס הנצחי של וויל סמית וג'ף טאונס, שזכה בגראמי כסינגל הראפ הטוב ביותר בשנת 1991. הכל פה מושלם: מהשימוש בשיר Summer Madness של קול אנד דה גאנג, דרך הטקסט המדוייק וההגשה המושלמת של הנסיך המדליק ועד להפקה הפאנקית של ג'ף, שעושה קריר באוזניים, חם בלב ומדגדג בבלוטות הנוסטלגיה. כל אלה גורמים לכך שהשיר האדיר הזה עדיין אהוב ומושמע במסיבות היפ הופ קיציות, גם 21 שנים אחרי בריאתו.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ