אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אבק תקליטים: בלוג האספנים בדרך להפוך לספר

כבר שלוש שנים שאילון פז מפעיל בלוג מצליח על אספני תקליטים מרחבי העולם. השלב הבא: ספר שמאגד את התמונות

תגובות

“תתחילי בשאלה מה מתנגן אצלי בפטיפון כרגע”, מציע אילון פז בשיחת סקייפ. זו גם השאלה הראשונה שהוא מפנה למרואיינים שלו, אספני תקליטים מרחבי העולם שפתחו בפניו את הספרייה העשירה שלהם ואת עולמם בשלוש וחצי השנים האחרונות. מהמפגשים האלה נולד הבלוג המוערך Dust & Grooves, אליו פז מעלה פוסטים עם ראיונות ותמונות מדהימות של האספנים השונים. עכשיו, בעזרתכם, הוא רוצה להפוך את הבלוג הזה לספר.פז היה צלם מוערך בישראל אבל מאז ומתמיד קינן בו שיגעון המוזיקה. את התקליט הראשון שלו (“Pipes of Peace” של מקרטני) קנה בגיל תשע במקסיקו סיטי, “ומאז הטעם השתנה והשתפר ונהיה יותר ג’זי ובלוזי, ויותר רוק והרבה פאנק, אבל לא הפכתי לאספן גדול. יכול להיות שתמיד רציתי ולא היה לי את הכסף והזמן לזה. זו אחת מהסיבות שהגעתי לאספנים, אני פשוט מעריץ אותם, מקנא בהם, מפרגן להם ולומד מהם”. החיבור בין צילום למוזיקה עלה שלב כשפז עבר לניו יורק לפני ארבע שנים במטרה להמשיך ולפתח את הקריירה שלו שם. “בדיוק אז התחיל המיתון ולא היה מה לדבר בכלל על עבודה”, הוא מספר, “חיפשתי מה לעשות, והיות שהיה לי הרבה זמן פנוי מצאתי את עצמי בעיקר נובר בחנויות תקליטים. פתאום נפל לי האסימון שאפשר לחבר בין צילום למוזיקה, וכך התחיל הפרויקט”. אספני התקליטים שנקרו בדרכו הגיבו בהתחלה בצורה פושרת, אבל היו אחרים שהתרשמו מהידע והפאשן והכניסו אותו לספריות שלהם. את הרשמים הוא העלה בבלוג, בהתחלה בשביל הפאן, מתוך כוונה ליצור מכך תערוכה ביום מן הימים. “לא חשבתי לכתוב בלוג, אבל כשהעליתי את הפוסט הראשון היו הרבה תגובות, אנשים העבירו את הבלוג מאחד לשני ונוצרה קהילה קטנה מסביבו, שהלכה וגדלה”, מספר פז, “במקור אני צלם פורטרטים, וההיבט האישי והסוציולוגי מאוד מעניין אותי. לא מעניין אותי רק מה התקליט הכי יקר שלהם או כמה תקליטים יש להם, אלא בעיקר איך העיסוק הזה משפיע עליהם ועל הסביבה שלהם”. נפל לי האסימון שאפשר לחבר בין צילום למוזיקה. מתוך הבלוג (צילום: אילון פז) בשנים האחרונות פז ריאיין וצילם אספנים מאנגליה, מטורקיה, מארגנטינה, מגאנה, מישראל ועוד, והם מתועדים בתמונות יפהפיות ובראיונות עומק שחושפים את הצבעוניות והייחוד של מגוון הטיפוסים האלה, וגם את המשותף להם. “יצא לי להיתקל בהמון אספנים שונים זה מזה, אבל את כולם הייתי יכול להגדיר כחנונים־קולים. יש להם ידע אנציקלופדי”. לצד המפגשים המתועדים בבלוג, יש בו גם מיקסים שיצרו פז והמרואיינים מתוך האוספים העשירים שלהם.  הבלוג המצליח הוליד חלום נוסף – להוציא ספר. לשם כך החליט פז לגייס מימון לספר דרך אתר גיוס הכספים קיקסטרטר. “מובן שהייתי שמח אם איזה מו”ל היה מתפעל מהיוזמה ומציע לי בו במקום סכום כדי להוציא את הספר וכך הייתי יכול להתרכז יותר בעשייה”, הוא מודה, “קיקסטרטר זאת עבודה יותר קשה אבל יותר יצירתית וכיפית – היא מחברת אותי לקהילה ונותנת לפרויקט חשיפה עצומה”. הפרויקט, שהדד־ליין שלו הוא באפריל 2013, זקוק למימון של 27 אלף דולר, שמיועד למסע בן חודשיים שיערוך פז מספטמבר הקרוב ברחבי אמריקה על מנת להשלים את האוסף, להדפיס ולשווק. עד כה הוא גייס יותר מ־4,000 דולר מאספנים מישראל ועד אוסטרליה, וסביר להניח שכשתיכנסו לעמוד, המספרים כבר יהיו גבוהים בהרבה. בהתאם לפורמט, כל תרומה מתגמלת ותלויה בגובה הסכום – מרשימת תודות באתר, דרך גלויות, חולצות, פורמט דיגיטלי של הספר, ועד עותק של הספר עצמו על השתתפות בסך 68 דולר. “חשוב לי לציין שאין פה מטרת רווח אישית מלבד המימון לספר, כפי שפירטתי באתר”, מדגיש פז, “וגם שהסכומים יירדו מכרטיס האשראי רק אם וכאשר יושלם המימון עד הדד־יין. הכל נעשה מתוך אהבה לנושא”. 

כתבות שאולי פספסתם

*#