רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הקולקטיב: "חוגגים את העובדה שהכאב עבר"

בזמן הקלטות האלבום מצאו עצמם חברי הקולקטיב מנגנים על פחים, בקבוקים ומכונות. לקראת מסיבת ההשקה, רועי ריק ועידן רבינוביץ' מספרים על האלבום שיצא מהכאוס, והבלגן היצירתי שנוצר מהרכב המכיל שבעה נגנים

תגובות

בלונדון הם חלקו דירה שכורה ליד שוק פורטובלו בנוטינג היל. כל השבעה יחד. אם מישהו מהם היה שמח או מצוברח, השאר הרגישו. דינמיקה אינטנסיבית. לא במקרה קוראים להם הקולקטיב. סדר היום היה קבוע. ארוחת בוקר, חזרות, שיבה הביתה, עוד חזרות, והופעות. הרבה הופעות, כמעט בכל ערב ובכל מקום, כי כמו שאומר עידן רבינוביץ' (שירה, גיטרות, קלידים): "מעט תעוזה ואין שום בעיה למצוא מקום להופיע". המטרה היתה להצדיק את המאמץ. לייצר סביבם עניין. לאסוף קהל. לרקום קשרים. להתפתח. הרווח מהתקופה הזו, לדבריהם, היה גדול. הקולקטיב התגבשו, ההופעות תיקתקו, ומהפריחה נולד גם האלבום החדש. ואז הם החליטו לחזור לארץ. למה?"כי מזג האוויר כאן נעים יותר", בוחר רבינוביץ' באופן מודע בקלישאה, ומסביר ש"מראש לא נסענו לחפש בית, והחזרה לארץ היתה מתוכננת. הבנו שהכי נכון לנו להתבסס כאן בתור הרכב. זה גם לא שנמאס לנו מלונדון או מתל אביב – אנחנו פשוט אוהבים להיות בתנועה ולהגיע בכל פעם למקומות חדשים ומאתגרים. היום, לאחר מהפכת האינטרנט ומהפכת הטיסות הזולות לאירופה, אפשר גם לקפוץ בקלות ממקום למקום".הקולקטיב בהופעה - כל הפרטיםאלא שלמרות הדיבורים על היתרונות שבגלובליזציה, גם חברי הקולקטיב יסכימו שלחיים על מזוודות נלווות גם לא מעט טראומות. רבינוביץ': "תיכננו טור אירופי לפריז ואנגליה, אבל אז עיכבו אותנו בהיתרו בגלל טעות ביורוקרטית שיצאה מפרופורציה ושרירותיות של פקיד. חלקנו היינו תקועים בנמל התעופה במשך 24 שעות". "הוציאו אותנו מהתור והכניסו אותנו למרכז הפליטים", מוסיף רועי ריק (שירה, גיטרות, מפוחית), "אתה מרגיש בלימבו, מוקף במשפחות בוכות, רואה אנשים שחייהם מתרסקים לך מול הפרצוף בגלל החלטות שרירותיות כאלה. אתה מבודד. לוקחים ממך טביעת אצבעות. זוועה". רבינוביץ': "באותו ערב היינו אמורים להופיע בפסטיבל במנצ'סטר. חלקנו נסענו לשם והשאר נישנשו חטיפים עם משפחה ברזילאית במתקן העיכוב שבמרתפי היתרו. מהכאב הזה נולד שיר שקוראים לו Home Office''. הכאב מחוסר האונים, מהיחס המזלזל".כל השירים הם ממקום של כאב?"אף שיר הוא לא שיר כאב במובן של שיר דיכאון. בכלל לא. צריך לזכור שלאלבום החדש קוראים 'Onwards', אחרת היינו קוראים לו Backwards''. הרעיון הוא להתמקד בהתקדמות". תחושה ראשונית של של הילולת שיכורים. הקולקטיב (צילום: אורית פניני)

סיפור על אהבה וחושך רגע לפני חשיפת האלבום באופן רשמי אני פוגש את ריק ורבינוביץ', הזמרים והכותבים הדומיננטיים בהרכב, בדירתו של רבינוביץ' בנחלת בנימין. זו דירה יחידה בבניין משרדים תעשייתי שבלילות הוא נטוש, אך מבפנים היא משופצת בטעם טוב (רבינוביץ': "נחמד לי ככה, השכן הוא רואה חשבון שמעולם לא פגשתי וזה מאפשר לי לעשות רעש בלילה"). אני חולץ נעליים כמנהג המקום, למרות שאין הרבה פנאי להתרווח. בעוד כשעה וחצי יחלו הלימודים באוניברסיטה. רבינוביץ' סיים באחרונה תואר ראשון בפילוסופיה ומדע המדינה וריק מתקרב להשלים את לימודיו לתואר בהיסטוריה. גם חברים אחרים בלהקה עומדים לקראת סשנים מאומצים של לימודים. רבינוביץ' אומר ש"ללמוד זה רוקנרול", אבל אנחנו באנו כדי לדבר על הרוקנרול עצמו. הקשבתי לאלבום פעמים רבות, ובכל האזנה שמעתי משהו אחר. הקטעים השקטים יותר, לכאורה, מתגלים בשמיעה שנייה כעומדים על סף התפוצצות. ובהאזנה נוספת הכל ממש מתפוצץ בפרצוף, באוזניים, בחלל הפנימי של המוח. מה קורה כאן?רבינוביץ': "זו התגובה הטובה ביותר ששמעתי עד כה. האלבום הזה עבורנו הוא מין משחק על הדואליות הזו. קאדר השירים מגוון מאוד, נע על פני אמוציות ונושאים שונים. ההתרשמות מן התוצאה תלויה לגמרי במאזין ובזמן ההאזנה. האלבום עמוס בתמות, בסגנונות מוזיקליים, בצבעים. יש שירים עמוסים ולעומתם שירים נקיים".ריק: "התחושה הראשונית היא של הילולת שיכורים. יש שירים שיש בהם משהו מן הטירוף והבלגן. אבל ברגע שאתה מפרק הילולות שיכורים לגורמים, אתה מוצא את הכאב הפרסונלי של האנשים, ומה שמנצח זו השמחה של הביחדנס. וזו המהות של הקולקטיב".  רבינוביץ': "עבדנו על האלבום הזה בצורה אינטנסיבית במשך חצי שנה. שירים כאוטיים הוקלטו בשעות הבוקר המוקדמות כשכולם שיכורים מהתחת, ומנגד היה גם שיר בשם 'Working Title' שהוקלט כולו בחושך מוחלט".ריק (צוחק): "שמנו את סינטרה ברקע. סתאאם".אז זה המקום שלכם, בין כאוס לשקט, בין הוללות לרוגע. שירי שיכורים מול בלדות שוטפות.רבינוביץ': "ואז מגיעה המערכה השלישית והקיצוניות הזו מתחברת ליחידה אחת. כי השירים צומחים מצורת הכתיבה שלנו, שמגיעה ממקום אישי. הגישה היא לקחת את המקומות הכואבים ובמקום להתבוסס בהם ולטבוע ביגון, להכיר בכאב ולצאת החוצה. לחגוג את העובדה שזהו, הכאב עבר".מה כואב?"כואב כי קשה להיות להקה של שבעה אנשים אינדיבידואליסטים וקולקטיביים, זה דורש בועתיות של כל השבעה. צריך הרבה אנרגיות, תעוזה ועבודה קשה".וכאב אישי יותר?"זה לא הסיפור. הסיפור הוא רחב יותר, ומובא דרך נקודת מבט אישית".יש אצלכם משהו ייחודי שעדיין לא שמתי עליו לגמרי את האצבע, אולי העל זמניות. "אנחנו לא חושבים על זה. ברגע שנחשוב על איך לחדש – ניכשל. המוזיקה שלנו עובדת בהווה וזהו זה. אני לא חושב שיש עוד להקות כמונו. בסך הכל אנחנו מנסים לעשות משהו אמיתי. משהו משלנו. משהו שלא קשור לשום ממד השוואתי".

*#