רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לא רוצים להעיק על אף אחד: יאיר ניצני ותיסלם חוגגים 30 לרדיו חזק

יאיר ניצני, בראיון מיוחד, מספר על המופע החגיגי של תיסלם שמציין 30 שנה ל"רדיו חזק", על השינויים בתעשיית המוזיקה וגם מסביר לראשונה מה בדיוק קרה עם אריאל זילבר

תגובות

מכתב הרבנים, אותו נייר שקרא ליהודים שלא למכור או להשכיר דירות לערבים, פתח לא רק משבר פוליטי בתחום המוגדר של חברי כנסת ושרים. למכתב הייתה גם השפעה על עולם המוזיקה הישראלית. אולי לא סנסציה גדולה מדי, אבל כשאריאל זילבר הופך לתומך של אותם רבנים ולהקה כמו תיסלם מבטלת את השתתפותו במופע מיוחד וחגיגי שלה בתגובה – אפשר בהחלט לומר שהפוליטיקה מצליחה לשים דריסת רגל גם כאן. עבור מי שלא התעדכן בזמן אמת נזכיר שזילבר, שהשתתף בכנס כהניסטי והביע תמיכה באותו מכתב רבנים, עורר לא מעט זעם סביבו וגרר גם הודעה דרמטית למדי של "תיסלם" שוויתרו על נוכחותו באירוע לציון 30 שנה לאלבומם המיתולוגי, "רדיו חזק". באותו מופע, אותו הם מקיימים בשבוע הבא יחד עם אורחים כמו דני סנדרסון, מוקי ומאור כהן, אמור היה זילבר להיות האורח הרביעי. הביטול, באופן צפוי למדי, עורר התעניינות וגם תגובה אמוציונאלית של זילבר עצמו שלא חסך במילים קשות. יאיר ניצני, אחד מעמודי התווך של הלהקה, לא נשמע היום כמי שהתרגש יותר מדי מהבלאגן.

"קודם כל, אנחנו אוהבים את אריאל ורצינו להזמין אותו לנגן איתנו", מדגיש ניצני אחרי שהסערה שככה ומסביר פעם אחת ולתמיד את השתלשלות העיניינים. "היה לנו קונספט כלשהו מאחורי האנשים שהזמנו להופיע איתנו ורצינו נציגים של כל מיני להקות מכל מיני תקופות שבאים ועושים איזשהו שאפו על 'רדיו חזק', כמו אריאל שהיה בלהקת 'תמוז', מאור מה'זבובים' וז'קני צפת', דני מ'כוורת' ומוקי מ'שבק  ס'. כמובן שכולנו הכרנו את אריאל ואת הדעות שלו אבל שמנו לרגע את הכל בצד והזמנו אותו ברוחב לב ובאהבה", ניצני מסביר.

"אבל לפני כשבועיים פתאום התחיל הסיפור של מכתב הרבנים והוא התראיין לטלוויזיה והלך לערב של כהנא והתחיל לדבר שם על יחסו עם הערבים וכל מיני דברים מאוד מאוד קיצוניים ופתאום, כפה אחד, כל החבר'ה בלהקה קפצו ואמרו: 'הלו! מה זה? זה לא מתאים ולא נוח ולא יפה לנו'. המופע הזה הוא מסיבה שלנו ואנחנו מביאים אליה אורחים וקוני כרטיסים ואנחנו לא סמל לאומי ולא מוסד ממלכתי אז פשוט אמרנו לאריאל סליחה ושאנחנו מצטערים ותודה רבה. לא מתאים לנו עכשיו מישהו שצועק ככה, לא רוצים אותו במסיבה שלנו". והוא הגיב בהתאם. הוא תמה על ההחלטה הפתאומית, טען שאתם מכירים את דעותיו מזה שנים, שניצלתם אותו ושהוא בכלל "מרחם עליכם". "הוא לא אהב את זה. הוא חשב שניצלנו אותו למכירת כרטיסים וזה ממש לא נכון. מכרנו את הכרטיסים גם בלעדיו והזמנו אותו למופע בכלל שלושה חודשים לפני כן ואנחנו לא צריכים פרשות ואלמנטים כאלה כדי למכור כרטיסים. הוצאנו את ההודעה פשוט כי הרבה אנשים פנו אלינו ושאלו למה הוא מופיע ואז כשהחלטנו על המהלך אז הרגשנו מחויבים לעדכן את האנשים שקנו כרטיסים, אחרת בכלל לא היינו מוציאים את ההודעה". אז גם התגובות מהקהל השפיעו עליכם בהחלטה?"תגובות עליו התקבלו כל הזמן, מרגע שהודענו על ההופעה ועל האירוח שלו בה וכל שכן שאחרי ההתבטאות שלו, אבל זה לא השפיע עלינו אלא זו הייתה החלטה שלנו. הרגשנו לבד שזה מספיק מפריע לנו".

מצטערים תודה רבה. תיסלם (צילום: אריאל ואן סטרסן)

עם זילבר או בלעדיו, עדיין מבטיחים חברי "תיסלם" – ניצני, דני בסן, יזהר אשדות, יושי שדה, צוף פילוסוף וסמי אבזרדל -  מסיבה נוסטלגית שתעשה כבוד לאותו תקליט ראשון ומצליח במיוחד, שהוביל את הלהקה אל צמרת מצעדי הפזמונים של תחילת שנות השמונים. "התכנון הוא לבצע את כל התקליט", מבטיח ניצני ומספר על התכנון למופע, "מה שאנחנו לא עושים כל הזמן, כולל שירים שלא נס ליחם כמו 'חושב רחוק כרגע' ו'יש רגעים', וחוץ מזה יהיו גם שירים שאינם מהתקליט עצמו". עם שלושת האורחים שנותרו להם - מוקי, מאור כהן ודני סנדרסון - הם מתכננים לבצע שירים נוספים וביצועים מעניינים לשירים של אותם אורחים, לצד קטעי וידאו חדשים וישנים שירוצו ברקע. ומה עם שירים חדשים? "לא הפעם", צוחק ניצני, "אנחנו לא רוצים להעיק על אף אחד ולכן אנחנו גם לא מבצעים שירים אישיים שלנו", הוא מדגיש אך מיד מוציא מן הכלל את "ככלות הכל והתמונה" שהתחיל את דרכו כאישי של בסן ואשדות אך מהר מאוד הפך למזוהה מאוד עם הלהקה כולה.

לא רוצים להעיק על הקהל. תיסלם (צילום: אריאל ואן סטרסן)

הפער בין אישי לקבוצתי מעניין במיוחד במקרה של "תיסלם". בסן, אשדות וניצני היו השמות העיקריים להמשיך בדרך אישית אחרי פירוק הלהקה ב- 1983, שלוש שנים בלבד אחרי שיצאה באופן רשמי לדרכה. שני אלבומי אולפן עמוסי להיטים נולדו לה, שלושה אוספים, קהל מעריצים אדיר וקריירות סולו מכובדות. כשניצני וחבריו הקליטו את "תנו לי רוקנ'רול" הם היו בסך הכל בתחילת שנות העשרים, מיד אחרי הצבא, בדיוק באותו מקום בו עומדים היום אמנים ישראלים צעירים ומתלבטים על הצעד הבא. היום ניצני ניצב מהצד השני של המשוואה. פרט לכך שהוא היום בעליה של חברה שעוסקת בזכויות יוצרים של אמנים וחוץ מהעובדה שבקרוב ישוב לטלוויזיה עם מגזין תרבות בשם "ינשופים" שישודר בערוץ 8, הוא גם עסוק בלהדריך את הצעירים. לפני כשנה הקים יחד עם הקואצ'ר אלון גל את מכללת "מדיה באז" בה הוא מלמד את הדור הצעיר על אותם צעדים ראשונים ועל מה שצריך לעשות כדי להתברג בתעשייה הקשה הזו. ידוע שבארץ מאוד קשה להתחיל קריירה מוזיקלית. בימים כאלה ובדור האינטרנט - לאמן צעיר עדיין רלוונטי היום להשקיע זמן ומשאבים בהוצאת אלבום בכורה? זה עדיין כרטיס ביקור משמעותי? "אני חושב שבאלבום יש משהו חגיגי, למרות השיקולים הכלכליים. עדיין, הוצאה של דיסק היא סוג של הכרזה שמוכיחה רצינות למדיה ולשוק ולכן יש לכך סוג של חשיבות. אתה יכול גם לבחור שלא להוציא דיסק ולהחליט להוציא סינגלים לרדיו ולסלולר, וזו בחירה של כל אמן ולהקה סביב השאלה איך הם רוצים להראות כלפי חוץ".והבחירה בין החתמה בחברת תקליטים גדולה לבין לייבל עצמאי היא גם דילמה והחלטה שקשורה לאיך שהאמן מצטייר כלפי חוץ ועד כמה הוא מסחרי, לא?"אני חושב שזה נורא אינדיבידואלי. יש חברות תקליטים שנותנות לך בית, כסף ואולפן ולא כל האמנים יכולים לשבת בבית ולהלחם את המלחמה הכל כך קשה מול כל האויבים שבחוץ, אז אם יש מישהו שעושה את הכל עבורך ואתה גם מוכן לשלם את המחיר, אז בעיניי זה 'תן וקח' שהוא סביר. שוב, זה מאוד תלוי באמן ולפעמים מי שרוצה להישאר אמנותי עשוי להישאר בסוף לבד בבית עם האמנות שלו. אני מאמין שאם אתה רוצה להגיע עם האמנות שלך להרבה אנשים אתה צריך לגרום לזה לקרות – וזה קורה או לבד או עם מישהו. פשוט צריך לבחור".

»» תיסלם בהופעה - כל הפרטים

*#