רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"הרואין, קוקאין, אקסטזי וקטאמין": הצהובונים נפרדים מויינהאוס

העיתונים בבריטניה מעכלים הבוקר את הידיעה על מותה של הזמרת איימי ויינהאוס. הצהובונים נפרדים מחברה שסיפקה להם כותרות רבות. באובסרבר לעומת זאת מציירים אותה כילדה "שהפסידה בקרב"

תגובות

איימי ויינהאוס 1983-2011: פרוייקט מיוחד » איימי ויינהאוס הלכה לעולמה» סופה של הבטחה: כישרון אדיר וכנות נדירה» נפילתה ונפילתה: מסלול ההתרסקותה» מועדון 27 ממשיך לקבל חברים» מארק רונסון: "זה אחד הימים העצובים בחיי"» ממצאים חדשים: הייתה בחיים כשנמצאהבוקר אחרי הידיעה על מותה של איימי ויינהאוס, והאנגלים מתחילים לעכל את הטרגדיה. ביתה הפרטי מאובטח על ידי שוטרים ובחוץ אין ממש התקהלות של מעריצים בוכיים, רק צוותי טלוויזיה ותיירים סקרנים. בחוץ נערמו נרות וזרי פרחים, לצד פחיות בירה, כוסות יין וכוסות קפה.

העיתונים היומיים באנגליה מתחלקים כרגע לשני סוגים - אלה שהקדישו, בכל זאת, חצי מהכותרת הראשית לטבח בנורבגיה ואלה שהסתפקו רק במוות של איימי ווינהאוס. הכותרת של האובסרבר נושאת בעצב: "איימי ויינהאוס מתה אחרי שהפסידה את הקרב לסמים ולאלכוהול". הצהובונים לעומתו קצת פחות מעודנים. בדה פיפל, למשל, מדווחים על "קוקטייל של הרואין, קוקאין, אקסטזי וקטאמין", הסאנדיי מירור מציין רק "אלכוהול ואקסטזי".  יוצא דופן הוא הצהובון השמרני דיילי אקספרס, שהקדיש כותרת ענק לחשיפה הנוגעת לסגירה של יחידה ותיקה בצבא הבריטי, ורק בוקסה קטנטנה בצד לאיימי וינהאוס. הסאנדיי מירור דאג להוסיף שההלוויה תתקיים "תוך יום ממותה, על פי המסורת היהודית".הטבח בנורבגיה נדחק. כותרות הצהובונים (צילום: מיכל ישראלי)

בין אם מדובר בצהובון או בעיתון מכובד, הטון של כולם ביחסם אליה אחיד: נפרדים מחברה טובה. הצהובונים בהחלט צריכים לפרגן על שסיפקה להם שערוריות משובחות במשך כמה שנים טובות, ומתנהגים עכשיו כאילו הם היו אלו שליוו אותה בתהליך הגמילה. באובסרבר כבר עכשיו מתחילים את תהליך הקנוניזציה, ומתארים אותה כזמרת הגדולה ביותר שצמחה בבריטניה בשנים האחרונות. זו שסללה את הדרך לפופ נשי בריטי חדש, מלילי אלן ועד אדל. כבר עכשיו מנסים להתחיל לשמר לה מורשת חיובית וכדי להוסיף ארשת תמימה לזמרת דואגים לצייר אותה כילדה. "היא הייתה דבר כל כך מתוק ותמים, עם קול גדול ועוצמתי", נכתב בכותרות. גם מרבית התמונות שלה בכתבה הן כילדה או כבחורה צעירה, אחרי צאת האלבום הראשון, לפני הקעקועים, השיניים השחורות ושאר הנזקים החיצוניים. בכל העיתונים מוקדשות הבוקסות ההכרחיות לציטוטים בטוויטר (בעיקר של רונסון) ול"מועדון ה27". באופן כללי, הטון הוא של מוות צפוי וטראגי. אין הלם, ונדמה שההספדים הוכנו מראש.

*#