רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אנגלית שפה קלה: אלבומים ישראלים חדשים שכדאי לשמוע

לורנה בי, J.Viewz ו- RevelDay הם חלק מגל של להקות שבוחרות להקליט באנגלית ולנסות את מזלן מעבר לים. בינתיים הן כאן בארץ ולאחרונה הוציאו אלבומים חדשים ששווים האזנה

תגובות

עבריתוש -Undoneתמיד הברזתי לנאמנות שלך. מצטערת. לא נתתי לך לגדל אותי. לשכוח מילה ועוד מילהועוד.המילים מחליקות כגרעיני לימון, בורחות אל ג'ונגל הסלט. מישהו אמרשחייבים להרוג שפות זרות. להקריב אותן למענך. אבל הוא לא נתן עצות לאלו ששפת האם שלהם היאזרות, שפה רפה מגששת אחר מילים מחטטת בלוע חמוץ, בחניכיים אדומים החתכים שבאצבעותיה מתחטאים במיץ לימון במקום בדיו סתרים.

דווקא בפרויקט החדש של רונית ברגמן מפלסטיק ונוס, Undone, שהשיר הנ"ל לקוח מתוכו, יש ערבוב נאה של עברית ושל אנגלית. מין הכרה שיש דברים שיחדרו טוב יותר בשפת האם. הפרויקט החל לפעול בקיץ שעבר לרגל פסטיבל השירה הבינלאומי בסטרוגה מקדוניה, שאליו הוזמנו חברי ההרכב כדי לעבד יחד מופע ניסיוני המשלב בין שפות, שירה ומוזיקה, תוך שימוש בכלי נגינה אקוסטיים ואלקטרוניים ובאמצעי ויז'ואל. מספרים שהמופע הצליח ובשל כך החליטו חברי ההרכב להקליט אלבום המבוסס עליו. התוצאה היא "If We Are Here" ( 13 - (UndU שירים ארוכים, חלומיים ואפופי עשן בדרגות כאלה ואחרות, הנעים בין אלקטרו לפופ לרוק ולשוגייז, וכאמור בין שתי השפות, ונשמעים כמו הכלאה בין קרן אן לוולווט אנדרגראונד עם כתמי תל אביב. לכבס ביד. יש דברים שיחדרו טוב יותר בשפת האם. Undone:

האלבום הכי מושקע, מדויק ומשויף, וללא ספק בעל העטיפה הכי יפה – בכריכתו הכחולה והעבה חור מעוגל שדרכו רואים ים שמעליו שמים מעוננים, ובפנים צילומי נוף יפהפיים של ארנון פיבר – שייך ל־J.Viewz, כלומר ליונתן דגן, שכתב והפיק והקליט ותכנת את הכל וגם ניגן בגיטרה, בבס ובקלידים. על השירה אחראים נועה למברסקי, שגם הלחינה יחד עם דגן את "This City Means No Love"; קלי סקאר, זמרת הליווי המוצלחת של מובי, ג'ושוע ג'יימס ואלנה ברודי. "Rivers and Homes" הוא סופו של תהליך שנמשך שנה, שבמהלכו הועלה כל חודש שיר לאתר הפרויקט ומומן על ידי המאזינים. גם רבלון עזרה במימון, כשלקחה את "Salty Air" לפסקול פרסומת שלה. כרגיל אצל J.Views יש ערבוב בין אלקטרוניקה נעימה לכלים חיים, בין סול לטריפ הופ להאוס עדין. השיר האהוב עלי, נכון לרגע זה, הוא "Oh, Something's Quiet", עם סקאר. "משהו דומם עכשיו, כי אני לובשת את המכנסיים שלך, ואנחנו בוהים בטלוויזיה יחד". הבעיה היא שהמדויקות והמשויפות של J.Viewz לפעמים בעוכריה. יש בהם משהו אמריקאי מדי, ככל הנראה תוצאה של השהות הארוכה שלהם בגלות, ולעתים – ובייחוד בהופעה, מול הג'ל בשיער והווסט המתוקתק של דגן – הם מזכירים סניף של פלאפל מעוז בתפוצות. גרסה כאילו אותנטית שמותאמת לחך הזר. ערבוב בין אלקטרוניקה נעימה לכלים חיים. J.Views:

המשך טבעי לאלבומם של J.Viewz הוא זה של Lorena B, הרכב שקיים כבר שלוש שנים. בראש ובראשונה זו הלהקה של עדי אולמנסקי, היוצרת והסולנית, ואיתה נושאים בנטל גם יואב סער, רועי אביטל ואילן טננבאום. אלבום הבכורה שלהם "Siblings", עבודת יד ובית, מציג שמונה קטעים שמשלבים שוגייז מהפנט עם אלקטרוניקה מתכתית שמבעבעת מלמטה, וגם שמונה נגנים אורחים שמנקדים את הכל בחצוצרה, טרומבון, קלימבה, מלודיקה וחליל. לרגעים הם נשמעים כמו בלונד רדהד, עם קולה הגבוה והעדין של אולמנסקי, לרגעים כמו נוטוויסט הגרמנים, עם כל האפקטים והצעצועים. זה מחוספס וחלק, מלוכלך ונקי, חם וקר וכל הזמן יפה. שוגייז מהפנט עם אלקטרוניקה מתכתית. לורנה בי:

כששמעתי את Disiac בפעם הראשונה – כששלחו לפני כמעט שלוש שנים(!) שני סינגלים פלוס הסבר על הפרויקט העצמאי שלהם, שלא עומדים מאחוריו חברת תקליטים או גוף יחצני – נדהמתי מהערבוב המרענן שעשו בין אלקטרו לרוקנרול, סרף־רוק, Fאנק, ברייקביט ודיסקו ועוד כמה דברים טובים. המשכתי משם למייספייס שלהם, שבו שמעתי עוד כמה קטעים משמחים, כולל קאבר מצוין ל"White Rabbit" של ג'פרסון איירפליין, ואז להופעה באברקסס, שם ראיתי את מיי פיינגולד, אחת הווקאליסטיות המתחלפות שלהם, עולה על הבר וצורחת בכל הכוח האדמוני שלה על רקע גיטרות שכאילו דהרו החוצה מתוך מערבון. האנשים שמרכיבים את דיזיאק הם בעיקר גיל מרום ואלון אוחנה, שניהם כבר בשנות ה־40 שלהם וותיקים בסצנת המוזיקה. אבל משתתפים עוד הרבה, כמו פיינגולד, שבינתיים הלכה וחזרה מ"כוכב נולד", סילברדון, יעל דקלבאום וחני ברמנסקי בקולות, מיכאל פרוסט בבס, יבגני וריסוצקי בחצוצרה, דניאל רייב, אופיר גל, גלעד ארגסס, רמי אוסרבסר בגיטרות ועוד.באלבום השלם, הנושא את שמם ויוצא בפונוקול, 18 קטעים מכובדים. הוא מושך הרבה יותר לכיוון הרגאיי והדאבסטפ ממה שתיארתי לעצמי שימשוך. הוא כבר לא מפתיע בחדשנותו, אבל אין ספק שיש כאן מסיבה כיפית עם המון גרוב. "White Rabbit" הוא עדיין אחד הביצועים הכי מרעננים בסביבה; גרסת הכסאח של פיינגולד ל"Hey", לעומת זאת, לא ממש משדרגת את הפיקסיז; "Freak" נשמע כאילו הפלתם את חברי "שיער" בג'מייקה; "The Game" הלהיטי עם דקלבאום מזכיר את "Overload" של שוגבייבס ומוצף גיטרות ספרדיות שעושות חשק לרקוד; "Butterfly" מוציא מפיינגולד את המיטב; ו"Spank", שמזכיר את "Games" של אונילי, היה האהוב עלי אז, ונשאר גם עתה.   גיטרות שכאילו דהרו החוצה מתוך מערבון. דיזיאק:

הדאב של דיזיאק חודר לאלבום החדש של TaaPet – אביעד אלברט ובניה רכס, שאולי זכורים לכם מפרויקט החזית האלקטרונית בשלהי שנות ה־90 – בעיוות תעשייתי מלא עוצמה. חומרי האלבום,"Tappethic" שמו, הוקלטו בהופעות חיות בשנים 2010-2008 ונערכו באולפן בתהליך של חיבור עשרות קלטות והוספת שירה של רוקי B, אלון אבנת, Talis ורני זגר. הם מתארים את מה שיצא כמקצבים כבדים ובסים שמנים שנשברים ומתעוותים ללא הרף בלי לאבד מהאפקטיביות הגרוביות שלהם ואלתורים חופשיים בסאונד שמתעצבים בתבנית של שיר פופ; אני מתארת את זה כמסיבת טכנו בגן חיות. בכל מקרה מדובר באלבום למיטיבי לכת ואוזן ולא בחוויה קלה. תחשבו כל מה שנכתב פה על J.Views - רק הפוך. כמו מסיבת טכנו בגן חיות. TaaPet:

ואחרונים מתוקים הם יהל דורון וגיא מנטש – הם RevelDay - שעמלו על אלבום הבכורה המאוד לא ישראלי שלהם, הנושא את שמם (היי פידליטי) תוך כדי עבודתם עם אמנים אחרים בכתיבה, הלחנה, הפקה ונגינה, והוציאו 11 שירי פופ־רוק כיפיים, פלוס קאבר אחד יפהפה ל"Sex on Fire" ההימנוני של קינגס אוף ליאון. בראיון כאן בשבוע שעבר, לקראת הופעת ההשקה שלהם, סיפרו שההופעה המשמעותית ביותר עבורם היתה הופעה של קולדפליי באירופה, שהיתה הטריגר להקמת RevelDay. אבל הם הרבה יותר מזכירים את קינגס אוף ליאון מאשר את קולדפליי (ובעיני זה עדיף), כי הם יותר רוקיים וחצופים וממזריים, ודווקא הבלדות הקיטשיות פה, כמו "Never Let You Go", הן נקודות התורפה שלהם ולא משהו לשאוף אליו. שימו לב לצ'לו של דניאלה שמר, המנגח את רצועה עשר עד שהיא נכנעת. הוטפליי.ראו את קולדפליי והחליטו להקים להקה. RevelDay:

*#